לִבְלִי חֹק

פירוש הביטוי: ‘בלי גבול’, ‘במידה רבה מאוד’.
דוגמה: הדרקון האימתני ירק אש לבלי חוק.

הצירוף לִבְלִי חֹק לקוח מנבואת ישעיהו: “לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק” (ה, יד).

חוק במקרא איננו רק ‘דין’, אלא גם ‘מנה קצובה’. כך למשל אומר איוב: “כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט… לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה. בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת” (כח, כד–כו). גם בביטוי לֶחֶם חֹק, הלקוח ממשלי ל, ח (“הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי”), חוק הוא מנה קבועה (של מזון).

קרוב למובן ‘מנה קצובה’ הוא המובן ‘גבול’, וזה אפוא מובנו של חוק בצירוף לבלי חוק. כך גם בכתובים נוספים, כגון “בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו, בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ” (משלי ח, כט).

בצירוף לבלי חוק השתמש המשורר אברהם שלונסקי בכמה משיריו, ובהם “שלום עירי נוחמה” – תרגום לשיר רוסי מאת אלכסנדר דימיטרייביץ‘ צ’ורקין: “שָׁלוֹם עִירִי נֻחָמָה, מָחָר נֵצֵא אֵי שָׁמָּה. מָחָר לִבְלִי חֹק תַּזְהִיר בְּבַת צְחוֹק מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה מֵרָחוֹק”.