מאמרים

האקדמיה ללשון העברית מפרסמת כאן מעת לעת מאמרים נבחרים לתועלתם ולהנאתם של הגולשים באתר.
המאמרים פרי עטם של אנשי לשון – ובהם חברי האקדמיה ועובדיה – לקוחים לרוב מתוך כתבי העת של האקדמיה: לשוננו, העברית (לשוננו לעם) ואֲקַדֵּם. מקצת המאמרים נכתבו במיוחד לאתר האקדמיה.

קריאה מהנה.

שימוש מטאפורי במונח הלכתי

מאת: אפרים בצלאל הלבני

כתב העת מים מדליָו 25–26 – למדין מן ההגדות (תשע"ד–תשע"ה)

התייחסותו של נשיא האקדמיה ללשון העברית לתוכנית להוראה באנגלית באוניברסיטה העברית

מאת: משה בר־אשר
ישראל אהרני וחמדה בן־יהודה

ישראל אהרני ופעילותו בוועד הלשון

מאת: זֹהר עמר

מתוך העברית סה ג–ד (תשע"ט)

ישראל אהרני כונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא עלה ארצה בשנת תרס"ב (1902) בעקבות הרצאה ששמע על פועלו של אליעזר בן־יהודה ובלט ביחסו הנלהב לתחיית העברית.
המשך קריאה >>

לפתרונהּ המתוקן של חידה מאת משה בן אברהם דרעי הקראי

מאת: אורי מלמד

מתוך העברית סה ג–ד (תשע"ט)

איור ש"י עגנון וציטוט מתמול שלשום

הערות על לשונו של עגנון אגב קריאה ב"תמול שלשום"

מאת: גבריאל בירנבאום

ועד הלשון ומלחמת הלשונות

מאת: נתן אפרתי

פרק מן הספר מלשון יחידים ללשון אומה

הפרק השביעי מתוך ספרו של נתן אפרתי מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב—תרפ"ב (1881—1922)
המשך קריאה >>

ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו

מאת: זהר עמר ותמר רוזמרין־זאב

המאמר מוקדש לזכרו של דוד (דודיק) טלשיר ז"ל

כתובת חרותה על חוליית עמוד שנמצאה בחפירות באזור בבנייני האומה בירושלים, ומוצגת עתה במוזאון ישראל. תעתיק הכתוב, כפי שמוצע באתר המוזאון: "חנניה בר (בן) דודלוס מירושלים".

על כתובת חנניה מירושלים

מאת: אלכסיי יודיצקי

במאמר חדש ד"ר אלכסיי יודיצקי מגיב על כמה מן ההנחות של מפענחי הכתובת ומשיב על השאלה אם הכתובת כתובה בארמית או בעברית.
המשך קריאה >>

צילום מעבדן בוחן תמיסה בחרוטית

על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית

מאת: רונית גדיש
קטע מכתב יד של המחזה "צחות בדיחותא דקידושין". איטליה, המאה השבע־עשרה

חדש במאגרי המילון: המחזה "צחות בדיחותא דקידושין"

מאת: יעקב עציון

מן העבודה במילון ההיסטורי

מכיר טובה – אסיר תודה

מאת: קרן דובנוב

אקדם, גיליון 48, סיוון תשע"ג, עמ' 3

כאשר רוצים להביע רגשות תודה עמוקים משתמשים לעיתים קרובות בצירוף 'הכרת תודה', ויש המשבשים אותו ואומרים בטעות 'הוקרת תודה' (להוקיר פירושו לכבד, מלשון יְקָר = כבוד). הצירוף הוותיק יותר, מלשון ימי הביניים, הוא דווקא 'הכיר טובה', ואילו הצירוף המקורי המתועד בספרות חז"ל הוא בכלל 'החזיק טובה'.
המשך קריאה >>

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

מאת: אמנון שפירא

מתוך אקדם 26, תשס"ד – 2004

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

מאת: אמנון שפירא

לשוננו לעם נא–נב, א (תש"ס–תשס"א), עמ' 42–44

כללי הכתיב החדשים - ידיים אוחזות באותיות י' ו' במילים: שמיים, לעיתים וצוהריים

מן הכתיב חסר הניקוד אל הכתיב המלא התקני

מאת: רונית גדיש

מתוך אקדם 61

לפני כשנה פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב המלא החדשים – כשבעים שנים לאחר שפורסמו לראשונה כללי הכתיב של ועד הלשון.
המשך קריאה >>

העברית ולשונות אחרות – לקט מאמרים

מתוך: לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון, תש"ן

המרכיב העברי בערבית היהודית

מאת: עפרה תירוש־בקר

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 331–337

המרכיב העברי בספרדית היהודית

מאת: אורה שורצולד

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 326–330

העברית ולשונות אירופה החדשות

מאת: גד בן־עמי צרפתי

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 319–325

עברית ויידיש

מאת: סימון הופקינס

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 313–318

העברית והערבית

מאת: יהושע בלאו

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 306–312

לשונות במגע

מאת: אמנון שפירא

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 287–301

עוד על שקיעי דקדוק המקרא בעברית החיה

מאת: ורד סיידון

לשוננו כרך פ, חוברת ג (תשע"ח)

