עקיפה ואכיפה

יש כאלה שאוֹכְפִים את החוק ויש כאלה שעוֹקְפִים אותו, אך כדאי מאוד שלא להתבלבל בין השניים: לֶאֱכֹף ולַעֲקֹף הם שני דברים שונים, ובהקשרים רבים אף מנוגדים. האוֹכֵף את החוק (בכ’ רפה) כופה את הציות לו ונוקט אמצעים להבטחת השמירה עליו, ואילו העוקף את החוק מתחמק ממנו ונמנע מלציית לו.

עֲקִיפָה היא הליכה מסביב או מעבר על פני דבר, למשל: דרך עוקפת, עקיפה של כלי רכב. בלשון המקורות עקיפה היא גם עיקום וסילוף, כדברי ר’ נחמיה במדרש ויקרא רבה “עד מתי אתה עוקף עלינו את המקרא?” – כלומר עד מתי תעקם ותסלף את הפסוקים.

לעומת זאת אֲכִיפָה היא כפייה וחיוב – בעיקר של חוקים ותקנות. מקורו של הפועל אָכַף בספר משלי: “נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ” (טז, כו). מקובל לפרש כי אָכַף קרוב אל כָּפָה, וכוונת הפסוק שהתיאבון כופה על האדם לעבוד, כלומר הצורך של האדם לאכול הוא מקור עמלו בעולם. הפועל אָכַף נהגה בכ”ף רפה: אָכַף, אֲכִיפָה, לֶאֱכוף (בתנועת e) – כמו אָכַל, אֲכִילָה, לֶאֱכול.