המסורה למקרא
עניינו של ספר זה יצירותיהם של בעלי המסורה, בעיקר מן האסכולה הטברנית שעיצבה את הנוסח המקובל של המקרא. בעלי המסורה (950-550 לסה”נ בקירוב) העמידו מערכת הוראות לשמירה על צורת כתיבתו של המקרא ועל נוסחו ועסקו בענייני ניקוד ובטעמי המקרא.
תכליתו של הספר כפולה: (א) הבנת הערות המסורה הנדפסות במהדורות של “המקראות הגדולות” וכיוצא בהן, הבנת טעמי המקרא ושיטת הטעמת הגעיות; (ב) סקירת התפתחות המסורה ותולדות שיטות הסימנים.
גרסתו הראשונה של הספר התפרסמה בשנת תשל”ב ומאז עודכנה והורחבה כמה פעמים. עם תרגומו של הספר לאנגלית, בשנת תש”ם, הוא התקבל בקהילת החוקרים בארץ ובעולם כספר המבוא החשוב ביותר למסורה.
הספר במהדורתו החדשה (שיצאה לאור בפעם הראשונה בשנת תשס”ג) עודכן בידי המחבר ונערך בידי תלמידו יוסף עופר. נוספו בו תצלומים ותרשימים וכן הפניות למחקרים חדשים.
