קטגוריה: הבחנות בין מילים

147 תשובות ורשימות

מבחר תשובות

נחש מַכּיש או נושך?

את מסענו המפותל בעקבות הנחש נפתח בספר הספרים. בתנ"ך הנחש נוֹשַׁךְ, למשל בברכת יעקב לדן "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ… הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). כך גם במימרה הידועה של קהלת "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (י, ח). ‍‍בלשון חכמים הנחש יכול לִנְשֹׁךְ או לְהַכִּישׁ ללא הבדל משמעות. יתרה מזו: לפי הדעה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כּוֹבַע וְקוֹבַע

את המילה כובע אנו רגילים לכתוב בכ"ף, אך פה ושם אפשר לראותה כתובה בקו"ף – בייחוד בצירופים 'קובע מגן' ו'קובע פלדה'. האם יש מקום לכתיב הזה? והאם יש הבדל של משמעות בין כובע לקובע? כבר בתנ"ך המילה באה בשני הכתיבים – שש פעמים כּוֹבַע ופעמיים קוֹבַע. למשל: בתיאור גלית הפלשתי נאמר "וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל בצירוף 'הצגת יחיד'. לעומת זה במילה יחידי משתמשים בתפקיד של תיאור במשמע 'לבדו', 'בגפו' על דרך הכתוב במסכת אבות "והמהלך…
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

נָטַע, שָׁתַל וזָרַע

אחד השירים המזוהים ביותר עם נטיעת העצים בט"ו בשבט הוא "כך הולכים השותלים". ואכן אפשר לנטוע עצים ואפשר גם לשתול אותם בלי הבדל משמעות. כבר בתנ"ך הפעלים נָטַע ושָׁתַל משמשים באותה הוראה. נָטַע הוא הפועל הרגיל והרווח, כגון "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם" (בראשית ב, ח), "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל…"…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

סקירה וסריקה

רבים – ובעיקר רבות – מתלבטים בשאלת שמהּ של הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון:  סקירת מערכות או סריקת מערכות? נקדים ונאמר כי השם המקובל הוא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן. ואומנם המונח המקביל באנגלית הוא fetal anatomic survey – כלומר סֶקֶר או סקירה.…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

טעה ותעה

בעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה: טָעָה בטי"ת פירושו 'שָׁגָה', 'עשה דבר בצורה לא נכונה' או 'חשב דבר לא נכון'. למשל: טעה בחישוב, טעה בשיקול הדעת. תָּעָה בתי"ו פירושו 'שוטט', 'הלך בלא מטרה' וכן 'הלך אנה ואנה ולא מצא את מבוקשו'. למשל: תעה במדבר, תעה בדרך. בהשאלה אדם תועה
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

ניזול והנזלה

יש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'. שם הפעולה הַנְזָלָה – המתקשר לבניין הפעיל – נקבע ומשמש לציון הפיכת הון לנזיל; באנגלית monetizing. שם התואר 'נזיל' עצמו נקבע ברשימת מונחי כלכלה שפרסם ועד הלשון בשנת תש"ד (1944) בצירוף 'הון נזיל' תמורת liquid capital. ברשימה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל – החומר השקוף המצפה את השן. ומניין לנו שתי המילים האלה? שמה של הזכוכית נקשר אל שקיפותה ואל צלילותה –…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

תָּאֵב ותאווה

המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן. תַּאֲוָה גזורה מן השורש או"י המוכר גם מן המילים אִוָּה, הִתְאַוָּה, מַאֲוַיִּים ומן הצירוף 'אַוַּת נפשו'. המילה תָּאֵב גזורה מן השורש תא"ב. במקרא אנו מוצאים פעמיים את הצורה תָּאַבְתִּי בפרק קיט בתהלים:…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

