איור של שני ילדים והכיתוב השנה הבאה תהיה תש"ף או תש"פ?

שנת תש"ף

רבים מתלבטים איך תיקרא ואיך תיכתב השנה הבאה – תש"ף או תש"פ, ואם הפ"א תהיה בדגש או בלי דגש.

המלצתנו היא לכתוב תש"ף – בפ"א סופית. אשר להגייה: אפשר לקרוא לשנה שתבוא שנת תיו־שין־פא ואפשר לקרוא לה שנת תָּשָׁ"ף – בפ"א רפה. הגייה זו עולה בקנה אחד עם הכלל שבסוף מילה אין בעברית דגש.

שאלה דומה הופנתה לאקדמיה ללשון העברית כשעמדה בפתח שנת תש"ם (1980). המלצת האקדמיה הייתה אז לכתוב תש"ם במ"ם סופית. עשור לאחר מכן כבר לא נשאלו שאלות, והכול כתבו את שנת תש"ן (1990) בנו"ן סופית.

ומה קרה בשנים הקודמות שהסתיימו באות מאותיות מנצפ"ך?

שנת תש"ך (שנת 1960) – בכל העיתונים ובפרסומים אחרים נהגו לכתוב את השנה בכ"ף סופית תש"ך, והגו את הכ"ף ללא דגש, ומעניין שלא חששו מן הדמיון בהגייה לשנת תש"ח.

שנת תר"ץ (1930) – עיון באתר "עיתונות יהודית היסטורית" מעלה שעיתונים אחדים כתבו את שנת הגיליון באות סופית תר"ץ (למשל הצֹפה, היום, העולם), אך אחרים דבקו בצד"י הכפופה תר"צ (דבר, הארץ).

שנת תר"ף (1920) – התמונה העולה ממקורות שונים היא שהכתיבה הרגילה הייתה בפ"א כפופה תר"פ, אך פה ושם אפשר למצוא גם כתיב בפ"א סופית. למשל, בעיתון הארץ מיום 12 בספטמבר 1920 הופיעה הכותרת "הַחַקְלָאוּת הָעִבְרִית בָּאָרֶץ בשנת תר"ף", ואולם בתאריך הגיליון נכתבה השנה תר"פ. בדומה לכך גם בעיתונים הצפירה ודֹאר היום אפשר למצוא את הכתיב תר"ף בכתבות אך בתאריך הגיליון תר"פ.

* * *

במאמר קצר בלשוננו לעם לט (משנת תשמ"ח) מספר ראובן סיוון על תולדות הכתיב של שנת תש"ך:

'תש"ך', לשוננו לעם מחזור לט, 35–37, תשמ"ח