אסתר שפירא וגן הילדים העברי

אסתר שפירא הייתה הגננת העברייה הראשונה. בכוח נחישותה ובכישרונה ייסדה וניהלה את גן הילדים העברי הראשון בעולם, העמידה דור של דוברי עברית והכשירה גננות עבריות.

[תצלום הדיוקן באדיבות ארכיון מוזיאון ראשון לציון]

גן הילדים העברי הראשון

בתי ספר עבריים החלו לקום בארץ בסוף שנות השמונים של המאה התשע־עשרה. ואולם רוב התלמידים לא דיברו עברית בבתיהם, והמורים נאלצו להשקיע זמן רב בהנחלת אוצר מילים עברי בסיסי. המורים החלוצים סברו שגן ילדים עברי יסייע ברכישת השפה, אך בתחילת שנות התשעים של המאה התשע־עשרה כלל לא היו בארץ גני ילדים, לא כל שכן גני ילדים עבריים.

גן הילדים היהודי הראשון בארץ ישראל נוסד בזיכרון יעקב בשנת תרנ”ב (1892). הגן הוקם ביוזמת הברון רוטשילד והתנהל בצרפתית. בתקופה זו טרם חודשו המונחים גננת וגן ילדים, ומנהלת המוסד מרים לקסר כונתה מנהלת בית תרבות לילדים קטנים. גן ילדים נוסף נוסד בירושלים בשנת 1896 והתנהל באנגלית.

המורה העברי דוד יודילוביץ ביקש להקים גן ילדים עברי במושבה ראשון לציון. הזדמנות נקרתה בדרכו כאשר פקיד הברון אליהו שייד ביקר בבית הספר בראשון לציון והתרשם מהתלמידה אסתר שפירא, שהצטיינה בלימודיה. שייד קבע ששפירא תישלח להכשרה להוראה בפריז, אך יודילוביץ, בתמיכת אליעזר בן־יהודה והורי שפירא, שכנע את שייד להשאירהּ בארץ ולמנותהּ למנהלת גן הילדים העברי הראשון.

אסתר שפירא נולדה ברוסיה בשנת תרמ”א (1881) ועלתה לארץ עם הוריה. בשנת תרנ”א (1891) המשפחה התיישבה בראשון לציון. שפירא נשלחה לגן הילדים האנגלי בירושלים כדי להשתלם בעבודת הגננות, ובשנת תרנ”ט (1898) פתחה את גן הילדים העברי הראשון בעולם. הגן הוקם בראשון לציון ובשנתו הראשונה התחנכו בו שלושים ילדים וילדות. שפירא ניהלה את הגן בשנים תרנ”ח–תרס”ג. באותה התקופה טרם הוקמו בארץ מוסדות להכשרת גננות, והגן בראשון לציון תפקד כזירת ההכשרה היחידה בארץ לגננות עבריות. יהודית הררי הייתה אחת הגננות שהוכשרה בראשון לציון, ולימים תיארה את עבודתה של שפירא:

מורים ואורחים מכל הארץ נהרו לראשון לציון לראות בפלא הגדול, בשחק תינוקות בני שלוש בעברית. שמה של אסתר שפירא התפרסם בארץ ובגולה.
(מתוך ש’ הרמתי, המורים החלוצים, עמ’ 64)

גננות העלייה הראשונה והשנייה עבדו בתנאים קשים, אך בזכות נחישותן הצליחו להנחיל את העברית לדור הילדים. הילדים לימדו את הוריהם עברית, וכך תרמו גני הילדים העבריים להפצת השפה גם בקרב דור ההורים.

אסתר שפירא כותבת אל ועד בתי הספר במושבה ראשון לציון

בתום שבע שנות ניהול, במרץ 1903, ביקשה אסתר לסיים את תפקידה כגננת. במכתב אל ועד בתי הספר במושבה ראשון לציון היא תיארה את עבודתה המסורה בגן, ביקשה מחברי הוועד לכתוב למענה מכתב המלצה (“כתב תעודה”), והזמינה את נציגיו לבקר בגן הילדים.