השהיה והשעיה

המילים השהיה והשעיה שונות הן ביסודן, אך בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות. הַשְׁהָיָה היא עיכוב או הארכת משך הזמן של פעולה כלשהי. למשל: מנגנון השהיה במכשיר אלקטרוני, השהיה בסיפור עלילה להגברת המתח. השורש שה"י עניינו עיכוב ואיחור. הוא נשאל ללשוננו מן הארמית בתקופת חז"ל ומשמש בבניינים שונים, למשל: "חסידים הראשנים היו שוהים שעה אחת…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מִתווה ומַטווה

מתווה הוא תוכנית פעולה בקווים כלליים וכן סרטוט בקווים כלליים (סקיצה). המילה גזורה מן השורש תו"י – הרחבה מן המילה תָּו (סימן). שורש זה מוכר מן הפועל המקראי הִתְוָה שמשמעו 'כָּתַב' ובימינו 'רשם או קבע בקווים כלליים'. עוד הוא מוכר מן המילה המחודשת תְּוַאי – סימון כללי של דרך קיימת או מתוכננת. המילה מִתְוֶה היא…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

החיל והכיל

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. למשל: הוחלט להחיל את החוק על כל התאגידים הפרטיים. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו' (בפסיכולוגיה הֲכָלָה היא קבלת האחר על רגשותיו וקשייו). כך גם ההבדל בין…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

פיקח ופיכח

השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הוא מציין בעיקר פתיחה של עיניים: "אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיהו לב, יט), ומכאן פיקח הוא מי שאינו עיוור: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר, הֲלֹא אָנֹכִי ה'" (שמות ד, יא). ומעניין…
המשך קריאה נעימה >>

שאלות ותשובות

עקיפה ואכיפה

עֲקִיפָה היא הליכה מסביב או מעבר על פני דבר, למשל: דרך עוקפת, עקיפה של כלי רכב. בלשון המקורות עקיפה היא גם עיקום וסילוף, כדברי ר' נחמיה במדרש ויקרא רבה "עד מתי אתה עוקף עלינו את המקרא?" – כלומר עד מתי תעקם ותסלף את הפסוקים. לעומת זאת אֲכִיפָה היא כפייה וחיוב – בעיקר של חוקים ותקנות.…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (להרחבה). ככל הנראה היא קשורה גם לפועל הטיח 'השליך', 'זָרַק בחזקה', וכן לפעלים הערביים טַח וטַאוַחַ שמשמעם דומה. אף יש…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג של ישעיהו על הסוגדים לאלילי זהב וכסף הוא אומר: "יִשָּׂאֻהוּ [הכוונה לאל שיעשו] עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד, מִמְּקוֹמוֹ…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

בֵּרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר

'הכריז על השלמה מוצלחת של המשימה' למשל: בעקבות ההתקדמות שהושגה במשא ומתן הכריז ועד העובדים כי בקרוב יהיה אפשר לברך על המוגמר ולחתום על ההסכם החדש. דוברי העברית בת ימינו מבינים את המילה מוגמר במשמעות 'מה שנגמר', 'מה שהסתיים'. מכאן ועד לפירוש הביטוי בימינו 'שמח על השלמת משימה' הדרך קצרה. ואולם המשמעות המקורית של הביטוי…
המשך קריאה נעימה >>

מטבעות לשון

לִבְלִי חֹק

'בלי גבול', 'במידה רבה מאוד' למשל: הדרקון האימתני ירק אש לבלי חוק. הצירוף לִבְלִי חֹק לקוח מנבואת ישעיהו: "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק" (ה, יד). חוק במקרא איננו רק 'דין', אלא גם 'מנה קצובה'. כך למשל אומר איוב: "כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט… לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה. בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק,…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

