עדכונים אחרונים

> בישיבה שפט (י"ט באייר תשפ"ד, 27 במאי 2024) הוחלט שהקמץ במילה תְּמָנוּן מתקיים, נוספה המילה אַשְׁמָן לכלל טז מכללי הקמץ (שמות שהקמץ משתנה בנטייה לפתח ואחריו דגש), ונוסף הפועל הֵקִיץ (מן השורש יק"ץ) לסעיף חילופי הגזרות בפועל.

> בישיבה שפג (כ"ו בניסן תשפ"ג, 17 באפריל 2023) נקבעו מינה ונטייתה של חַט (שן הפיל); נקבע ניקודה של שְׁתַּיִם עם אותיות מש"ה; המילים נֵד וקוּף (המחט) משויכות לשורשי ע"ו ונוטות ללא דגש (כך גם מוֹךְ, זוֹג [הפעמון]); המילה שֵׁת נוטה בקיום הצירי, המילה חֵרֶף נוספה לרשימת המילים במשקל פֵּעֶל, המילה קֶלֶת נוספה לרשימת המילים במשקל פֶּעֶל הנוטות בפתח, והמילה המקראית הַבְהָב נוספה לחריגים למשקל פַּלְפַּל. אושרה הצורה הרווחת שִׁימְפַּנְזָה, ונקבע שמין המילה נקבה.

> בישיבה שעו (כ"ט באייר תשפ"ב, 30 במאי 2022) אושרו החלטות על צורות הבינונית ועל נטיית הבינונית עם כינויי המושא. כמו כן התקבלה החלטה על ניקוד הסיומת ־וס במילים שאולות.

> בישיבה שעג (י"ח בכסלו תשפ"ב, 22 בנובמבר 2021) אושרו ההחלטות על נטיית הפעלים חבורי כינויי המושא; כמו כן תוקן כלל יד בכללי הצירי: בשמות שע' הפועל בהם מאותיות אהח"ע הצירי משתנה לסגול או לפתח (ולא רק לפתח), וכשל' הפועל מאותיות אהח"ע, הצירי יכול גם להישמר (ולא רק להשתנות לפתח).

> בישיבה שעא (י"א בתמוז תשפ"א, 21 ביוני 2021) הוחלט שמין המילה גֶּרֶב הוא גם זכר וגם נקבה; עודכנה נטיית השמות שֶׂה ושֵׂיָה, הוחלט על נטיית הפועל חָיָה בעבר בגוף שלישי גם על דרך גזרת הכפולים, וכן נקבע הניקוד של נטיית 'עוד' בגוף נסתר ומדברים.

> בישיבה שסז (ל' בסיוון תש"ף, 22 ביוני 2020) נקבעו כמה ענייני ניקוד: דגש קל או היעדרו בנטייתם של כמה שמות: בִּגְדּוֹ אבל יִקְבוֹ; כַּסְפֵּי־, נִסְכֵּיהֶם, רִשְׁפֵּי־, טַרְפֵּי־ (מן טָרָף), אבל צִמְדֵי־ (ראו השתנות תנועה שלפניה שווא נע), אָסְפֵי־; נטיית מורג וסנסן בחיריק כבמקרא; פִּתְגָם וגם פִּתְגָּם. נוספו השמות השאולים גּוֹפָן, לַבְקָן, לוֹכְסָן, לֻלְיָן לשמות הנוטים בקיום הקמץ (כלל יב בכללי הקמץ).

> בישיבה שסו (א' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020) עודכן כלל ג בכללי הקמץ ונוספו בו נטיות הרבים של המילים כְּלוֹנָס ומֵירְכָה (וכן דְּיוֹקָן), לשמות שהקמץ מתקיים בהם נוספה המילה וָזִיר (כלל טו בכללי הקמץ), בוטלה ההבחנה בין גַּרְגֵּר לגַרְגִּיר ושתי הצורות כשרות בהוראה הכללית, נקבע הניקוד צַבָּר (במקום צָבָר); נקבע כי בניקוד של מילים ושמות לועזיים לאחר אותיות מש"ה יבוא דגש, למעט בפ"א רפה ובכ"ף רפה (5.2 ניקודן של מילים לועזיות, ח2); בכתיב המלא לא תיכתב יו"ד בצורת הנסמך החריגה בִּן־ (כלל ג, 2ב).