לשוננו פו, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

מחברת מנחם בן סרוק

חדש בחנות הספרים! מהדורה ביקורתית ומבוארת של מחברת מנחם בן סרוק, פרי מחקרם המשותף של אהרן ממן וחננאל מירסקי.  
המשך קריאה >>

העברית עא, א

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.
המשך קריאה >>

ערכת כרזות למסירה

האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מציעות ערכת כרזות בחינם (בתשלום דמי משלוח בלבד) לבתי ספר ולגופים ציבוריים שהוכנה במיוחד ליום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה >>

לשוננו פה, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

מחקרי עברית מראשונות לאחרונות

בספר החדש של פרופ' משה בר־אשר עשרים ושניים פרקי מחקר הסוקרים תקופות שונות של הלשון העברית.
המשך קריאה >>

תלמוד ירושלמי

הדפסה רביעית עם קונטרס תיקונים מורחב. מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים
המשך קריאה >>

תיק עברי לחוף הים

אנחנו מציעים לכם לקנות – לשימושכם או כמתנה מקורית וייחודית לכבוד החופש הגדול – תיק עברי שינעים בעברית את חוויית הבילוי על חוף הים.
המשך קריאה >>

בקבוק מים ”לרוויה”

חדש בחנות לכבוד הקיץ! בקבוק רב־פעמי איכותי ומעוצב שגם יסייע לשתות את כמות המים המומלצת בכל יום מימות הקיץ הלוהטים וגם יזַכה אתכם בברכת ”לרוויה” על כל לגימה.
המשך קריאה >>

לשוננו פה, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

לשוננו פה, ב

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

העברית ע, א–ב: לשון ומנהיגות

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית' – בחוברת זו כונסו ההרצאות שנישאו בכינוס "לשון ומנהיגות" שקיימה האקדמיה ללשון העברית בכ"א בסיוון תשפ"א, 1 ביוני 2021.
המשך קריאה >>

מארז עברי לחג

חדש בחנות! מתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה – המארז כולל משחק קלפים, תיק מעוצב ומילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.
המשך קריאה >>

משחק רביעיות "עברית בריבוע"

חדש בחנות שלנו! משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפח המשלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים. 
המשך קריאה >>

עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית

בספרו של ד"ר אמיר געש מכונסים שישה־עשר מחקרים שצמחו ברובם מעבודתו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה.
המשך קריאה >>

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה גם השנה אנחנו מציעים ערכת כרזות חגיגית לכבוד יום העברית, והשנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

סינר עברי – טעים לבשל בעברית

עכשיו למכירה בחנות שלנו! סינר שעליו שמות עבריים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ”ג (1933).
המשך קריאה >>

"אמרו חכמים"

חדש בחנות הספרים! במרכז ספרה של פרופ' רבקה שמש־ריסקין עומד הניתוח הלשוני של  שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה וייחודה לעומת יחידות שיח אחרות במשנה.
המשך קריאה >>

תיק עברי (קולות בעלי חיים)

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי כדי להנעים ולהטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ולהעשיר את שפתכם באוצר מילים עברי.
המשך קריאה >>

לשוננו פד

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' – בכרך כונסו מאמרים המיוסדים על מקצת ההרצאות שניתנו בכינוס המדעי הבין־לאומי "לשון חכמים לעצמן".
המשך קריאה >>

תיק עברי

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו.
המשך קריאה >>

בית יעקב בבית עם לועז

ספרו החדש של פרופ' מיכאל ריז'יק מוקדש לתולדות העברית באיטליה – מקום חיותם הרצוף של יהודים לאורך כל הגלות. העברית חייתה בה חיים פוריים ופעילים, ונערכו ונוצרו בה חיבורים משלל סוגים וסוגות.
המשך קריאה >>

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם

ספרו של יואל אליצור יוצא כעת במהדורה שלישית מתוקנת, בשיתוף יד יצחק בן־צבי.
המשך קריאה >>

דקדוק המנדאית הקדומה

חדש בחנות הספרים – ד"ר אוהד אבודרהם מתאר בספר את הלשון המנדאית הקדומה (להג של ארמית) על סמך חומר אפיגרפי מן המאות ה־5–7 לסה"נ: קערות השבעה וקמעות מָגיים חרותים על מתכת.
המשך קריאה >>

