מאמריםאנו נשאלים שוב ושוב מה האמת על המילה "שח־רחוק". מאמרה של אסתר גולדנברג סוקר את השימוש במילה בגרסאותיה השונות ואת מידת התקבלותה, ואגב כך מציגה שפע חידושים מבית בן־יהודה.
המשך קריאה >>
מה ההבדללְאַשֵּׁשׁ פירושו 'לחזק', 'לבסס' (טענה, השערה וכיו"ב) ואילו לְאוֹשֵׁש פירושו 'להשיב למצב הקודם והתקין'.
המשך קריאה >>
מה ההבדלשׁוּמָה היא בליטה או כתם בעור, ואולם המילה ידועה גם מהקשר אחר כגון בצירוף פְּקִיד שׁוּמָה. מה עניין נגעי העור אצל רשויות המס? ובכן מדובר בשתי מילים שונות לחלוטין.
המשך קריאה >>
גם וגםבימי הקורונה למדנו שהמטרה העיקרית היא 'לשטח את העקומה' או 'להשטיח את העקומה'. נשאלנו מה נכון יותר. תשובתנו: שני שימושי הלשון האלה מחודשים, ונראה שאין עדיפות לפועל אחד ממשנהו.
המשך קריאה >>
מה ההבדלהמלצתנו היא לנקוט את המונח ראש ממשלה חליפי – כלומר ראש ממשלה ממלא מקום.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףהנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים. שנהיה בריאים!
המשך קריאה >>
גם וגםבמילון למונחי הפסיכולוגיה נקבע הצירוף הרגשת אשמה, ואולם נראה שאין סיבה לפסול את הצירופים הרווחים האחרים: רגשי אשמה, רגשות אשמה, רגשי אשם, רגשות אשם.
המשך קריאה >>
עניין של סגנוןההבחנה בין 'עלול' ל'עשוי' – היא הבחנה שהתגבשה בעברית בת ימינו, והיא נשענת על שימוש נפוץ במילה 'עלול' במשמעות שלילית. רבים ממתקני הלשון תומכים בהבחנה זו, ואולם אין לכך אחיזה של ממש במקורות.
המשך קריאה >>
מטבעות לשון'אורך רוח' פירושו סבלנות, מתינות והתאפקות. 'אורך' מלשון אריכות – ההפך מן 'קוצר רוח'.
המשך קריאה >>
מה ההבדלהבחנה מסוימת בין המילים נוצרה בשימוש הכללי: המילה ציפור רווחת לבעלי כנף קטנים ביחס ובעלי כושר תעופה, ואילו המילה עוף רווחת יותר לבעלי כנף גדולים ובעיקר לכאלה הממעטים לעוף, כמו יען או תרנגולת.
המשך קריאה >>
גם וגםבלשון ימינו ניכרת העדפה לפועל הִכִּישׁ, אולי בשל ייחודו לנחשים, אך לצד זה יש שימוש גם בנָשַׁךְ – למשל במשחק המילים הידוע "נחש נשך נחש…".
המשך קריאה >>
צמדי מיליםאת המילה כובע אנו רגילים לכתוב בכ"ף, אך פה ושם אפשר לראותה כתובה בקו"ף – בייחוד בצירופים 'קובע מגן' ו'קובע פלדה'. האם יש מקום לכתיב הזה? והאם יש הבדל של משמעות בין כובע לקובע?
המשך קריאה >>
מה ההבדלהעדפת המילה יחיד בצירופי שם ותואר ('המקום היחיד') עולה בקנה אחד עם המערכת השלמה שנוצרה בלשון ימינו, שבה נוקטים בנטיות רק את הצורות יחידה, יחידים, יחידות (ולא 'יחידית', 'יחידיים', 'יחידיות').
המשך קריאה >>
ט"ו בשבטאחד השירים המזוהים ביותר עם נטיעת העצים בט"ו בשבט הוא "כך הולכים השותלים". ואכן אפשר לנטוע עצים ואפשר גם לשתול אותם בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>
מה ההבדלהבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון היא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן.
צמדי מיליםבעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה. ההבחנה מושתתת במידה רבה על המצוי בלשון המקורות, אם כי מבחינה היסטורית המצב מסובך קצת יותר.
