במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלות
מילים עבריות בלשונות אירופה
סוד מוחלט בהחלט
מן השורש חל"ט יש לנו שלל מילים: הפעלים הֶחְלִיט וחִלֵּט, שמות הפעולה הַחְלָטָה וחִלּוּט, שמות התואר מֻחְלָט וחָלוּט ותוארי הפועל בְּהֶחְלֵט ולַחֲלוּטִין. מה מקורן של מילים אלו?
המשך קריאה >>
מהודו ועד סין
נראה כי בהשפעת נוהגם של סופרי העברית בימי הביניים להעניק שמות מקראיים לארצות ואזורים (כמו ספרד, צרפת ואשכנז) גבר השם 'סין' על התעתיקים השונים שקדמו לו.
המשך קריאה >>
איך הולכים לישון בעברית
הביטוי הרווח בעברית בת ימינו הוא ללכת לישון. כמובן אין סיבה לפסול כל ביטוי אחר מן הספרות העברית לדורותיה.
המשך קריאה >>
פח מפלסטיק וחיוג בהקשה
שמות של חפצים, מקומות ומקצועות, בעברית וגם בשפות אחרות, ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת.
המשך קריאה >>
חופש או חופשה?
שתי המילים חופש וחופשה הן מילים יחידאיות במקרא. כיצד התגלגלו לעברית בת זמננו וקיבלו את המשמעות שבה הן משמשות היום?
המשך קריאה >>
דברים של טעם
"הילד המתוק וחריף השכל התבונן סביבו בפנים חמוצים ולא הסתיר את מרירותו…"
הלשון העברית, כמו יתר הלשונות, עשירה במטפורות הקשורות לחוש הטעם – עדות למרכזיותו הרבה של חוש זה בחיינו.
המשך קריאה >>
מסע בין עננים
בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.
המשך קריאה >>
סחבה, מטלית וסמרטוט
מקורה של הסחבה במקרא, ואילו המטלית והסמרטוט מקורן בלשון חז"ל – שיעור חשוב לכל חובבי הסדר והניקיון.
המשך קריאה >>
מתנה ונרדפותיה
התדעו כמה מילים נרדפות יש למילה מתנה? עושר לשוני רב שמור לנותני המתנות ולמקבליהן וגם לכותבי התשבצים.
המשך קריאה >>
מכמורת ומכמונת
מה הן מסתירות? על הקשר בין המילה המקראית מִכְמֹרֶת למילה החדשה מִכְמֹנֶת.
המשך קריאה >>
על נשיאוּת ומַשוא פנים
מה הקשר בין 'נשיא' 'ונשוא פנים' (אנשים נכבדים) ובין 'משוא פנים' שעניינו הפליה ומתן עדיפות לאחד הצדדים במשפט?
המשך קריאה >>
מאזניים ואוזניים
צורת כפות המאזניים אומנם עשויה להזכיר אוזניים, אבל מכשיר השקילה לא נקרא על שם איבר השמיעה. כדאי לדעת: המילים מאזניים ואוזניים משתייכות לשורשים שונים.
המשך קריאה >>
רְשׁוּת ורָשׁוּת
רְשׁוּת מציינת מתן היתר או בעלות ואילו רָשׁוּת מציינת גוף שלטוני – על השונה והדומה בין שתי המילים ועל המילה המחודשת רָאשׁוּת.
המשך קריאה >>
פיקוח וניטור
בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.
המשך קריאה >>
גלגוליו של כַּדּוּר
לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).
המשך קריאה >>
קהילה וקהילייה
קהילה היא מילה תנ"כית ששימשה גם בספרות חז"ל וגם בעברית שלאחריה, ואילו קהילייה היא מילה מחודשת שנקבעה במשמעות אחת בלבד.
המשך קריאה >>
רשות, מועצה ועירייה
שתי המילים מוֹעָצָה ועִירִיָּה נתחדשו בתקופת תחיית הלשון – האחת על יסוד מילה מקראית והשנייה בתבניתה של מילה ערבית.
המשך קריאה >>
כל המילים הכשרות
מה הקשר בין כַּשרות, כושר וכישרון? מהי הכשרה ומנין הגיעה המילה תכשיר? המדריך המלא לשורש כש"ר.
המשך קריאה >>
חקירות לאין חקר
מה המשמעות המוחשית של המילים המקראיות חֵקֶר ומֶחְקָר, ובמה נבדלות בימינו מילים אלו ומילים אחרות מן השורש חק"ר זו מזו?
המשך קריאה >>
קלפי ופרגוד
ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי – שתי המילים פרגוד וקלפי יווניות במקורן והגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל.
המשך קריאה >>
עברית ממשכן הכנסת
השם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני.
המשך קריאה >>
