האקדמיה ללשון העברית

חג האביב מזמן לנו עיסוק בשפע ענייני לשון הקשורים לאביב, להגדה, לעבדות ולחירות ועוד. על כך ועוד תוכלו לקרוא במדור החגיגי שלנו.

המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?

מוזמנים להרצאה על הבר של ד"ר גבי בירנבאום: "לועזית מדוברת – על השפות שהתגנבו לעברית שלנו", כ"ד בניסן, 29 באפריל, 20:00, זוט אלורס, גבעתיים.
הכניסה חופשית ברישום מראש.
להרחבה

"שלושה־עשר מי יודע?… שלושה־עשר מידיא". מדוע שרים "שלושה־עשר מידיא" ולא "שלוש־עשרה מידיא", הרי המילה מידה היא ממין נקבה? התשובה לכך טמונה בשאלה מניין הגיעה לשיר השאלה השלוש־עשרה.

מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות?
מוזמנים לפתור את הקושיות לשולחן הסדר.

החלה ההרשמה להשתלמות לשיפור הניסוח המשפטי – שתתקיים מט' באייר (14 במאי) עד כ' בתמוז (23 ביולי). ההשתלמות בת עשרה מפגשים (40 שעות אקדמיות), והיא מוכרת לגמול.

המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם.

במרכז ההגדה ניצב סיפור יציאת מצרים המבוסס על דרשות וביאורים לפסוקים מן התורה – הביטוי כְּמָה שֶׁ־ זהה במשמעו לביטוי כְּמוֹ שֶׁ־, אך ההגייה היא בקמץ רגיל שתנועתו a. כלומר ההגייה הנכונה היא Kema.