צמדי מיליםיש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהמילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהמילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהמילים השהיה והשעיה שונות הן ביסודן, אך בשל קרבת הצליל בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםמילה בחדשות: לצד המילה מִתְוֶה, הנפוצה מאוד בקרב דוברי העברית עכיום, שימשה – לפחות במילוני ועד הלשון – הצורה הנקבית מִתְוָה (בנקבה). חידוש המילה מיוחס לח"נ ביאליק.
צמדי מיליםהפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםבעברית בת ימינו קיבל השורש פכ"ח משמעות מושאלת של הכרה והתעוררות: אפשר להתפכח מיין ואפשר להתפכח מאשליה או מתפיסת עולם שגויה. כך נעשה השורש פכ"ח קרוב עוד יותר לשורש פק"ח בתודעת הדוברים.
המשך קריאה >>
שאלות ותשובותיש כאלה שאוֹכְפִים את החוק ויש כאלה שעוֹקְפִים אותו, אך כדאי מאוד שלא להתבלבל בין השניים: לֶאֱכֹף ולַעֲקֹף הם שני דברים שונים, ובהקשרים רבים אף מנוגדים.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםייתכן שהצירוף 'מתך גשם' נוצר באופן עצמאי, וייתכן שנוצר בעקבות 'מטח גשם'. כך או כך השימוש בשורש נת"ך בהקשר של גשם מעוגן היטב בלשון המקורות, ולכן שתי הגרסאות של הצירוף טובות ותקניות.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןפירושו המקורי של מטבע הלשון 'לברך על המוגמר' הוא לברך על הריח הטוב של הבשמים. את המוגמר היו מביאים לשולחן בדרך כלל בסוף הסעודה, וייתכן שגם דבר זה סייע לצמיחת המובן החדש המשמש היום.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןהצירוף לִבְלִי חֹק לקוח מנבואת ישעיהו: "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק" (ה, יד) – משמעו 'בלי גבול', 'במידה רבה מאוד'.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלותרְשׁוּת מציינת מתן היתר או בעלות ואילו רָשׁוּת מציינת גוף שלטוני – על השונה והדומה בין שתי המילים ועל המילה המחודשת רָאשׁוּת.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןמקור מטבע הלשון שרבים משתמשים בו הוא בתלמוד הבבלי: "מילה בסלע, משתוקא בִּתְרֵין" – כלומר 'דיבור בסלע, שתיקה בשתיים'.
המשך קריאה >>
יום המשפחהדוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהבחירה בין הצירופים 'משיכת מכחול' ו'משיחת מכחול' נתונה לטעם האישי ולדרך שבה תופסים את הפעולה הזאת.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםלעומת שם התואר בכיר המציין דרגה או מעמד, שם התואר בָּחִיר מציין טיב ואיכות – בדומה לשם התואר מובחר.
המשך קריאה >>
מה הצורה הנכונהלהבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףאיך אומרים אפליקציה בעברית? מה ההבדל בין פצחן לפרצן? איפה מסתירים תַּכְמִינִים? ומה הם מַסֶּדֶת ותֶקֶל? על מונחי תכנות בעברית.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםבמקורות העבריים לרוב נשמרת ההבחנה בין תפל במשמעות חסר מלח וטעם ובין טפל במשמעות ההפך מעיקר, וראוי בהחלט לשמור על ההבחנה הזאת גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>
צמדי מילים'להסיט' פירושו להזיז, להפנות לכיוון אחר: להסיט את הווילון, להסיט את הדיון. 'להסית' פירושו לשדל לעשיית מעשה: "וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה" (יהושע טו, יח).
צמדי מילים'ניתש' פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם…" (עמוס ט, טו). לעומת זאת 'ניטש' קשור אל נָטַשׁ ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של נִנְטַשׁ).
המשך קריאה >>
צמדי מיליםתָּוֶךְ פירושו אמצע, מרכז, למשל: 'חורשת האורנים מימין, שדות המושבה משמאל, ובתווך הבית עתיק הימים". לעומת זאת טְוָח הוא התחום כולו, למשל: 'טווח ראייה', 'טווח המחירים'.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםכֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של חַד.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםלפי הדעה המקובלת במחקר הדמיון בין המילים מְחִיר ומְכִירָה מקרי בלבד. את שתיהן ירשנו מן האכדית, וגם שם מדובר במילים שונות.
המשך קריאה >>
מה ההבדלבלשון הכללית כיום סופה וסערה נתפסות כמילים נרדפות. ואולם בתחום המטאורולוגיה נקבעה הבחנה ביניהן לפי מהירות הרוח: סופה היא החזקה יותר, כלומר בה מהירות הרוח גדולה יותר.