רְשׁוּת ורָשׁוּת

בעברית בת ימינו משמשות שתי מילים קרובות בצורתן ובהגייתן: רְשׁוּת ורָשׁוּת – שתיהן ירושה שירשנו מלשון חז"ל. רְשׁוּת בשווא ברי"ש קשורה למילים רישיון, להרשות, הרשאה, רשאי, רישוי. שורש המילה הוא רש"י והיא קרובה במשמעה למילה הֶיתר. למשל: "השַּׁמָּשׁ שעומד על שנַים אוכל עמהם אף על פי שלא נתנו לו רשות" (בבלי ברכות מה ע"א). ובימינו…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מילה בסלע

בלשוננו היום מקובל ש'מילה' היא יחידת הלשון העצמאית הקטנה ביותר. מובן זה של 'מילה' מוכר בעברית למן ימי הביניים, אך קודם לכן – בתנ"ך ובספרות חז"ל – 'מילה' שימשה במשמע 'דיבור', 'דברים שנאמרים'. למשל: "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי" (איוב כא, ב), "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי" (שמואל ב כג, ב). משמעות זו נשתמרה בעברית…
המשך קריאה נעימה >>

יום המשפחה

חם וחמות, חותן וחותנת

בספר בן סירא מן המאה השנייה לפני הספירה נאמר: "אל תועץ עם חמיך וממקנא העלים סוד" (לז, י) – ולפי ההקשר מדובר באבי האישה, שלא כבמקרא. שימוש זה עולה בקנה אחד עם מה שמוכר לנו בספרות חז"ל: חם וחמות הם המונחים הרגילים לציון הורי בן הזוג, הן הורי האיש הן הורי האישה. אפילו לצד המילה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בכיר ובחיר

בעת העתיקה זכה הבן הבכור למעמד מיוחד – הבן ולא הבת. אין פלא אפוא שבתנ"ך יש לבן הראשון ולבת הראשונה מילים נפרדות: הבן הוא בְּכוֹר אך הבת בְּכִירָה, כמו בדברי לבן ליעקב: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (בראשית כט, כו). בספרות חז"ל החלה לשמש הצורה בכורה הגזורה ישירות מן בכור, והיא הרגילה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לא ייאמן או לא יאומן?

יש המביעים את פליאתם על דבר שקשה להאמין שקרה בביטוי 'לא ייאמן' ואחרים בביטוי 'לא יאומן' (בניקוד: לֹא יֵאָמֵן, לֹא יְאֻמַּן). בשתי הגרסאות הפועל הוא פועל סביל: ייאמן בבניין נפעל – צורת העתיד של נאמן (כמו 'ייעדר', עתיד של 'נעדר'), יאומן בבניין פועל – צורת העתיד של אֻמַּן. היינו מצפים שהפועל הסביל של האמין (בבניין…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

תפל וטפל

תָּפֵל בתי"ו פירושו חסר מלח וחסר טעם, ככתוב "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח, אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת" (איוב ו, ו), ובימינו 'מָרָק תפל', 'מאכלים תפלים'. מכאן המונח 'התפלת מים': הפרדתם מן המלחים המצויים בהם לשם עשייתם ראויים להשקיה ולעיתים אף לשתייה. כבר במקרא תָּפֵל הוא גם דבר חסר משמעות, דְּבר הבל, למשל: "נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הסטה והסתה

להסיט בטי"ת פירושו להזיז, להפנות לכיוון אחר: להסיט את הווילון, להסיט את הדיון, להסיט את תשומת הלב. הפועל הסיט (משורש סו"ט) מורש לנו מלשון חז"ל, והוא קשור אל הפועל סָטָה (משורש  סט"י) שמשמעו 'סר מן הדרך'. להסית בתי"ו פירושו לשדל לעשיית מעשה: "וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה" (יהושע טו, יח). כבר בתנ"ך ההסתה היא בעיקר למעשה שלילי,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

ניתש וניטש

הפעלים ניתש וניטש נוהגים בעיקר בלשון הגבוהה, ואולי משום כך נפוץ הבלבול ביניהם. ניתש פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם…" (עמוס ט, טו). לעומת זאת ניטש קשור אל נָטַש ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של ננטש). משמעות אחרת של השורש נט"ש היא התפשטות והתפזרות: "וַיָּגָז שַׂלְוִים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

