פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ובו חדשות על אירועים, סקירת מפעלו של פרופ' שלמה מורג ז"ל, עיוני לשון מאת סגן נשיא האקדמיה, מונחי משפט חדשים, דברים לזכרו של חברנו ישראל בן־דוד ועוד.
כתיב וניקוד
שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?
שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהר, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.
הודעות לעיתונות
אוסף המרכז למסורות ישראל
מעכשיו אפשר להאזין מכל מקום ומקום לקולות מן העבר – קולותיהם של מסרנים בני עדות ישראל מכל התפוצות הקוראים פסוקי מקרא, משניות, דפים מן התלמוד ועוד לפי מסורת שעברה מאב לבן ומדור לדור.
לפני כשנה קלטה האקדמיה ללשון העברית את אחד האוספים הגדולים והחשובים במחקר הלשון – אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל מייסודו של פרופ' שלמה מורג באוניברסיטה העברית.
עתה הקימה האקדמיה ללשון העברית אתר ייעודי שבו אפשר להאזין להקלטות. האתר מנגיש לכל דורש מגוון עשיר של קולות וצלילים מן העבר שהוד קדומים נסוך עליהם.
מילה להכיר
עַרְקוּם
ערקום (talus) הוא שמה של עצם הנמצאת בין עצם העקב לעצם השׁוֹקָה והשׁוֹקִית – עצם זו היא החלק התחתון של המפרק. מקור המילה ערקום בארמית של התלמוד הבבלי, בדיון על הלכות טרֵפות.
שמות ומשמעויות
כֹּהֵן ולֵוִי
מן השורש כה"ן נגזרה בעברית המילה המופשטת כהונה. בלשון חכמים כהונה היא גם 'ציבור הכוהנים' או 'מעמד הכוהנים' כפי שלְוִיָּה (בלי ניקוד לווייה) היא 'בני לוי' או 'מעמד בני לוי'.
מאמרים
"ככה" בעברית המזרחית בישראל: בחינה סינכרונית והיסטורית
המאמר מנתח את הרכיב הלשוני ככה, ועומד על קשריו עם הערבית היהודית ששימשה בפי דוברים ישראלים בני הדור הראשון לעלייה.
לוח אירועים
זכר ונקבה – למה צריך מין בשפה?
במסגרת סדרת הרצאות על הבר בשיתוף ארגון WIZE, אתם מוזמנים להרצאתה של ד"ר קרן דובנוב בבר פולי בת"א, 1 בדצמבר. הכניסה ברישום מראש.
להרחבה