המשך קריאה >>
חנוכהימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי, אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך.
המשך קריאה >>
יום הכיפוריםבלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון הגבוהה ובצירופים כגון 'מחל על כבודו', 'מָחוּל לך'. הביטוי "סליחה ומחילה" – שמשתמשים בו לשם הדגשה – לקוח מן התפילה: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה".
המשך קריאה >>
מה ההבדללשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי – לא מחוספס (חָלָק); פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק). נרחיב כאן על חלוקת הפעלים בין שני המשמעים ועל ביטויים הקשורים לפועל לחלוק.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהמילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
המשך קריאה >>
מה ההבדלבשלושת הפעלים מתקיים אותו היחס בין הבניינים קל והפעיל: הפועל בבניין קל (לָוָה, שָׁאַל, שָׂכַר) מציין את לקיחת הדבר, ואילו הפועל בבניין הפעיל (הִלְוָה, הִשְׁאִיל, הִשְׂכִּיר) מציין את מסירתו ואת מתן הרשות להשתמש בו.
המשך קריאה >>
מה ההבדלרוב דוברי העברית יודעים לומר בדרך כלל אם לפניהם כוס או ספל. אף על פי כן אנו נשאלים לעיתים על ההבחנה המדויקת בין הכלים, כי יש מקרים גבוליים שבהם קשה להכריע.
המשך קריאה >>
מה ההבדלהֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר'. הֵנִיעַ הוא פועל אחר לגמרי ופירושו כידוע 'הזיז', 'טלטל'. בלשון ימי הביניים נוספה לפועל הֵנִיעַ המשמעות 'גָּרַם', 'הביא לדבר'.
מה ההבדל"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.
המשך קריאה >>
מה הצורה הנכונהמבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו.
המשך קריאה >>
סיפורה של מילהרבים מכנים את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים.
המשך קריאה >>
צירופיםההמלצה היא להשתמש במבני סמיכות – 'אירוע לב', 'טיפול לב', 'רפואת הלב' (קרדיולוגיה) וכיוצא באלה. כן אפשר לנקוט את הצירוף 'של הלב', כגון 'אירוע של הלב'.
מה הצורה הנכונהסל קטן הוא סַלְסִלָּה, ובלי ניקוד סלסילה. צורת הרבים היא סלסילות.
המשך קריאה >>
מה ההבדליש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלותקהילה היא מילה תנ"כית ששימשה גם בספרות חז"ל וגם בעברית שלאחריה, ואילו קהילייה היא מילה מחודשת שנקבעה במשמעות אחת בלבד.
המשך קריאה >>
מה ההבדלאף ששתי הצורות בְּלִי ומִבְּלִי משמשות בתנ"ך באותה משמעות, מתקני לשון רבים מעדיפים את הצורה בְּלִי בהיותה הצורה היסודית הפשוטה, לעומת מִבְּלִי שיש בה גיבוב שלא לצורך.
המשך קריאה >>
ט"ו בשבטהקשר בין האדם לגן עומד במרכזו של סיפור הבריאה: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". לצד גַּן ונגזרותיה גִּנָּה וגַנָּה משמשות בלשוננו המילים מַטָּע, כֶּרֶם, פַּרְדֵּס, בֻּסְתָּן. מה מקורן ומה שימושיהן של מילים אלו?
המשך קריאה >>
ט"ו בשבטמה ההבדל בין עץ לאילן? יוצאים לנטוע או ליטוע? שְׁתיל או שָׁתיל? פירות יבשים או מיובשים? שקמים ירוקות או ירוקים?
המשך קריאה >>
גם וגםהאפונה והאפון מוכרים שניהם לדוברי העברית. ומה אומרים המילונים? יש הגורסים אפון, יש הגורסים אפונה, ויש המביאים את שתי הצורות. התרוצצות זו באה לידי ביטוי גם במילוני ועד הלשון והאקדמיה.
המשך קריאה >>
עניין של סגנון'כולם יודעים ש־', 'לא כולם מסכימים', 'הלוואות לכולם' – שימוש זה במילה 'כולם' רווח מאוד בעברית בת זמננו. ואולם יש המסתייגים ממנו משום שאינו על דרך לשון המקורות.
המשך קריאה >>
מה ההבדלהמילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען.
נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר. נוֹכָח פירושו מכיר בנכונות הדבר, משתכנע.
המשך קריאה >>
צורות ותצורותהסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי. לעומת זאת הסיומת ־אִי בחיריק עשויה לציין שם תואר הקשור למקצוע או לעיסוק: ציוד חקלָאִי, סיקור עיתונָאִי.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםעותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק שאינו מקור, כגון תצלום של מסמך. לדוגמה: העתק נאמן למקור.
המשך קריאה >>
מה ההבדלנוכל לנעול לילד נעליים או להנעיל לו נעליים – הן על פי המקורות הן על פי שימושם של פעלים מקבילים.
המשך קריאה >>
עניין של סגנוןההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףיודע חקלאי פיקח מה הם יוגב, ניר, עידית, ושלחין! על מונחי חקלאות עבריים.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמה יש לכם במשרד – מַכְבֵּדָה? קלמרית? כמה דבקיות? אולי מַכְלֵב? אם אינכם בטוחים, היכנסו לאוסף המילים המשרדיות שלנו.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףאיך אומרים אנטנה בעברית? מה הם אַכָּן ושנאי? מהו מתג? ומהי החלופה העברית לרינגטון? עברית אלקטרונית.
המשך קריאה >>
ט"ו בשבטהמילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת שמקורה בלשון חז"ל. בעברית החדשה נוצל כפל הצורות ליצירת הבחנה במשמעות. מה בין גרעין לגלעין בימינו ובין שני אלו ומילים גרגר או גרגיר, זירעון וזרע?
המשך קריאה >>
מה ההבדלשתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה; לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה.
המכנה המשותףמה זה מוצר מוחדש? איך אומרים טרייד־אין וקליינטורה בעברית? ומהו תִּסְחוּר? על מונחי סחר עבריים.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים?
המשך קריאה >>
מה ההבדלהמילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר סותם את פתחו.
המשך קריאה >>
סיפורה של מילהלעיתים קרובות משתמשים במילה תיעדוף שלא לצורך כשהכוונה היא פשוט 'העדפה'. אם כן מה משמעות המילה?
המשך קריאה >>
יחיד ורביםרבים משתמשים בצורה גִּילָאִים כריבוי של המילה גִּיל. ואולם צורת הרבים המתבקשת והתקנית של גִּיל היא גִּילִים – כמו דִּין–דִּינִים (ולא "דינאים"), כִּיס–כִּיסִים ועוד רבים. מניין אפוא הגיעה אלינו הצורה גילאים?
המשך קריאה >>
עניין של סגנוןהצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית.
מילים מתגלגלותבימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות, אך בימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות.
המשך קריאה >>
מאמריםמן הראוי לברר אם אין בצירוף חוות־דעת משום עירוב תחומין של המלים דעת ודעה, ולשאול מפני מה הועדפה הצורה חוות־דעת בדיבורנו מן הצורה חוות־דעה שהיא, לכאורה, מדויקת יותר.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףריחן וגד הם שמותיהם העבריים של שני צמחי תבלין מוכרים. בשומת היא ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ואם תשאלו את הייננים, תגלו שלא כמו ניחוח שהוא תמיד נעים, יש גם בשומת רעה.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמה עדיף – צג או מסך? מהו רמז צץ, ומה ההבדל בינו ובין חלון צץ? איך אומרים פונט בעברית, ומהם עלילון וצרופה?
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהמילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk).
המשך קריאה >>
מה ההבדלרבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן.
המשך קריאה >>
יחיד ורביםבלשוננו משמשות שתי צורות רבים למילה תּוֹר – 'תורים' וגם 'תורות'. מה מעמדן של שתי צורות אלו מבחינת התקן והאם יש הן נבדלות זו מזו גם במשמעות?
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםבימינו מקובל יותר השימוש בפועל גָּמַע כבתלמוד הבבלי, אולי בשל מעמדו המרכזי של חיבור זה לאורך הדורות. ואולם אין כל פסול בפועל גָּמָא על פי הצורות באל"ף שבמקרא ובספרות חז"ל.
המשך קריאה >>
מה ההבדלהצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט. אך נראה שבפועל יש חפיפה מלאה למדי בין שני הצירופים: עברית תקנית היא גם עברית תַּקִּינָה ולהפך.