תָּוֶךְ וטְוָח

רבים מתבלבלים בין המילים תווך וטווח – שהרי שתיהן קשורות לתחום המצוי בין שתי נקודות. אך משמען המדויק של מילים אלו שונה: תָּוֶךְ פירושו אמצע, מרכז, למשל: 'חורשת האורנים מימין, שדות המושבה משמאל, ובתווך הבית עתיק הימים". לעומת זאת טְוָח הוא התחום כולו, למשל: 'טווח ראייה', 'טווח המחירים'. המילה תווך מקורה בתנ"ך, והיא באה בעיקר בְּצירוף ב' היחס:…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של חַד. סכין קהה היא סכין לא חדה, וזווית קהה היא זווית של יותר מ־º90, ההפך מזווית חדה. חבלה קהה היא…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מחיר ומכירה – האם יש קשר?

המילים מְחִיר ומְכִירָה קרובות זו לזו בתודעתם של רבים: שתיהן קשורות לתשלום ולמסחר, ובהגייה הישראלית הרווחת – אשר איננה מבחינה בין ח ל־כ רפה – הן נשמעות שייכות לשורש אחד. ואולם לפי הדעה המקובלת במחקר הדמיון בין המילים האלה מקרי בלבד. את שתיהן ירשנו מן האכדית, וגם שם מדובר במילים שונות: המילה מְחִיר התגלגלה מן…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סופה וסערה

נשאלנו אם יש הבדל בין המילים סופה וסערה, ואם כן – מהו. בתנ"ך סוּפָה וסְעָרָה (או סַעַר) הן מילים נרדפות. שתיהן מציינות רוח עזה, ובהשאלה הן מציינות מהומה ורעש ואף כעס וחמה. למשל: "וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ, בִּתְרוּעָה בְּיוֹם מִלְחָמָה בְּסַעַר בְּיוֹם סוּפָה" (עמוס א, יד). גם בספרות שלאחר המקרא אין הבחנת משמעות בין המילים, וההבדל היחיד ביניהן הוא…
המשך קריאה נעימה >>

חנוכה

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי: הסופגניות עשויות מבצק שמרים תָּפוּחַ ומתוק, ובגרסתן המוכרת צורתן כדורית והן ממולאות ריבה. לעומתן הלביבות עשויות בדרך כלל מתפוחי אדמה וביצים, וצורתן עיגולים שטוחים. אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך. לביבות מתיאורי הלביבות בכמה משירי הילדים הוותיקים…
המשך קריאה נעימה >>

יום הכיפורים

סליחה ומחילה

המילה סליחה רגילה מאוד בחיי היום־יום שלנו – אם בהתנצלויות של ממש ואם בפניות דוגמת "סליחה, מה השעה?". השורש סל"ח מצוי בעברית העתיקה ובלשונות שמיות אחרות. באכדית הוא מציין התזת מים לשם ריפוי, טיהור וכדומה, וייתכן שמכאן התפתחה המשמעות המופשטת של העברת עוון וביטול העונש. בתנ"ך רק האל סולח (או יכול לסלוח), כגון בדו־שיח המפורסם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

החליק, התחלק ועוד

החליק, התחלק לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי: 1. לא מחוספס (חָלָק) 2. פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק). במערכת הפועל מתקיימת בדרך כלל הבחנה בין המשמעים: לשם התואר חָלָק קשור הפועל בבניין הפעיל – הֶחְלִיק (או הֶחֱלִיק) פירושו 'הפך דבר לחָלָק', כגון 'החליק את שערו', וכן 'גלש או מעד על משהו חָלָק', כגון 'החליק על הקרח'.…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

