כתיב וניקוד

שתי ידיים אוחזות בי' ובו' בשמות אייל ונועה

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.
המשך קריאה >>

דוגמה או דוגמא?

שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a: עסקה, עובדה, פסקה, סדנה, גרסה, פרכה, מימרה, בעיה, סוגיה, דוגמה, טבלה, קופסה, רישה, סיפה.

המשך קריאה >>

על הניקוד

מאת ד"ר ברק דן מן המזכירות המדעית של האקדמיה

סימני הניקוד המשמשים אותנו היום הומצאו ושוכללו בהדרגה במחצית השנייה של האלף הראשון לסה"נ בטבריה, והם מכונים "הניקוד הטברני". מטרתם של ממציאי הניקוד ומפתחיו הייתה לשמר את מסורת ההגייה במקרא כפי שנָהגה בפיהם במשך מאות רבות של שנים.
המשך קריאה >>

שתי ידיים תופסות בפתקים: תפיסה ותפישה

תפיסה או תפישה?

ועדת הדקדוק של האקדמיה המליצה לנקוט את הכתיב בסמ"ך, בהמשך ללשון חז"ל. ומכאן 'לתפוס כדור', 'תפיסת עולם', 'משחק תופסת', 'בלתי נתפס'. ואולם הרוצה לנקוט את הכתיב המקראי בשׂי"ן – הרשות בידו.
המשך קריאה >>

איור של חדר קטן ומלא רהיטים. הכיתוב: מה ההבדל בין אכסון לאחסון?

אִכְסוּן ואִחְסוּן

המילה אִכְסוּן פירושה 'אירוח', 'מתן מקום לינה'. מקורה במילה אַכְסַנְיָה – מָלון, פונדק – מילה שחדרה ללשון חז"ל מן היוונית (xenia – 'אירוח', 'הכנסת אורחים'). לעומת זאת המילים אִחְסוּן והַחְסָנָה פירושן 'שמירה', 'החזקה במחסן'.
המשך קריאה >>

אותיות מנצפ"ך

צורתן המקורית של אותיות נצפ"ך היא דווקא הצורה שבה הקו נמשך כלפי מטה: ן, ץ, ף, ך. צורת אות זו נקראת 'פשוטה' (כלומר ישרה, בדומה ליד פשוטה, ההפך מיד כפופה). מצורות אלו התפתחה האות הכפופה הנכתבת באמצע מילה. באות מ"ם חל תהליך שונה.
המשך קריאה >>

שמות החודשים – כתיב מלא או חסר?

שמות החודשים נכתבים על פי כללי הכתיב המלא: מרחשוון (או חשוון), אייר, סיוון, כלומר בהכפלת הווי"ו והיו"ד העיצוריות.
המשך קריאה >>

איור של חתיכות חלווה - הכיתוב חלבה או חלווה?

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר.
המשך קריאה >>

חיילים בטקס צבאי והכיתוב: טקס או טכס

טקס או טכס?

כיצד נכון לכתוב – טקס או טכס? אנחנו ממליצים על הכתיב טקס בקו"ף.
המשך קריאה >>

איור של משה דיין אוחז הרצועה כלב והכיתוב הכירו את מש"ה וכל"ב

ניקוד אותיות השימוש

כיצד יש לנקד את אותיות השימוש מש"ה וכל"ב?
המשך קריאה >>

עיקרי תורת הניקוד

להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד שתכליתם לתת בידי המתעניינים כלים בסיסיים לניקוד נכון של מילים.
המשך קריאה >>

ועדה או וועדה?

ו' אחת או שתיים?

על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת: ורד, ועדה, וילון, וידוי, ותיק.
המשך קריאה >>

השורה נהניתי מן הסרט האות י' אוחזת בשלט: להחזיר את הי' לפעלי ל"י!

היו"ד בפעלים מגזרת ל"י

בצורות כגון נִרְאֵית, נֶהֱנֵיתִי, מֻתְנֵית, הֶחֱנֵינוּ היו"ד השורשית נותרה בכתיב אך אינה הגויה. התהליך שקרה כאן קרוי כיווץ דו־תנועה (כיווץ דיפתונג).
המשך קריאה >>

שִׂמְלָה ושַׂלְמָה

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'. המילים המקראיות שִׂמְלָה ושַׂלְמָה מתחלפות ביניהן, ולמעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים.
המשך קריאה >>

פָּרַס או פָּרַשׂ?

ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

המשך קריאה >>

ילד מצדיע - שירתי או שירתתי?

שירתי בצבא או שירתתי בצבא?