"שיר עוגה" מאת ר' יחיאל בן אשר

מאת: יעקב עציון

לשוננו כרך פ, חוברת א-ב (תשע"ח)

במסגרת העבודה במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הארבע־עשרה והחמש־עשרה וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב בין השאר קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה >>

"אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה"

מאת: סמי ברדוגו

העברית, מחזור סד חוברת א–ב (תשע"ז)

אני חי כמעט באופן בלעדי בזכות השפה והודות לחומריה של העברית. ישותי, הווייתי, חיי – מחזיקים מעמד בגלל אותו שדה, אותו מתחם או "בריכת המילים", כפי שאני מכנה את תחום המחיה שלי, ההיבט שלי. אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה, בתוך נזילותן של האותיות, מתפרש ימינה ושמאלה, אני מבצע תנועות קטנות וגדולות, יורד לעומק ועולה חזרה אל קו המים.
המשך קריאה >>

על דלות הלשון והשפעתה על השיח

מאת: גיל הראבן

אקדם 60, שבט תשע"ח, פברואר 2018

חשוב להבין שדלות לשון איננה בעיה אסתטית, כשם שלשון עשירה איננה סתם לבוש להתנאות בו. לשון היא הכלי שדרכו אנחנו חווים את המציאות ובונים מציאות. ולשון היא גם הגשר שלנו אל נפש הזולת. אני מאמינה שדלות לשון היא שעומדת לא פעם מאחורי הבחנות קיצוניות, שיח שטחי ותקשורת דלה בין בני אדם. זכינו ואנחנו חיים בעברית. זכינו ולרשותנו עומד עושר עצום של 3,000 שנה. זכינו בעושר, ואין צידוק לכך שילדינו יגדלו בדלות.

המשך קריאה >>

"אני רואה עצמי מחזֵר של הספרות העברית"

מאת: עמוס עוז

העברית, מחזור סד חוברת א–ב (תשע"ז)

על "שמץ", "שמץ פסול" ומה שביניהם

מאת: אריאל שוה

המילה שמץ מתועדת במקרא פעמיים: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ" (איוב ד, יב); "הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּו" (שם כו, יד). במחקר החדש התלבטו מאוד בגיזרונה של המילה, ובזיקה שלה אל שִׁמְצָה – מילה סתומה אף היא.
המשך קריאה >>

יהלום בספיר: מאבני החן שבדיוואן הנגיד

מאת: שולמית אליצור

העברית, מחזור סד חוברת א–ב (תשע"ז), עמ' 26–35

דתי, חילוני וחוזר בתשובה

מאת: גבריאל בירנבאום

לשוננו לעם, מח, ד (תשנ"ז), עמ' 170–173

המאמר עוסק בשמות התואר דתי, חילוני, חוזר בתשובה וחוזר בשאלה – בעקבות בקשה שהגיעה לאקדמיה לקבוע מחדש את גדרי המשמעות שלהם ולהחליף את מקצתם. במאמר מוסבר כי משמעותה של מילה אינה אלא זו שמקנים לה דוברי השפה, ואין מקום שהאקדמיה תתערב בכך. עוד מתחקה המאמר על שורשי המונחים האלה ועל גלגולי המשמעות שלהם.
המשך קריאה >>

טובים השניים מן האחד: לחשיבותם של צירופי מלים במילון העברי

מאת: ראובן מירקין

לשוננו לעם מב, א (תשנ"א), עמ' 18–23

בכ' באייר תשע"ז הלך לעולמו חוקר הלשון והמילונאי פרופסור ראובן מירקין. מירקין היה מראשוני החוקרים במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, והוא עבד בו ארבעים שנה. בשנת תשכ"ט (1969) מונה לראש מדור הספרות החדשה, והוא עמד בראשו עד פרישתו לגמלאות בשנת תשנ"ט (1999). מחקריו של מירקין עסקו במילונאות, בחידושי מילים ובלשונם של סופרים עבריים ובראשם מנדלי ועגנון. לזכרו מתפרסם כאן מאמר פרי עטו.
המשך קריאה >>

רסיסים אמתיים ומדומים וחיקויים אמתיים ומדומים של דקדוק עברית המקרא בעברית החדשה

מאת: משה בר־אשר

לשוננו כרך עח חוברת ד (תשע"ו), עמ' 421–439

לשון הקודש בארץ הקודש

מאת: שמעון פרס

אקדם 11, אייר תשנ"ז, מאי 1997

צילום כתב יד ישן

"טוב מכסף קניין דעת": על תרגילי כתיבה חינוכיים ושקולים מימי הביניים

מאת: שולמית אליצור

העברית, מחזור סג חוברת ג–ד (תשע"ה–תשע"ו), עמ' 146–150

זרועות של שני מלצרים עם מגשים ועליהם הכיתוב באם ובכדי?