המשך קריאה >>
צורות ותצורותמפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>
מה ההבדלאת המילה כֶּנֶס חידש השר דוד רמז לסדרת ישיבות בכנסת – ואולם עם השנים החלה המילה לשמש במשמעות כינוס. אומנם שימוש זה אינו פסול, אבל עודנו ממליצים להשתמש במילה 'כינוס' לציון אסֵפה, הִתכַּנסוּת או הִתוַועדוּת קהל.
המשך קריאה >>
שאלות נפוצותבשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – המקפידים בלשונם מבחינים בין השניים.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףהתדעו מה הם מוּפִינִים, טֻגָּנִים, מִדְגַּנִּים וצְנִימוֹנִים – כולם חלופות עבריות למאכלים שלרוב באים ברבים.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףהתרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים.
המשך קריאה >>
מה ההבדלבצמד הודיה–הודאה ניצלה לשון ימינו את כפל הצורות לבידול בין שתי המשמעויות של הפועל הודה: המילה הודאה מציינת הכרה באשמה, ואילו מקבילתה הודיה מציינת כמעט תמיד הבעת תודה.
המשך קריאה >>
הגייההצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. צִדְפָּה היא רַכִּיכָה החיה במים ומכוסה בקוֹנכייה בעלת שני חלקים צמודים (קְשָׂווֹת). צֶדֶף הוא השכבה המבריקה שיש בצד הפנימי של הקונכייה.
המשך קריאה >>
מילים מעולם החיבלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין אפרוח לגוזל, אך כיום מקובל להבחין ביניהם. מה ההבחנה ועל בסיס מה היא נוצרה?
המשך קריאה >>
מה ההבדלרבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך.
המשך קריאה >>
שאלות נפוצותכאשר הדבר נמצא בידי או ברשותי ואני מוסר אותו לאחר – אינני 'מביא' אותו אלא פשוט 'נותן' אותו. רק כאשר הדבר נמצא במקום מרוחק – ויש צורך לשאת אותו ממקום למקום – נכון להשתמש בפועל הֵבִיא.
המשך קריאה >>
גם וגםשתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים, אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלותהשם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני.
המשך קריאה >>
גם וגםהצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל. אין הבדל משמעות בין הצורות ואפשר לנקוט את שתיהן בכל ההקשרים.
המשך קריאה >>
גם וגםהצורות הרווחות בלשון ימינו לוויה והלוויה אינן אלא קיצור של הצירופים המלאים: 'לוויית המת' וכן 'הלוויית המת'. שתי הצורות כשרות לשימוש כאחת.
המשך קריאה >>
מה ההבדלמצד הדקדוק שתי הצורות אפשריות: איכותי, כמותי בהוספת סיומת ־ִי (כמו מהותי), או איכותני, כמותני בהוספת סיומת ־ני (כמו אופייני, סמכותני).
המשך קריאה >>
גם וגםבימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש.
המשך קריאה >>
חנוכהבהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. משמעות המילה פַּךְ היא 'כד קטן', 'כלי קטן לנוזלים'. ומה הקשר לביטוי 'פַּכִּים קטנים'?
המשך קריאה >>
סיפורה של מילההַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר, שמקורו בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר'. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'.
המשך קריאה >>
גם וגםבספרות העברית לדורותיה שני הביטויים 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר.
המשך קריאה >>
שגיאות נפוצותרבים מעודדים אנשים להיכנס לאתרי המרשתת שלהם בצורת הציווי "כנסו", ואולם בהקשר זה נכון לומר היכנסו – צורת הציווי של הפועל נִכְנַס בבניין נפעל.
המשך קריאה >>
סוכותחג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).
המשך קריאה >>
גם וגםהמילים חצוף וחוצפן אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלותל"ג בעומרבעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה >>
ל"ג בעומרהעברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהשורשים חר"ט וחר"ת יפים להקשר של חקיקת אותיות וצורות, ומכאן שאפשר לכתוב 'חרטו על דגלם', 'נחרט בזיכרוני', 'ייחרט על לוח ליבו', וגם: 'חרתו על דגלם', 'נחרת בזיכרוני', 'ייחרת על לוח ליבו'.
המשך קריאה >>
שאלות נפוצותרבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי? שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן.
המשך קריאה >>
פסחמן המילים הנרדפות חופש, דרור וחירות – המילה היום־יומית היא דווקא 'חופש', הנדירה למדי במקורות, ואילו 'דרור' ו'חירות' מוצאות את מקומן בעיקר בהקשרים חגיגיים.
