נושא: הבחנות בין מילים

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) משושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון…
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished) מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת. אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, נצנצים, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה) נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים שואלים על תקינותה של צורת הרבים גילאים. ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים במונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה >>

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום) ריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

צָג (display device) צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז).…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון –…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

כיצד נכון לומר – צְדָף וצְדָפָה או צֶדֶף וצִדְפָּה? ומה ההבדל בין צדף לצדפה? הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. זוג מילים זה דומה לזוגות המילים: נֶקֶב–נִקְבָּה, יֶתֶר–יִתְרָה, שֶׁלֶד–שִׁלְדָּה, כֶּבֶשׂ–כִּבְשָׂה וכן מֶלֶךְ–מַלְכָּה, כֶּלֶב–כַּלְבָּה. המילים הסגוליות, דוגמת…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה,…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים. נטיית כ' היחס (כְּ) שונה מזו של מילות היחס…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה >>

גם וגם

איני ואינני

מה ההבדל בין 'איני' ל'אינני' ומתי נכון להשתמש בכל אחת מן הצורות? הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל, כגון אנחנו ואנו, זאת וזוֹ, אלה ואלו, איך וכיצד, פה וכאן, איפה
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הבאת מת לקבורה נקראת בעברית של ימינו הלוויה או לוויה. כינויים אלו אינם נזכרים לא בלשון המקרא ולא בלשון חז"ל. בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

פצחן ופרצן

מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן (האקר) הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו,…
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט…
המשך קריאה >>

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים,…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

שאלה חצופה: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן? המילים אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה: למילה 'חוצפה' (שגם היא מימי חז"ל)…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי,…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק…
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא…
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

יוֹגֵב יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן…
המשך קריאה >>

אמצו מילה

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מַכְבֵּדָה מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו. המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המ