במה ובימה

המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי. בָּמָה היא מילה שמית. היא רווחת במקרא – לרוב במשמעות 'מקום מוגבה להקרבת קרבנות': "וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה" (שמואל א ט, יד), "עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת" (מלכים ב יב, ד ועוד). מן הלשון האוגריתית למדו החוקרים כי המשמע היסודי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר

צמדי הפעלים לָוָה והִלְוָה, שָׁאַל והִשְׁאִיל, שָׂכַר והִשְׂכִּיר דומים זה לזה במשמעם וביחס שבין רכיביהם: שלושתם מציינים העברת דבר מאדם לאדם לצורך השימוש בו לזמן מוגבל; בשלושתם מתקיים אותו היחס בין הבניינים קל והפעיל: הפועל בבניין קל (לָוָה, שָׁאַל, שָׂכַר) מציין את לקיחת הדבר, ואילו הפועל בבניין הפעיל (הִלְוָה, הִשְׁאִיל, הִשְׂכִּיר) מציין את מסירתו ואת…
המשך קריאה נעימה >>

יום הכיפורים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל. ככל הנראה המילה צוֹם נושאת מיסודה את המשמעות המוכרת לנו כיום – כפי שעולה ממקבילות בלשונות קרובות כגון ארמית וערבית. המילה תַּעֲנִית גזורה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כוס וספל

רוב דוברי העברית יודעים לומר בדרך כלל אם לפניהם כוס או ספל. אף על פי כן אנו נשאלים לעיתים על ההבחנה המדויקת בין הכלים, כי יש מקרים גבוליים שבהם קשה להכריע. אם נחפש את שתי המילים במונחי האקדמיה, נמצא כי בימי ועד הלשון נקבעה המילה כּוֹס תמורת glass, והמילה סֵפֶל – תמורת cup. אך גם…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְ  פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה מוכר גם מספרות חז"ל, ובכתבי היד הטובים הוא נכתב בסמ"ך: פָּסָה. הוא מופיע בעיקר בהקשר של צרעת במסכת נגעים, אך…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הניא והניע

הפעלים הֵנִיא והֵנִיעַ קרובים זה לזה בצלילם ובכתיבם, אך שונים מאוד במשמעם. הֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר': "ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים" (תהלים לג, י), "וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ" (במדבר לב, ז). ובלשון ימינו: "עמיתיה ניסו להניאהּ מן ההתפטרות". הֵנִיעַ הוא פועל אחר לגמרי…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הניע או התניע?

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי. הפועל הִתְנִיעַ הוא מן השורש תנ"ע. שורש זה נגזר מן המילה תנועה – שהיא עצמה מן השורש נו"ע והתי"ו בה תחילית (של המשקל). התי"ו התחילית הזאת הפכה לשורשית גם בפעלים נוספים: הפועל תָּרַם מן תְּרוּמָה (משורש רו"ם)…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את המילה הקרובה בַּחַן. מילה זו משמשת פה ושם, ונראה שהיא מוכרת בעיקר בעיר חיפה וסביבותיה. האקדמיה ללשון העברית לא פסקה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים. המילה שָׁרָב מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה חום ויובש:…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

אירוע לב או אירוע לבבי?

בתחום הרפואה רווח למדי שם התואר לְבָבִי תמורת המונחים הלועזיים cardiac, cardial לציון דבר הקשור לאיבר לֵב, כגון "אירוע לבבי", "טיפול לבבי". שימוש זה צורם את אוזנם של רבים, שכן שם התואר לְבָבִי רגיל בלשוננו בשימושו המושאל – שהוא חיובי בהרבה: 'חביב ביותר', 'שיוצא מן הלב'. הצירוף "אירוע לבבי" עשוי אפוא להתפרש כאירוע נעים, בעוד…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה זו מקובל להמליץ גם בלשון ימינו. נקדים ונאמר כי בהקשר של קְדימות בזמן אין שימוש במילית בפני אלא רק במילית…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

סלסילה או סלסלה?