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

מאת: אורי מור

לשוננו, כרך עח חוברת ג (תשע"ו), עמ' 305–333

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

מאת: יוחנן ברויאר

לשוננו לעם, מחזור מב חוברת ב (תשנ"א), עמ' 43–52

"מאור עיניים" לעזריה די רוסי

מאת: מיכאל ריז'יק

מן העבודה במילון ההיסטורי

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

מאת: שושנה בהט

לשוננו לעם, מחזור לח חוברת ט–י (אב–אלול התשמ"ז)

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

ברחובות ירושלים

מאת: גד בן־עמי צרפתי

לשוננו לעם, מחזור מה חוברת ג (תשנ"ד), עמ' 127–138

על משמעויות טקסטואליות ולקסיקליות של תופעות לשוניות

מאת: מנחם קיסטר

לשוננו, כרך עח חוברת א–ב (תשע"ו), עמ' 7–20

העברית ברשות הרבים

מאת: אהרן מגד

לשוננו לעם, מחזור מה חוברת ג (תשנ"ד), עמ' 121–126

אתם שאלתם? אנחנו עונים! האם יש צורך במילה מהווה?

האם יש צורך במילה "מְהַוֶּה"?

מאת: אמציה פורת

לשוננו לעם, מחזור כג חוברת ז–ח (תשל"ב), עמ' 197–202

שיבוץ מילים יווניות בחיבורים קראיים ביזנטיים

מן העבודה במילון ההיסטורי

מונחים דקדוקיים בחיבורים קראיים ביזנטיים מהמאה האחת־עשרה

מן העבודה במילון ההיסטורי

מפץ עולם ברקע והכיתוב צרפת ולידו באגט, ספרד ולידו מניפה וקסטנייטות ואשכנז ולידו גפילט פיש

ספרד, צרפת ואשכנז – מי הן?

מאת: שושנה בהט

לשוננו לעם, מחזור מג חוברת ד (תשנ"ב), עמ' 143–146

איך נקשרו השמות המקראיים צרפת, ספרד ואשכנז לארצות אירופה ולאילו מקומות הם כוונו מלכתחילה? מאמר קצר מאת שושנה בהט עליה השלום המזמן לנו טיול בין דפי התנ"ך, דפי ההיסטוריה ומפת העולם.
המשך קריאה >>

חיי מילים: סוללה, מלאך

מאת: גד בן־עמי צרפתי

כלשון עמי, גד בן־עמי צרפתי (תשנ"ז), עמ' 177–187

קוטביות סמנטית והתנטרלות

מאת: רבקה בליבוים

לשוננו עב (תש"ע), עמ' 503–523

שלושה ביטויי עבר־רחוק בעברית המדוברת

מאת: אורה (רודריג) שורצולד

לשוננו לעם, כרך לח חוברת א–ב (תשמ"ז), עמ' 300–303

קביעות תקן בלשון – חדשים גם ישנים

מאת: חיים א' כהן

מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה (תשס"ט), עמ' 33–54

על העברית בלשון השידור

מאת: רות אלמגור־רמון

העברית, כרך סב חוברת ג-ד (תשע"ד), עמ' 139–145

איור ישן של ירושלים והכיתוב: שלם, ציון, ירושלם, יבוס

שמותיה של ירושלים במקרא

מאת: יואל אליצור

על פי ספרו מקום בפרשה, תשע"ד, עמ' 261–272

לעיר ירושלים כינויים פיוטיים רבים במקרא: כלילת יופי, משוש כל הארץ, עיר האלוהים, עיר הקודש, קריה נאמנה ועוד. אולם שמותיה האמיתיים של העיר אינם רבים. המאמר מתחקה אחר מקורותיהם וגיזרונם של כמה מהם: ירושלם, שלם, ציון, יבוס.

 
המשך קריאה >>

כריכת הספר במלחמתה של לשון מאת זאב בן-חיים

לשון עתיקה במציאות חדשה

מאת: זאב בן־חיים

במלחמתה של לשון, תשנ"ב, עמ' 36–85, לשוננו לעם ד, חוברות ג-ה, ח-ט (תשי"ג)

במאמר רחב יריעה בן־חיים מציג את השקפתו על העברית בת ימינו ועל זיקתה לרובדי העברית שקדמו לה, ודן בסוגיית הכוונת הלשון. הוא מציע לקורא להכיר בחיוניותה של העברית החדשה ועם זאת הוא קורא לטיפוחה כשפת תרבות ולשמירת הרציפות ההיסטורית עם העברית המוּרשת.
המשך קריאה >>

רוב רובו

מאת: גד בן־עמי צרפתי

לשוננו לעם, כרך מד חוברת ג (תשנ"ג), עמ' 110–114