איור של מכונית - ליסוע או לנסוע?

לנסוע או ליסוע?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות ולכתוב את שם הפועל של נָסַע – בקיום הנו"ן או בהבלעתה? והתשובה: אף על פי שהנו"ן נבלעת בצורת העתיד – יִסַּע, בשם הפועל הנו"ן מתקיימת: לִנְסֹעַ.
המשך קריאה >>

איור של אופניים הכיתוב: לרכב או לרכוב?

לִרְכֹּב או לִרְכַּב?

אומנם האקדמיה לא דנה בצורת שם הפועל של רָכַב, אך עיון במקורותינו מעלה כי הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא הצורה התקנית.
המשך קריאה >>

ילדה קופצת על מזרן - מה נכון מזרן או מזרון?

מזרן או מזרון?

הצורה "מזרון" רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. במקומות אחרים בספרות חז"ל שאין בהם ניקוד הכתיב הוא בלי וי"ו.
המשך קריאה >>

כיתוב: חוֹלוֹן ולא חוּלוֹן

חוּלוֹן או חוֹלוֹן?

שמה של העיר הוא חוֹלוֹן – בשתי תנועות o. מקורו בשמה של עיר בנחלת שבט יהודה הנזכרת בספר יהושע: "…וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ".
המשך קריאה >>

תינוק יושב על שולחן ופניו מרוחים באוכל הכיתוב: כשאני אוכל אני גדל או גודל?

גָּדֵל או גּוֹדֵל? יָשֵׁן או יוֹשֵׁן?

הפעלים גדל וישן אומנם שייכים לבניין קל אך יש להם משקל מיוחד בהווה: פָּעֵל. על כן יש לומר יָשֵׁן ולא יושן, גָּדֵל ולא גודל.
המשך קריאה >>

שטיחון לפני דלת ועליו הכיתוב כנסו או היכנסו?

כנסו או היכנסו?

רבים מעודדים אנשים להיכנס לאתרי המרשתת שלהם בצורת הציווי "כנסו", ואולם בהקשר זה נכון לומר היכנסו – צורת הציווי של הפועל נִכְנַס בבניין נפעל.
המשך קריאה >>

לֵהָנוֹת או לְהֵנות

ליהנות או להנות?

שם הפועל של נֶהֱנָה (מבניין נפעל, שורש הנ"י) הוא לֵהָנוֹת (ההגייה: lehanot), וללא ניקוד הוא נכתב ביו"ד: ליהנות.
המשך קריאה >>

ילדה קטנה והכיתוב הוא שיקר לי ולא שיקר אותי

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'.
המשך קריאה >>

עכברים עם איור של חתיכות גבינה צהובה והכיתוב: מי הזיז את הגבינה שלי

הזיז או הוזיז?

הצורה "הוֹזִיז" היא על דרך פעלים כמו הוֹצִיא, הוֹרִיד. אלא שבפעלים אלו האות הראשונה של השורש היא יו"ד (הוֹצִיא–יצ"א, הוֹרִיד–יר"ד). בפועל שלנו השורש הוא זו"ז, ולכן הֵזִיז, לְהָזִיז כמו הֵקִים, לְהָקִים.
המשך קריאה >>

תמונה של סימן שאלה מחזיק את המילים כן או כנה?

כן או כנה?

יש האומרים על אדם גלוי וישר שהוא "כֵּנֶה", ואולם המילה התקנית היא כֵּן. מילה זו שייכת לשורשי ע"ו, וצורתה כצורות בינוני אחרות משורשי ע"ו במשקל פָּעֵל: עֵר, עֵד, מֵת.
המשך קריאה >>

כיצד הוגים? הִכִּיר או הֶכִּיר? מַגִּיעַ או מֵגִּיעַ? הֵבִין או הִבִין? מֵבִיא או מַבִיא?

