ניזול והנזלה

יש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'.

שם הפעולה הַנְזָלָה – המתקשר לבניין הפעיל – נקבע ומשמש לציון הפיכת הון לנזיל; באנגלית monetizing. שם התואר 'נזיל' עצמו נקבע ברשימת מונחי כלכלה שפרסם ועד הלשון בשנת תש"ד (1944) בצירוף 'הון נזיל' תמורת liquid capital. ברשימה שָׁם אף הוער כי "נדחתה ההצעה זָמון שאינה מכוונת למושג כל צרכו".

את המונח נִזּוּל קבע ועד הלשון כבר בשנת תר"ץ (1930) במילון למונחי הפיזיקה. גם המונחים האחרים המציינים שינוי ממצב צבירה אחד לאחר שקולים באותו משקל – שם הפעולה של בניין פיעל:

  • גִּיּוּז (הפיכה לגז), באנגלית gasification
  • מִצּוּק (הפיכה למוצק), באנגלית solidification
  • נִזּוּל (הפיכה לנוזל), באנגלית liquefaction

וכמה מילים על מצבי הצבירה עצמם: המילים מוּצָק ונוֹזֵל הן צורות בינוני, וכמובן אינן חידוש כשהן לעצמן. ככל הנראה הראשון שהשתמש בהן לציון מצבי צבירה הוא הרב יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית, בספרו "ספר הכח" ללימוד מדעי הטבע לילדים, שיצא לראשונה בשנת תרנ"ד (1894). כעבור כשלושים שנה אימץ ועד הלשון את המונחים האלה במילוניו. אשר למצב הצבירה השלישי – פינס השתמש במילה העברית העתיקה הֶבֶל, ואולם ועד הלשון אימץ את המילה הלועזית 'גז', וייתכן שהקל על קבלת המילה דמיון הצליל והמשמעות לפעלים גָּז, נָגוֹז.