ראשון־לציון יום ב’ י”ב אדר התרס”ג
לכבוד ועד בתי־הספר שבמושבה.
נכבדַי!

לא איש בשורה אהי היום לדאבוני, כי מטרת כתב זה הוא להודיעכם את חפצי לבטל אחר חג הפסח ה[מ]משמש ובא את לִמודי בגן־הילדים.

ידעתם, אדונַי, ולא נסתר הוא מכם כי זה יותר משבע שנים שאני מתעסקת בלמוד דרדקי וחִנוך ילדים, והרבה הרבה מכוחותי אצלתי למטרה זו, אך מה כוחותיו של אדם, אין אונים עוד בי להמשִך הלאה את עמלי זה ולהוסיף לִמוד בו, בגן מחמדי זה, גדלתי ורִביתי, ולדאבוני הרב עלי לבצֹע מלאכתי זאת.

אחת אבקש, ובטוחה אני שלא ישיבו שאלתי זאת ריקם: כתב תעודה יותן־נא על ידי, בו תעידו עלי שבעת שנות היותי מורה בבית־הספר ומנהלת גן־הילדים דפֹּה.

חתום יחתמו־נא עליה כל חברי ועד בתי־הספר הנכבדים, ונוסף עליהם גם חברי ועד המשבה.

אזמין את כבוד חברי הועד במלואו לבוא, ביום אשר יבחרו, לבחינת כל ילדי גני, טרם עזבתיו ויצא מידי ומרשותי לידי אחרים.

ברגשי כבוד
א. גינצבורג
(לפנים שפירא)

מכתב מאת ועד בתי הספר לאסתר שפירא

במכתב התשובה מאת ועד בתי הספר תיארו נציגיו את הכישרון שהפגינה שפירא בעבודתה בגן ואת מסירותה. חברי הוועד ביקשו משפירא להמשיך לפקח על עבודת הגן עד שתימצא גננת מחליפה ראויה.

ראשון לציון כ”ה אדר תרס”ג
גברת נכבד מרת אסתר גינצבורג
מנהלת גן הילדים
פה!

שמענו, גברת מאד נכבדה, כי מסבת בריאות גופך הנך נוטשת את גנך ואת ילדיך תלמידיך אשר טִפחת ורבית, והנך עוזבת את הגן הזה אשר את הראשונה בעמלך ובכשרונך ידעת ליסדו, לסדרו ולנהלו בשפתנו, העברית על פי שטת פרבל באופן היותר נעלה והיותר מצוין במינו החדש בארץ ישראל ובחו”ל, עד כי התעוררו שכנינו פה לעשות כמונו, והנו מביעים צערנו הגדול על כי באם הדרך תעזבינו טרם הספקת לגדל תלמידה היודעת את האמנות למצער במדה מספקת לנהל הלאה את גננו, ואחרת לעת עתה לא מצאנו; על כן בהביענו לך את תודתנו החמה על עבודתך לטובת גננו משך שנים ובהעידנו כי עבדת באמונת לבב, בחִבּה, באמנות מצוינה עד שכחך הֹגיע הננו מבקשים ממך ג”כ להשאר מנהלת נכבדה לגן הילדים להבא ותואילי בטובך לפקוח עיניך מדי פעם בפעם על מהלך הלמודים והחנוך שם ולהראות להאומנות אשר תמלאנה מקומך כיד נסיונך הטוב עליך את הדרך והשִטה אשר בה תלכנה ומברכים אותך כי תשובי במהרה לאיתנך ותזכי לראות בהפרחת גננו בחפץ לבך. לאות תודה ותעודה הננו חותמים את זאת התעודה פה ראשון לציון ביום כ”ה לחדש אשר התרס”ג לב”ע [לבריאת עולם]

*

במהלך שנות העבודה בגן נישאה אסתר שפירא לאהרן גינצבורג, ולאחר שסיימה את תפקידה השניים עקרו ללונדון עם ילדיהם. אסתר ואהרון גינצבורג חזרו לארץ בסוף שנות החמישים והתגוררו בתל אביב. אסתר שפירא גינצבורג נפטרה בתל אביב בשנת תשכ”ו (1966).

כתבה נטע דן