המשך קריאה >>
מה ההבדלאוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר.
עניין של סגנוןהַלַּיְלָה פירושו 'בלילה הזה'. הכוונה יכולה להיות הן לעבר הן לעתיד, והיא מתבררת בדרך כלל מן ההקשר, על פי צורת הפועל (עבר או עתיד).
המשך קריאה >>
כתיב וניקודהמילה אִכְסוּן פירושה 'אירוח', 'מתן מקום לינה'. מקורה במילה אַכְסַנְיָה – מָלון, פונדק – מילה שחדרה ללשון חז"ל מן היוונית (xenia – 'אירוח', 'הכנסת אורחים'). לעומת זאת המילים אִחְסוּן והַחְסָנָה פירושן 'שמירה', 'החזקה במחסן'.
המשך קריאה >>
מה ההבדלמן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר" (בראשית יא, ג).
המשך קריאה >>
מה ההבדלרבים שואלים אותנו כיצד נכון לומר: 'קראתי סיפור לילדיי' או 'הקראתי סיפור לילדיי'? תשובתנו: שתי הצורות תקינות.
המשך קריאה >>
כתיב וניקודועדת הדקדוק של האקדמיה המליצה לנקוט את הכתיב בסמ"ך, בהמשך ללשון חז"ל. ומכאן 'לתפוס כדור', 'תפיסת עולם', 'משחק תופסת', 'בלתי נתפס'. ואולם הרוצה לנקוט את הכתיב המקראי בשׂי"ן – הרשות בידו.
המשך קריאה >>
זכר ונקבהנשאלנו מה צורת הנקבה של הצירוף רוֹפֵא כּוֹנָן. האקדמיה לא נדרשה להחלטה בעניין זה, ונשיב אפוא על פי מה שהדקדוק מלמדנו. מכאן שהצורות האפשריות הן: כּוֹנָנָה, כּוֹנֶנֶת, כּוֹנָנִית.
המשך קריאה >>
חנוכההמקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלותמילים מתגלגלותמילה נולדתאֲוִירוֹן הוא חידושו של איתמר בן אב"י, ומָטוֹס הוא חידושו של ח"נ ביאליק. כך זכה כלי תחבורה שהומצא בראשית המאה העשרים בשתי מילים עבריות.
המשך קריאה >>
שאלות נפוצותמספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית לרבות מילים שאולות עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים.
המשך קריאה >>
שאלות נפוצותאפשר לומר שמנתי וגם השמנתי; רזיתי וגם הרזיתי. הבניינים קל והפעיל עשויים שניהם (ולא רק הם) לציין שינוי מצב.
המשך קריאה >>
הגייההמילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית – את המילה "שׂדרה" ירשה העברית החדשה מן המקרא (היא אינה מצויה בספרות חז"ל), והיא נכתבת כדרך שנכתבה במקרא.
המשך קריאה >>
מה ההבדלרבים מתבלבלים בין המילים התרעה, התראה והרתעה. הסיבה לבלבול כפולה: המילים קרובות בצלילן זו לזו ושלושתן נושאות משמעות של הזהרה ואיום. מה בכל זאת ההבדל ביניהן?
המשך קריאה >>
זכר ונקבהכַּבָּאִית היא גם צורת הנקבה של כַּבַּאי וגם 'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: צורן נטייה לנקבה וצורן גזירה (במקרה זה לציון כלי רכב).
המשך קריאה >>
מה ההבדלהצורה 'אחזקה' משמשת לעיתים במקום 'תחזוקה' ולעיתים במקום 'החזקה', ואולם לפי האקדמיה מומלץ לנקוט את המילים 'תחזוקה' ו'החזקה'.
המשך קריאה >>
מה ההבדלמכיוון שאת האיכות אין מאבטחים, אין מגִינים עליה מפני אויב כלשהו – יש לומר הבטחת איכות. לעומת זאת ארגונים מבקשים שהמידע שיש ברשותם יישאר חסוי, ויש אפוא לשמור ולהגן עליו מפני גורמים זרים המעוניינים לשים עליו את ידם – לכן יש לומר אבטחת מידע.
המשך קריאה >>
מה ההבדלבישיבת מליאת האקדמיה בשנת תש"ע (2010) הוחלט שבמונחי האקדמיה יבואו המילים הַסְפָּקָה ואַסְפָּקָה בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>
מה ההבדלמשקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.