הִכּיר ומַגיע, הֵבין ומֵביא

דוברים רבים אינם בטוחים בהגייה הנכונה של הפעלים שהובאו בכותרת ושל פעלים אחרים הדומים להם. המשותף לפעלים אלו שהם שייכים לבניין הִפעיל והשורש שלהם אינו "שלם". אך בכל זאת יש ביניהם הבדל הנעוץ בשורש.
המשך קריאה >>

נִרְאֶה או נִרְאָה

נראָה ונראֶה

האם נכון לומר נִרְאֶה בסגול או נִרְאָה בקמץ? התשובה היא ששתי הצורות נכונות – אך לא באותו הזמן. נִרְאֶה בסגול היא צורת ההווה; נִרְאָה בקמץ היא צורת העבר.
המשך קריאה >>

קהל מפגינים עם סיסמאות על שימוש באותיות אית"ן הכותרת: אוהבי העברית התאחדו!

אני אביא או אני יביא? על צורות עתיד מדבר

מה הביא לשימוש המוטעה בתחילית יו"ד במקום בתחילית אל"ף? מקורו של השיבוש בהרגל הגייה בעברית בת ימינו: רוב הדוברים אינם הוגים את העיצור אל"ף.
המשך קריאה >>

כש ולא ש - זה בכלל לא קשה! אתקשר אליך כשאגיע הביתה. חשבתי שאגיע הביתה מוקדם יותר.

כְּשֶׁ־ ולא שֶׁ־

הרצף כְּשֶׁ, בדיוק כמו כַּאֲשֶׁר, פותח פסוקית זמן ועונה על השאלה 'מתי', ואילו המילית שֶׁ־ פותחת פסוקיות העשויות לענות על השאלה 'איזה' או 'מה'.
המשך קריאה >>

איור של רכבל והכיתוב: רַכְבָּל או רַכֶּבֶל?

רַכְבָּל או רַכֶּבֶל?

המילה רַכֶּבֶל נוצרה מהלחם של המילים רַכֶּבֶת + כֶּבֶל – וכשמה כן היא: קרוניות (כמו ברכבת) הנעות על כֶּבֶל. מה צורת הרבים של המילה? ומה היה השימוש הראשון בה?
המשך קריאה >>

איור ילד שמעירים לו וכיתוב "ראשית כול ולא שנית כול"

ראשית כול אך לא "שנית כול"

'ראשית כול' כמו 'קודם כול' הוא ביטוי פותח לדבר שהוא הקדמה ובסיס לכל מה שייאמר אחר כך. לעומת זאת 'שנית' הוא ביטוי השייך לסדרה: ראשית… שנית… שלישית…
המשך קריאה >>

איור של שני אקדוחנים אחד מול השני הכיתוב: אל תירה ואל תירא

אל תירֶה ואל תירָא

נכון לומר 'אַל תִּירֶה' בסגול, כדרך הפעלים המסתיימים בה"א כמו תִּרְאֶה, תִּרְצֶה. אבל בפעלים המסתיימים באל"ף יבוא קמץ, כגון 'אַל תִּירָא' (כלומר 'אל תפחד') כמו תִּמְצָא, תִּקְרָא.
המשך קריאה >>

איור של ילד משלב ידיים בתודה והכיתוב: הכיר תודה ולא הוקיר תודה

הכיר תודה או הוקיר תודה?

רבים נוקטים את הצירוף "הוקיר תודה", אך צירוף זה אינו אלא שיבוש – גלגול של 'הכיר תודה', וגם זה אינו אלא גלגול של צירוף אחר – 'הכיר טובה'.
המשך קריאה >>

איור מילולי אם או עם?