גיליון חדש של "העברית"

חוברת כפולה של "העברית" המיוחדת למשוררנו הלאומי ונשיא ועד הלשון חיים נחמן ביאליק. המחַברת פרופ' זיוה שמיר מתחקה בחמישה פרקים על דרכי היצירה והחידוש של ביאליק בעברית.
המשך קריאה >>

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה, גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית המיועדת לכל הגילים.
המשך קריאה >>

לשוננו – מינוי שנתי לתשפ"ב

אנו מציעים לכם לרכוש מינוי שנתי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

לשוננו פג, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

ביאליק וּועד הלשון

גיליון חדש של כתב העת 'העברית' (סח, ב) מיוחד למאמר מקיף של ההיסטוריון ד"ר נתן אפרתי, הסוקר את פעילותו של חיים נחמן ביאליק בהיותו חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו.
המשך קריאה >>

לשוננו פג, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

"אימא תסגרי את השואג אבק"

אנחנו מציעים לכם לקנות מתנה לילדים וגם להורים – ספר מיוחד ובו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים ולצידם ביאורים והרחבות של המזכירות המדעית של האקדמיה.
המשך קריאה >>

לשוננו פג, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

זיכרונות סב-סה, התשע”ה-התשע”ח

כל זיכרונות האקדמיה זמינים לצפייה ולהורדה באתר האקדמיה
המשך קריאה >>

לשוננו פב, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

ערכת כרזות חגיגית (תשפ”א)

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית
המשך קריאה >>

אוצר קונטרסי המסורה: מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
המשך קריאה >>

העברית סז, א–ד: שיחות עם עגנון על חברה ולשון, מאת אהרן בר־אדון

בחוברת זו מאמר רחב היקף מאת פרופ’ אהרן בר־אדון, ובו תכתוב של שיחה ארוכה עם ש”י עגנון שהוקלטה כשנה לפני פטירתו.
המשך קריאה >>

ערכת כרזות חגיגית

חדש בחנות הספרים! גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית ובה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק, כרזה חגיגית גדולה בסימן 'עברית עם כל המשפחה'  ודף חידון עברי.
המשך קריאה >>

תלמוד ירושלמי: קונטרס תיקונים מורחב

קונטרס התיקונים המורחב המצורף להדפסה השלישית של מהדורת התלמוד הירושלמי (תשע”ו) מוצע כאן למכירה בנפרד.
המשך קריאה >>

תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית

החיבור הזה דן בתחיית העברית מנקודת ראות חדשה: מתוך השוואה לתחיית הערבית הספרותית. מחברו מקווה כי השוואה מעין זו עשויה לספק “נקודת תצפית” שתאפשר להבחין בין תופעות כלליות, המשותפות לעברית ולערבית, ובין אלו המיוחדות לעברית. המטרה היא לנסות להבחין בין המיוחד לכל אחת משתי השפות ובין המשותף להן, ויש בה כדי לסייע בטיפולוגיה של תחיית הלשון בכלל ולהקל עלינו לגלות את הכוחות שפעלו בכל אחת משתי הלשונות וכיוונו את התפתחותן.
המשך קריאה >>

תחביר לשון המשנה

בספר, שנדפס לראשונה בשנת תשנ”ה (1995), עולות לדיון הסוגיות העיקריות בתחביר לשון המשנה. הדיון המקיף והמפורט מבוסס על כתב יד קאופמן, המעולה שבמסירות המשנה. מחקרו של פרופ’ אזר הוא הישג מרשים ורב-ערך בתחום דקדוק לשון חכמים.
המשך קריאה >>

תורת הקריאה במקרא

הורע מזלו של “הוריית הקורא” (במקור “הדאיה אלקאר”) בתולדות ספרותנו הדקדוקית, שטיבו ומשנתו הדקדוקית – הנבדלת בייחודהּ מתורותיהם של מדקדקי האסכולה הספרדית המוכרים – לא זכו לתשומת הלב הראויה וכמעט שלא נחקרו.
המשך קריאה >>

תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם

ספר זה מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי.
המשך קריאה >>

תורת ההגה של לשון חכמים

חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים.
המשך קריאה >>

תורת ההגה והצורות של לשון המקרא

ספר יסוד ללשון המקרא לפי הגישה ההיסטורית. התפיסה העומדת בבסיס תורת ההגה המתוארת בספר היא שמעתקי ההגאים סדורים וקבועים. תיאור תורת הצורות מתמקד במערכת הפועַל וגלגוליה, בנייניה וגזרותיה.
המשך קריאה >>

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם (מהדורה שנייה, מורחבת ומשופרת)

השתמרותם של רבים משמות המקומות הקדומים בארץ ישראל בפי תושבי הארץ מהתקופות הקדומות ביותר ועד העת החדשה היא מעין נס תרבותי שאין דומה לו בארצות עתיקות אחרות.
המשך קריאה >>

פרקים בעברית לתקופותיה

בכרך זה מאמרים בעלי אופי כללי יותר ומאמרים שעניינם דיון בסוגיה לשונית אחת בלבד.
המשך קריאה >>

פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה

בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
המשך קריאה >>

עֵת הֵאָסֵף, א: מילים ומילונאות

כרך זה, “מילים ומילונאות”, פותח את “עֵת הֵאָסֵף”, אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.
המשך קריאה >>

ערכת כרזות חגיגית (תש”ף)

אנחנו מציעים ערכה ובה שמונה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק (גודל A3) וכרזה חגיגית גדולה בסימן עברית – שפה שאוהבים (גודל 70*100)
המשך קריאה >>

ענייני התחביר שבכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לר’ יונה אבן ג’נאח

במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יונה אבן ג’נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה.
המשך קריאה >>

עיונים בספרות השומרונית ובספרות הקראית

בספר זה מקובצים מאמריה של איַלה ליונשטם ז”ל על התרבות הקראית והשומרונית של ימי הביניים, ובהם שני מאמרים אנציקלופדיים וכן טיוטה של חלק מעבודת הדוקטור שלה, שבה היא ההדירה פירוש לתורה של חכם שומרוני מימי הביניים.
המשך קריאה >>

עיונים בלשניים ופילולוגיים בחקר העברית והארמית

הספר מכנס מאמרים במגוון נושאים בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן: עברית המקרא, לשון חז”ל ועברית בימי הביניים, ארמית המקרא, סורית, ארמית הבבלית, ארמית הגלילית, ארמית של ספר הזוהר, ועוד.
המשך קריאה >>

עיונים בלשון ימינו

בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ’ קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו.
המשך קריאה >>

עיונים בלשון העברית

בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם.
המשך קריאה >>

עברית יהודאית: לשון התעודות העבריות ממדבר יהודה בין המרד הגדול למרד בר כוכבא

מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז”ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה.
המשך קריאה >>

ספר הרקמה לר’ יונה אבן ג’נאח, כרכים א–ב

ספר המקורות לספרות העברית בצפון אפריקה

“ספר המקורות” לספרות העברית שנתחברה בצפון-אפריקה כולל רשימת כל החיבורים שנתחברו במדינות מרוקו, אלג’יריה, תוניסיה ולוב החל בשנת 1391 ועד ימינו. אין הוא כולל חיבורים שלא נכתבו בעברית. על כל חיבור וחיבור נרשמיםהפרטים האלה: שם המחבר, זמנו ומקומו; שם החיבור וזמנו; תוכן החיבור (בקצרה, בשורה אחת); כתבי היד שהוא מצוי בהם; הדפוסים שנדפס. אם יש הרבה כתבי יד או דפוסים, נרשמו העתיקים והחשובים שבהם בלבד.
המשך קריאה >>

ספר ההשגה

ספר ההשגה: הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן ג’נאח בתרגומו העברי של עובדיה הספרדי – מהדורה ביקורתית על יסוד שני כתבי יד ובהשוואה למקור הערבי בתוספת מבוא, הערות ומפתח הפסוקים.
המשך קריאה >>