מה ההבדלמָנוי – האדם שנמנֶה על רשימה או דבר, כלומר משתתף בו (subscriber).
מינוי – פעולת ההרשמה (subscription).
המשך קריאה >>
מה ההבדלהמילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>
מה ההבדלכאשר מדובר בפעולתו של המבחין בין שני דברים יש לומר ולכתוב 'הבחנה' ולא 'אבחנה'.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףהאם נכון לכנות את כל אצבעות הרגליים בהונות? מה ההבדל בין אגודל לבוהן? ואיך קוראים לשאר האצבעות שברגל?
המשך קריאה >>
גם וגםכינויי הרמז זאת וזו (בחולם, כלומר בתנועת o) נרדפים, כלומר אין הבדלי משמעות ביניהם. הכינוי זאת מלשון המקרא והכינוי זו מלשון חכמים. כינויי הרמז אלה ואלו נרדפים גם הם.
המשך קריאה >>
יחיד ורביםמניחים כי הסיומות ־ִים ו־וֹת לא ציינו במקורן מין דקדוקי, וכי היערכותן לפי זכר ונקבה בשמות התואר – ובמידה פחותה בשמות העצם – היא מאוחרת יחסית. בעבר הרחוק הייתה כנראה הבחירה בין הסיומות תלויה בגורמים אחרים שאפשר רק לשערם, ובהם תבנית המילה ומשמעה.
המשך קריאה >>
הגייההמילה 'קניון' משמשת בעברית גם במשמע 'מרכז קניות' וגם במשמע 'גיא צר ועמוק באזור הררי'. בשניהם הצורה התקנית היא קַנְיוֹן בפתח ובמלרע (הטעמה בהברה האחרונה).
המשך קריאה >>
מאמריםעל העקרונות העומדים ביסוד קביעות האקדמיה בכתיב, בדקדוק, במינוח, בפיסוק ובניסוח, ועל ההיבט היישומי שלהן בעבודת העריכה
המשך קריאה >>
עברית לשבתעברית לשבתיום המשפחהמשמע המילה נִין בימינו שונה ממשמעו המקורי במקרא, וכך גם המילה נֶכֶד.
המשך קריאה >>
מילת השאלה לָמה משמשת הן לסיבה הן לתכלית. צמצומה לתכלית בלבד סותר את שימוש המקורות במילה זו. במָקום שדרושה הבחנה בין סיבה לתכלית ראוי להשתמש במילים כגון מדוע או מפני מה לסיבה ולשם מה לתכלית.
[ישיבת המליאה צב]
עברית ומגדראומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע 'חייט' ובין בעלת המקצוע 'תופרת', ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה 'חיֶיטת' תקינה היא.
המשך קריאה >>
זכר ונקבהאומנם שתי צורות נקבה יכולות להיגזר משמות במשקל פַּעָל: גַּנֶּנֶת (כמו חַשֶּׁבֶת, מן חַשָּׁב), גַּנָּנִית (כמו סַפָּרִית, מן סַפָּר). ואולם צורת הזכר אחת היא: גַּנָּן.
המשך קריאה >>
יום הכיפוריםהמילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית רווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.
השמות יְבוּא, יְצוּא יכולים לשמש הן לציון שם העצם הן לציון הפעולה.
לציון הפעולה אפשר להשתמש גם בשמות יִבּוּא, יִצּוּא.
לדוגמה: 'הסחורה היא יְבוא מצרפת'; 'הממשלה התירה יְבוא בשר / ייבּוא בשר'.
[ישיבת המליאה ריט]
הצורה כְּדָאִי (בסיומת ־ִי) היא הצורה המומלצת כשם התואר. צורה זו היא הכרח בנטייה: כְּדָאִית, כְּדָאִיִּים, כְּדָאִיּוֹת.
אין צריך לומר שצורת כְּדָאִי אינה באה במקום תואר הפועל כְּדַאי.
[ישיבת המליאה רל]
אין האקדמיה רואה מקום להתערב בשאלת השימוש במילה עבור במשמעות 'בשביל' (במקום בַּעֲבוּר) – בהיותה שאלת סגנון.
[ישיבת המליאה רנה]
גם וגםהפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר גם פֶּרֶג וגם פָּרָג.
המשך קריאה >>
מה ההבדלמילות היחס 'לפנֵי' ו'בפנֵי' קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר; אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן.
המשך קריאה >>
עברית לשבת