אם ועם

אחת מטעויות הכתיב הנפוצות נובעת מן הבלבול בין מילת היחס עִם למילת התנאי אִם.
יש המחליפים ביניהן בהיסח הדעת – אך לאלה שאינם בטוחים מתי 'עם' ומתי 'אם' נוכל להציע דרכים מסייעות. 
המשך קריאה >>

איור בחור ובחורה נפגשים וכיתוב "לא ראיתי אותך מזמן"

מזמן ולא "ממזמן"

רבים אינם מסתפקים בתואר הפועל 'מזמן' ומשתמשים בצורה 'ממזמן' שבה יש שתי מילות מִ־ זו אחר זו. צורה זו אינה תקנית.
המשך קריאה >>

איור בחור במירוץ מכשולים וכיתוב "אם תתאמץ תצליח"

במידה ש־

השימוש בבביטוי במידה ו־ אינו תקני כלל. הצירוף הנכון הוא במידה ש־ והוא מתאים למשפטי מידה, ככתוב במימרת חז"ל: "במידה שאדם מודד – מודדין לו".
המשך קריאה >>

איור מורה ותלמידים בכיתה עם כיתוב "אני מבקשת מִכֶּם ולא ממכם!"

מִכֶּם ולא ממכם, מִכֶּן ולא ממכן

נטיית מילת היחס מִן בעברית היא מן הקשות והמוזרות: בחלק גדול מצורות הנטייה מילת היחס מוכפלת, כגון מִמֶּנִּי (מִן+מִן+נִי), אבל לא בכינויי הנוכחים והנוכחות: מִכֶּם, מִכֶּן.
המשך קריאה >>

מלצר ממלא כוס קפה והכיתוב: למלא או למלות?

למלא או למלות? פועלי ל"א והגייתם התקנית

מכיוון שצורות נטייה רבות של פעלים מגזרת ל"א דומות לצורות של פעלים מגזרת ל"י, נוצר בקרב הדוברים בלבול בין שתי הגזרות.
המשך קריאה >>

איור ילדה קוראת ספר עם כיתוב "אם לא התעלפת, קראת סיפור מאלף ולא מעלף"

מאלף ומעלף

הצלילים הדומים גורמים לפעמים לבלבול בין מְאַלֵּף למְעַלֵּף, אך כמובן אין ביניהם קשר. מְאַלֵּף פירושו 'מחכים' ואילו מְעַלֵּף פירושו 'מביא לידי עילפון'.
המשך קריאה >>

איור של צעירה עם תספורת קצרה ופוני מחזיקה עד ידייה מורמות לצדדים, שואלת את השאלה: "מתי אתה מגיע?". לידה איור של צעיר מופתע מסתכל בשעון היד שלו ואומר: "עוד בערך כ-20 דקות".

"בערך כ־"

המילה בערך והמילית כ־ שוות במשמען בהקשר זה לציון קירוב או אומדן, ולכן הבאתן זו לצד זו היא כפילות מיותרת.
המשך קריאה >>

חתולות רוקדות. כיתוב: בשבוע הבא מסיבה ולא שבוע הבא מסיבה

שבוע הבא או בשבוע הבא?

כיום נפוצים למדי משפטים כמו 'ניפגש שבוע הבא', 'שבוע שעבר דיברנו'. דרך הביטוי התקנית היא: 'ניפגש בַּשבוע הבא'; 'בַּשבוע שעבר דיברנו'.
המשך קריאה >>

איור של הפרי "פומלה". על גבי התמונה מופיע הכיתוב: פומלה או פומלו?

פומלה או פומלו?

הפרי הגדול, דמוי האשכולית, מכונה בפי רוב דוברי העברית פּוֹמֵלָה. בספרות המקצועית ובמילונים השם הוא פּוֹמֵלוֹ ומינו הדקדוקי – זכר. כיצד אפוא הפך הפומלו לפומלה?
המשך קריאה >>

איור של אדם (השחקן סטיב קארל ) עם פרצוף מובך ובננה בידו. אני כשגיליתי שאומרים שפופרת ולא שפורפרת.

שפופרת או שפורפרת?

השגיאה הנפוצה "שפורפרת" נובעת ככל הנראה מהיקש למילים משורשים מרובעים דו־עיצוריים, ובמיוחד מילים שבהן מוכפלים שני העיצורים האחרונים כגון יְרַקְרַק וצְמַרְמֹרֶת.
המשך קריאה >>