ספר האגרון לרב סעדיה גאון

ספר בן־סירא

תשל”ג (1973): יוצא לאור ספר בן-סירא – המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים. בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן-סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות: מפתח התיבות וערכיהן המילוניים, רשימת הערכים בסדר שכיחוּת יורד ועוד.
המשך קריאה >>

ניצנים ראשונים בחכמת המילים

חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
המשך קריאה >>

מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי, כרכים א–ב

מן היישוב ומן היער: עיונים בלשון הרומן "בישוב של יער" מאת חיים הזז

החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז “בישוב של יער” שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר”ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש”ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו.
המשך קריאה >>

מילון למונחי צבעות

עוד בשנת תרצ”ד (1934) פרסם ועד הלשון העברית ב”לשוננו” ו’ (א, עמ’ 87-83) רשימה של 270 מונחי צבעים עם שקילים בגרמנית. מונחי צבעים מעטים הובאו במילון למונחי הבולאות של האקדמיה, תשנ”א 1991.
המשך קריאה >>

מילון למונחי התחבורה היבשתית

בשנת תשנ”ה (1995) כוננה האקדמיה ללשון העברית ועדה למונחי תחבורה, בעקבות פנייתו של שר התחבורה דאז, ישראל קיסר. הוועדה החלה את עבודתה בישיבה חגיגית במשכן הכנסת בהשתתפות שר התחבורה ובכירי משרדו, נשיא האקדמיה משה בר־אשר, נציגי ענפי התחבורה וחברים מן האקדמיה. בישיבות עבודה שהתקיימו לאחר מכן הוסכם לפעול באמצעות תת-ועדות לפי ענפי התחבורה: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.
המשך קריאה >>

מילון למונחי הפסיכולוגיה

מונחי הפסיכולוגיה נדונו בפרקי זמן שונים, ובמהדורתם הראשונה ראו אור בשנים התשי”ב-התשי”ג בלשוננו יא-יח ובזיכרונות האקדמיה בשנת התשי”ט. מאז נתעשר מקצוע הפסיכולוגיה ונעשה מדע מן החשובים במדעי החברה וצבר מאות מונחים שלא נודעו בימי הדפסתו של המילון הראשון.
המשך קריאה >>

מילון למונחי הבנקאות ושוק ההון

בדור האחרון התרחב מאוד תחום הבנקאות ושוק ההון והפך לנחלת הכלל. מונחים חדשים רבים לצד המונחים הוותיקים נעשו מטבע עובר לסוחר ומשמשים אנשי מקצוע והדיוטות בשימוש יום-יומי. הורגש אפוא צורך בקביעת מינוח תקני ובהסדרה והאחדה של המונחים בתחום הזה.
המשך קריאה >>

מילון למונחי גאודזיה

תחילתו של מילון זה במצע למילון למונחי גאודזיה משנת 1950 שנדון לפי שלוש רשימות: רשימת יסוד, רשימת מונחי הפוטוגרמטרייה והשלמות לרשימת היסוד. הודעת סיכום מלאה שנערכה בעזרתו ובעצתו של פרופ’ ב’ שמוטר מהטכניון, נשלחה בספטמבר 1967, אך לא הוגשה לאישור האקדמיה. ההערות להודעת הסיכום נדונו עד ינואר 1971.
המשך קריאה >>

מילון כיס 100 מילים

מילון הכיס “100 מילים” מביא מאה מילים שחידשו ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית לפי עשורים, ומזמין את המעיינים בו להשקיף ממרחק השנים על מילים שהיו חדשות בזמנן ונעשו לחלק בלתי נפרד מלשוננו, ולהכיר מילים חדשות מוכרות פחות, כגון משחיתנות (ונדליזם), דשונת (קומפוסט), מיתד (דיבל), סחריר (ספין).
המשך קריאה >>

מחקרים בעברית החדשה ובמקורותיה

בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון.
המשך קריאה >>

מחקרים בלשון ובספרות

מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית

החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, “תעלומות עולם”, מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה-עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה-עשר בירורים בחקירת המונח “בריבי” ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח “סתימתאה” בשבעה-עשר עיונים וחותם אותם נספח אחד.
המשך קריאה >>

מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה

שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ”תקופת ההשכלה”.
המשך קריאה >>

מארמית לעברית: שיטת התרגום בהלכות ראו

בתקופת הגאונים החלה העברית חוזרת אט-אט להיות לשון היצירה היהודית לאחר מאות שנים של שלטון הארמית. תהליך זה נפתח בארץ ישראל ומשם נתפשט לכל המקומות. משעה שהחלו ספרי הלכה נכתבים עברית נוצר צורך לתרגם לעברית כל קטע השאוב מן התלמוד ולשונו ארמית.
המשך קריאה >>

לתולדות תורת הלשון העברית בימי הביניים: האסכולה האנדלוסית

הספר שלפנינו מציע עיון ממצה ומקיף בתורת הלשון העברית שנתגבשה ונתעצבה בספרד המוסלמית למן אמצע המאה העשירית ועד תחילת המאה השלוש-עשרה.
המשך קריאה >>

לשון המשנה בגניזת קהיר

זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים.
המשך קריאה >>

לקט תעודות

בחוברת הזו מוצע אך לקט מן התעודות החשובות לתולדותיו של המוסד העליון ללשון ולתולדות חידושה של העברית – במלאות שמונים שנה לייסודו של המוסד. מנהלת האקדמיה ראתה ליתן ציון לתאריך זה, שיותר משהוא ציון גבורותיו של המוסד הוא סימן לגבורותיה של הלשון העברית ולחיל הרב שעשתה בפרק הזה.
המשך קריאה >>

כִּתַאבּ אַלנֻּתַף: פירושו הדקדוקי של ר’ יהודה חיוג’ לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן

כִּתַאבּ אַלנֻּתַף הוא ספרו הרביעי והאחרון של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יהודה בן דוד חיוג’. בספר זה פירש חיוג’ את המילים הקשות שבספרי נביאים פירוש דקדוקי מתוך מימוש העקרונות הגדולים שגילה, ובראשם תלת-עיצוריות השורש העברי בַּפֹּעַל ו”הנח הרפה” (סַּאכִּן לַיִּין), כפי שניסחם בספרי הדקדוק הראשונים שלו.
המשך קריאה >>

כלשון עמי

בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב”לשוננו לעם”, ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
המשך קריאה >>

חקרי לשון: אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה

התפתחויות בלשון ימינו

עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים.
המשך קריאה >>

התגבשות אוצר המילים המוקדם: עבודת שדה

בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות “תחנות” מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה.
המשך קריאה >>

העברית והארמית בימי הביניים: עיונים בלשון ובחוכמת הלשון

לאורך כל התקופה המשתרעת מראשית ימי הביניים ועד לעת החדשה שימשו העברית והארמית לכתיבתה של יצירה ענפה ורבת פנים. בתקופה זו נתהוו סוגות חדשות של כתיבה בעברית ובארמית: שירה, ספרות פילוסופית, קודקסים הלכתיים, פירושים למקרא ועוד. כמו כן שוכללה מלאכת התרגום לעברית ונוצרו קורפוסים חדשים של כתיבה מיסטית שיטתית. לצד זה בתקופה ההיסטורית המכונה “שיא ימי הביניים” החלו לעסוק בחוכמת הלשון העברית ובחקר הדקדוק של רבדיה הקלסיים.
המשך קריאה >>

העברית האשכנזית והעברית שביידיש

העברית בראי הסמנטיקה

“העברית בראי הסמנטיקה” הוא ספר יסוד בתורת המשמעים הקלאסית המותאם לקורא העברי ולתרבות העברית לרבדיה. משלושת הפרקים הראשונים של הספר ילמד הקורא את השקפת הבלשנות על הזיקה בין מילים למה שהן מסמנות.
המשך קריאה >>

המשנה לפי כתב יד קאופמן, נשים—נזיקין

זהו כרך ב במהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. המהדורה מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים—נזיקין (שני כרכים)