סל קטן הוא סַלְסִלָּה, ובלי ניקוד סלסילה. צורת הרבים היא סלסילות. מילה זו מופיעה במקרא פעם אחת: "עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, הָשֵׁב יָדְךָ כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת" (ירמיהו ו, ט). יש המפרשים שמדובר בצורה אחרת של המילה זַלְזַל – שריג של גפן. אחרים מפרשים זאת מלשון סַל, ומכאן משמעות המילה המוכרת בימינו. מילה קרובה בהגייתה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

צולל וצוללן

יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין: צוֹלֵל – צורת הבינוני (הווה) של הפועל צָלַל. צורה זו טובה לציון בעל מקצוע או עיסוק כמו צורות בינוני רבות אחרות, למשל: שֹׁופֵט, יוֹעֵץ, רָץ, מַדְרִיךְ, מִתְאַגְרֵף. צוֹלְלָן – צורת הבינוני צוֹלֵל בתוספת הסיומת ־ָן. גם…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר מן הספרות שלאחר המקרא: קהל, קבוצת אנשים, אספה. בפסוק מנחמיה יש המפרשים את המילה קְהִלָּה – קול, גערה (קו"ל וקה"ל…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בלי ומבלי

מילת השלילה בְּלִי משמשת בלשוננו כבר בתנ"ך. היא קרובה למילים בַּל ובִלְתִּי, ואת שלושתן מקובל לקשור לשורש בל"י המציין השחתה וכיליון (בָּלָה, בְּלָיָה). בְּלִי היא ביסודה שם עצם (כמו דְּלִי, פְּרִי) ומשמעה כנראה בְּלָיָה: "וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי" (ישעיהו לח, יז); מן השחת (=שְׁאוֹל) שבני אדם בלים בה. יש הסוברים כי המילה בְּלִי נושאת…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את הנֵץ שלה'] הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" (בראשית מ, י). פעם אחת מופיעה בתנ"ך צורת הרבים ניצנים: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם…
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

בין עצי הגן

הקשר בין האדם לגַן עתיק יומין הוא, ואף עומד במרכזו של סיפור הבריאה לפי בראשית פרק ב: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (ב). עצי הגן מספקים לאדם מזון, והם גם בעלי ערך אסתטי עבורו: "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל…" (ג). מלכים ואצילים…
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood). לעומת זאת בלשון חז"ל לצמח נתייחדה המילה אילן השאולה מן הארמית, ואילו משמעות המילה עץ הצטמצמה לחומר. עם זאת בלשון…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

אפון ואפונה

רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר, תנו לגדול בשקט). האפונה והאפון מוכרים שניהם לדוברי העברית. ומה אומרים המילונים? יש הגורסים אפון, יש הגורסים אפונה, ויש המביאים…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הכול וכולם

'כולם יודעים ש־', 'לא כולם מסכימים', 'הלוואות לכולם' – שימוש זה במילה 'כולם' רווח מאוד בעברית בת זמננו. ואולם יש המסתייגים ממנו משום שאינו על דרך לשון המקורות. המילה כֻּלָּם מורכבת מן המילה כֹּל ומכינוי הנסתרים (הם) – בדיוק כמו המילה כֻּלָּנוּ המורכבת מן המילה כֹּל ומכינוי המדברים (אנו). המילה כולם פירושה אפוא 'כל הם'…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל זה נוצר מן המילה נֹכַח (במלעיל) שמשמעה 'מוּל': נוֹכֵחַ הוא מי שעומדים מולו, ומכאן מי שנמצא. בתחום הדקדוק נוֹכֵחַ הוא…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי, חשמַלַּאי, טוּרַאי, מוזיקַאי, כימַאי. לעומת זאת הסיומת ־אִי בחיריק עשויה לציין שם תואר הקשור למקצוע או לעיסוק: ציוד חקלָאִי, סיקור…
המשך קריאה נעימה >>

לא מצאתם תשובה לשאלתכם? שאלו כאן