רבים מתלבטים איך לכתוב: שירתתי או שירתי, השבתתם או השבתם. שאלה זו עלתה בדיוני האקדמיה על כללי הכתיב המלא, וההכרעה הייתה לכתוב בתי"ו אחת: שירתי (שֵׁרַתִּי); השבתם (הִשְׁבַּתֶּם).
המשך קריאה >>

רקדנית על רחבת דיסקו והכיתוב להזיז ת'רגליים לנענע את האגן

תַּ' במקום אֶת הַ־

בדיבור התקני ובכתיבה התקנית ראוי כמובן לנקוט את ה־, אך המתעקשים לומר או לכתוב תַּ' יוכלו לראות עצמם ממשיכי דרכם של העמונים ושל בר כוכבא ולוחמיו האמיצים.
המשך קריאה >>

איור ברנש מנמנם בערסל על רקע שקיעה וים וכיתוב "אצלך הכול בסדר, יש לך כל הזמן שבעולם"

כל או כול?

כשהמילה 'כול' עומדת לעצמה – היא נכתבת בווי"ו. לדוגמה: דיברנו על הכול.
כאשר המילה 'כל' נסמכת למה שבא אחריה – היא נכתבת בלי וי"ו. לדוגמה: כל אחד.
המשך קריאה >>

שמות המדינות בתעתיק עברי מדויק של גביע העולם בכדורגל 2018

אנרגייה, אנגלייה

למה כותבים אנרגייה, אנגלייה בשתי יו"דים?
המשך קריאה >>

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה ומִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת.
המשך קריאה >>

איור של שני ילדים והכיתוב השנה הבאה תהיה תש"ף או תש"פ?

שנת תש"ף

רבים שואלים איך תיכתב השנה העברית הבאה – תש"ף או תש"פ. אנחנו ממליצים לכתוב תש"ף – בפ"א סופית.
המשך קריאה >>

איור חתול חמוד עם כיתוב "אני לא מבקש יותר מדי"

יותר מדי ומדי פעם

הכתיב המלא הרווח של הצירופים יוֹתֵר מִדַּי ומִדֵּי פַּעַם ביו"ד אחרי המ"ם – "מידי פעם" ו"יותר מידי" – הוא טעות.
המשך קריאה >>

שמות סימני הניקוד

שמות סימני הניקוד

לפי הדעה המקובלת רוב שמות סימני הניקוד רומזים לדרך שבה נֶהֱגות התנועות שהסימנים הללו מציינים – ככל הנראה רק בשלב מאוחר הותאם הניקוד של הברתם הראשונה של מקצת השמות לתנועה שהשם מייצג.
המשך קריאה >>

כיתוב וניקוד

כ"ף ופ"א כפופות בסופי מילים

בדורות האחרונים החל המנהג לכתוב כ"ף ופ"א לא סופיות בסוף המילה בראשי תיבות הגויים ובמילים ושמות לועזיים כאשר הגיים אלו נֶהֱגים כּ, פּ (דגושים).
המשך קריאה >>

איור של ילד והכיתוב: הידעת? פעם כתבו ידעתה וזו לא הייתה טעות...

נתת או נתתה – על כתיב כינויי הנוכח

הכתיבים כתבת, ידעת, ילדך הם בלבד נחשבים תקניים, אף שיש היגיון רב וקיימות מסורות כתיבה לכתוב אותם באם הקריאה ה"א בסופם.
המשך קריאה >>

כיתוב וניקוד

רפיון בגדכפ"ת אחרי שווא נח

איך ייתכן שבמילים רבות כגון מַרְבָד, צַרְכָן, מַלְכוּת, יַדְכֶם, בגדכפ"ת באות רפות אחרי שווא נח?
המשך קריאה >>

כיתוב וניקוד

הֶחָלַת החוק

המילה הֶחָלָה שקולה במשקל הַפְעָלָה. כרגיל מנוקדת הה"א בשמות הפעולה ממשקל זה בגזרת ע"ו/ע"י ובגזרת ע"ע בחטף פתח. אולם כאשר אות השורש הראשונה היא אהח"ע, מנוקדת הה"א (ומבוטאת) בסגול.
המשך קריאה >>

איור של בחורה בדלפק בנק וכיתוב: כאן גובים תשלום דגש?

תשלום דגש

כללי תשלום הדגש בעברית ימינו מבוססים במידה רבה על העולה מן המקרא לפי מסורת הניקוד הטברנית. במקורות רוב הצורות מתיישבות עם הכלל ומיעוט צורות החורגות ממנו.
המשך קריאה >>