שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם
השתמרותם של רבים משמות המקומות הקדומים בארץ ישראל בפי תושבי הארץ מהתקופות הקדומות ביותר ועד העת החדשה היא מעין נס תרבותי שאין דומה לו בארצות עתיקות אחרות. בצד ההתרגשות שמעוררת פגישה בלתי אמצעית זו עם ארץ ישראל הקדומה, יש כאן גם כלי מחקרי בעל חשיבות עצומה לחקר הגאוגרפיה ההיסטורית של הארץ, וגם לחקר תולדות הלשון העברית ולשונות אחרות שהילכו בארץ במשך ההיסטוריה הארוכה שלה.
ספר זה, שהוא כיום ספר היסוד המובהק בתחום שמות המקומות הקדומים של ארץ ישראל והשתמרותם, הוא פרי מחקר לשוני, גאוגרפי והיסטורי שלווה בשוטטות רבה בנופיה ההיסטוריים של ארץ ישראל. הספר עוסק במאות שמות מקומות שנשמרו. שישים מהם נידונו בפרוטרוט ונאספו מרבית תיעודיהם בכל הזמנים ובכל הלשונות. על סמך השמות שנידונו המחבר מנסה להציב קריטריונים אמינים לזיהוי שמות אחרים שנתוניהם ודאיים פחות, ובכך תורם לצמצום החופשיות היתרה של זיהוי על סמך דמיון לשוני קלוש שאפיינה לעיתים קרובות את חקר הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.
בספר מוגשת סקירה דקדוקית שיטתית של כל תופעות הלשון המשתקפות בשמות שנשמרו, בהשוואה למקובל בחקר הלשון. כמו כן יש בו עשרות חידושים בגאוגרפיה היסטורית – חידושים אלו רוכזו בחלק האחרון של הספר.
בספר רב־תחומי זה יש תרומה חשובה לחקר הארץ ותולדותיה, ללימוד המקרא וללימוד מקורות נוספים ובהם כתבי יוסף בן מתתיהו, מקורות חז”ל ומקורות נוכריים בני זמנם, וכן לחקר הלשון העברית ולשונות אחרות שהילכו בארץ בתקופות השונות.
ספר זה יצא במהדורה אנגלית בשנת 2004. בשנת 2009 יצאה לאור מהדורה עברית מתוקנת ואזלה לאחר זמן קצר. בשנת 2012 יצאה מהדורה שנייה שבה תוקנו ונוספו או השתנו מאות פרטים, וגם מהדורה זו אזלה. כעת יוצאת מהדורה שלישית ובה עשרות תיקונים ושינויים נוספים.
פרופ’ יואל אליצור למד באוניברסיטה העברית ובה כתב את עבודת הדוקטור שלו. הוא עמד בראש הקתדרה ללימודי ארץ ישראל במכללת ירושלים ובמכללת הרצוג, ולימד באוניברסיטה העברית. הוא חבר באקדמיה ללשון העברית ובוועדת השמות הממשלתית.