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים—מועד

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

המסורה למקרא

עניינו של ספר זה יצירותיהם של בעלי המסורה, בעיקר מן האסכולה הטברנית שעיצבה את הנוסח המקובל של המקרא. בעלי המסורה (950-550 לסה”נ בקירוב) העמידו מערכת הוראות לשמירה על צורת כתיבתו של המקרא ועל נוסחו ועסקו בענייני ניקוד ובטעמי המקרא.
המשך קריאה >>

המסורה הבבלית לתורה – עקרונותיה ודרכיה

מסורה הבבלית נכתבה בחיבור בעל נוסח קבוע, שהיה ערוך על פי סדר המקרא, ונהגו לכתבו בפני עצמו ולא בשולי כתב היד של המקרא (כמנהג המסורה הטברנית). בספר באה מהדורה של שרידי חיבור המסורה הבבלית לתורה על פי כתבי היד וקטעי הגניזה, בתוספת הערות וביאור.
המשך קריאה >>

הלשון העברית – לשון חיה

“בשנת תרנ”א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את “האור” של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים “הצבי” ו”האור” וברבצים “הארץ”). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים.
המשך קריאה >>

הארמית הבבלית ומסורת הטקסט של התלמוד

הלשון הארמית המשתקפת מן התלמוד הבבלי לא זכתה למחקרים רבים. מחד גיסא לפני החוקרים עמדו רק דפוסי הבבלי ולכל היותר כתבי יד מועטים. ספרי הדקדוק שלה שעניינם בעיקר תורת ההגה והצורות, לוקים בחסר ולא יכלו לשמש לחקר הלשון בפני עצמה, אלא לכל היותר כלי עזר ללומד התלמודי לפי הדפוסים הפגומים. מאידך גיסא הארמית של התלמוד הבבלי אינה נתפסת כמושא למחקר בקרב  לומדי התלמוד היום בהיותה בשבילם מעין לשון חיה. הם מתעניינים בעיקר במסרים ההלכתיים והאגדיים של הטקסט התלמודי, ולכן אין הם רואים צורך בהעמקה בלשון.
המשך קריאה >>

האקדמיה ללשון העברית בת 50

במלאות חמישים שנה לאקדמיה ללשון העברית בא הכרך הזה לספר בקצרה על מפעלותיה ולהציג את חבריה ואת עובדיה ואת פועלם מאז כינון האקדמיה ועד עתה.
המשך קריאה >>

דקדוק העברית של תעתיקי אוריגנס

במאה השלישית לסה”נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג’ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של החיבור בספרייה האמברוזיאנית במילאנו. בקטעים שנתגלו נמצאו בטור השני כאלף מילים עבריות מתועתקות באותיות יווניות. גרסה זו של תעתיקי הטור השני באה ממקור אחד ומשקפת נאמנה את הניב העברי שנהג בפי המתעתק או בפי מי שקרא לפניו.
המשך קריאה >>

דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה

מתוך השפע הגדול שהעניקה לנו גניזת קהיר עלו וצצו עשרות דפי כתב יד אחד שנתפרד. בדפים אלה הועתק ספר השירים — הדיוואן — של המשורר הגדול רבי שמואל הנגיד. שייריו הרבים של הספר נתפזרו ונתגלגלו לימים לספריות ולאוספים שונים ברחבי העולם. בספר שלהלן קיבצנו את כל הדפים ששרדו מן הכרך, ושחזרנו, תוך השוואה לכתבי יד אחרים של הדיוואן, את תבנית הספר ואת סדרו. לצד תצלומי הדפים הבאנו העתקה של השירים הכתובים בהם, בתוספת ניקוד והערות. כעת עומד למולנו עד נוסח קדום וחשוב מאוד של הדיוואן.
המשך קריאה >>

במלחמתה של לשון

בספר זה קיבץ המחבר מאמרים בענייני הלשון העברית של ימינו ודברים שנשא בעל פה בישיבות מליאת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

סוגיות בלשון המקרא

חדש בחנות הספרים – קובץ מאמרים בעריכת מיכאל ריזי'ק הכולל תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא.
המשך קריאה >>

משחק זיכרון

תחייה והתחדשות בלשון העברית

חדש בחנות הספרים – ספר המכנס עשרה ממחקריו של פרופ' אילן אלדר העוסקים בנושאים המרכזיים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים.
המשך קריאה >>