מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו.
‘הבחנה’ היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון ‘הבחנה בין עיקר לטפל’, ‘בעל כושר הבחנה’.

ומהי ‘אבחנה’? מילה זו גזורה במשקל אַפְעָלָה (המקבילה הארמית למשקל הַפְעָלָה), והיא החלופה שנקבעה לדיאגנוזה כבר במונחי רפואה משנת תש”א (1941). עם השנים נגזרו מן ‘אבחנה’ הפועל אִבְחֵן ושם הפעולה אִבְחון, ואולם אין בהם כדי להוציא את המונח אַבְחָנָה מן המשמע שנקבע לו.

אם כן כאשר מדובר בפעולתו של המבחין בין שני דברים יש לומר ולכתוב ‘הבחנה’ ולא ‘אבחנה’.