צמדי מילים

רכש

רכש אמון ורחש כבוד

רבים מתבלבלים בכתיבה בין הפעלים רָכַשׁ ורָחַשׁ בצירופים 'רכש אמון' ו'רחש כבוד'. אין זיקה היסטורית בין שני הפעלים, ורק דמיון הצליל גורם לבלבול.
המשך קריאה >>

איור של בקבוק יין עם עיניים והכיתוב על התווית פיקח ופיכח

מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.
המשך קריאה >>

איור של ילד מציץ לשעון חול והכיתוב: עראי או ארעי?

עֲרַאי ואֲרָעִי

שתי המילים עֲרַאי ואֲרָעִי מקורן אחד הוא, אך הן נבדלות זו מזו בכתיב ובשימוש: הראשונה משמשת לרוב סומך בצירופי סמיכות כגון 'ישיבת עֲרַאי'; והשנייה היא שם תואר כגון בצירוף 'תושב אֲרָעִי'.
המשך קריאה >>

איור פרשת דרכים עם כיתוב "שמאלני וימני"

שמאלני וימני

המושגים 'ימין' ו'שמאל' משמשים בהקשר הפוליטי מימי המהפכה הצרפתית. מהם נגזרו שמות התואר יְמָנִי ושְׂמָאלִי. לצד שמאלי נוצר גם שְׂמֹאלָנִי, ואילו לצד ימני לא נוצר יְמִינָנִי.
המשך קריאה >>

ילד עומד לפני שלט דרכים והכיתוב: ימני ושמאלי

ימני ושמאלי

מן המילים  יָמִין ושְׂמֹאל נגזרים שמות תואר בתוספת הסיומת ־ִי, וצורתם אינה הצורה הצפויה: משְׂמֹאל מתקבל שְׂמָאלִי (ולא שְׂמֹאלִי), ומימין – יְמָנִי (ולא יְמִינִי).
המשך קריאה >>

צמדי מילים

פתע ופתאום

בצמד המילים פתאום ופתע יש קרבה בין העיצורים הגרוניים א' וע' בשל מקום החיתוך המשותף שלהם (הגרון והלוע), ומכאן גם חילופים כמו גָּמָא וגָמַע, אִכּוּל ועִכּוּל.
המשך קריאה >>

איור של הדמות מיסטר בין והכיתוב: הדיוט? אידיוט?

הדיוט ואידיוט

הדמיון בין שתי המילים הדיוט ואידיוט איננו מקרי – שתיהן התגלגלו אל העברית ממילה יוונית אחת: idiotes. משמעות המילה ביוונית היא 'אדם פשוט', 'שאיננו מומחה', 'שאינו איש ציבור'.
המשך קריאה >>

גמד אוחז שריון וחובש קסדה - הכיתוב: כובע או קובע?

כּוֹבַע וְקוֹבַע

את המילה כובע אנו רגילים לכתוב בכ"ף, אך פה ושם אפשר לראותה כתובה בקו"ף – בייחוד בצירופים 'קובע מגן' ו'קובע פלדה'. האם יש מקום לכתיב הזה? והאם יש הבדל של משמעות בין כובע לקובע?
המשך קריאה >>

טעה ותעה

בעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה. ההבחנה מושתתת במידה רבה על המצוי בלשון המקורות, אם כי מבחינה היסטורית המצב מסובך קצת יותר.

המשך קריאה >>

ניזול והנזלה

יש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'.
המשך קריאה >>

צילום של חלון ועליו כתוב במצבע זגוגית או זכוכית?

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית.
המשך קריאה >>

נחש צמות לתפוח אדום - הכיתוב: תאב ותאווה

תָּאֵב ותאווה

המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן.
המשך קריאה >>

צילום של כפתור השהה - הכיתוב: השעיה או השהיה?

השהיה והשעיה

המילים השהיה והשעיה שונות הן ביסודן, אך בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות.
המשך קריאה >>

מִתווה ומַטווה

מִתְוֶה – תוכנית פעולה בקווים כלליים וכן סרטוט בקווים כלליים (סקיצה). המילה גזורה מן השורש תו"י. מַטְוֶה – מן הפועל טָוָה ('אָרַג') – הוא מעשה טווייה, חוטים שנטוו מצמר או מחומר אחר.

המשך קריאה >>

הכיתוב: אתם שאלתם? אנחנו עונים! על החיל והכיל

החיל והכיל

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'.
המשך קריאה >>

בקבוק יין עם שתי עיניים על הבקבוק כתוב על פיקח ופיכח

פיקח ופיכח

בעברית בת ימינו קיבל השורש פכ"ח משמעות מושאלת של הכרה והתעוררות: אפשר להתפכח מיין ואפשר להתפכח מאשליה או מתפיסת עולם שגויה. כך נעשה השורש פכ"ח קרוב עוד יותר לשורש פק"ח בתודעת הדוברים.
המשך קריאה >>

בחור עם בגד ים וגלגל הצלה מחזיק רובה מים ליד שלט. הכיתוב: מטח ומתך!

מטח ומתך

ייתכן שהצירוף 'מתך גשם' נוצר באופן עצמאי, וייתכן שנוצר בעקבות 'מטח גשם'. כך או כך השימוש בשורש נת"ך בהקשר של גשם מעוגן היטב בלשון המקורות, ולכן שתי הגרסאות של הצירוף טובות ותקניות.
המשך קריאה >>

משיכת מכחול ומשיחת מכחול

הבחירה בין הצירופים 'משיכת מכחול' ו'משיחת מכחול' נתונה לטעם האישי ולדרך שבה תופסים את הפעולה הזאת.
המשך קריאה >>

בכיר ובחיר

לעומת שם התואר בכיר המציין דרגה או מעמד, שם התואר בָּחִיר מציין טיב ואיכות – בדומה לשם התואר מובחר.
המשך קריאה >>

תפל וטפל

במקורות העבריים לרוב נשמרת ההבחנה בין תפל במשמעות חסר מלח וטעם ובין טפל במשמעות ההפך מעיקר, וראוי בהחלט לשמור על ההבחנה הזאת גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

הסטה והסתה

להסיט פירושו להזיז, להפנות לכיוון אחר: להסיט את הווילון, להסיט את הדיון.
להסית פירושו לשדל לעשיית מעשה: "וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה" (יהושע טו, יח).

המשך קריאה >>

ניתש וניטש

ניתש פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם…" (עמוס ט, טו). לעומת זאת ניטש קשור אל נָטַש ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של ננטש).
המשך קריאה >>

תָּוֶךְ וטְוָח

תָּוֶךְ פירושו אמצע, מרכז, למשל: 'חורשת האורנים מימין, שדות המושבה משמאל, ובתווך הבית עתיק הימים". לעומת זאת טְוָח הוא התחום כולו, למשל: 'טווח ראייה', 'טווח המחירים'.
המשך קריאה >>

בחור יושב עם כוס ריקה והכיתוב: כהה חושים או קהה חושים

כהה וקהה

כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של חַד.
המשך קריאה >>

איור של אישה ובועה עם הכיתוב "אין קשר בין מחיר למכירה"

מחיר ומכירה – האם יש קשר?

לפי הדעה המקובלת במחקר הדמיון בין המילים מְחִיר ומְכִירָה מקרי בלבד. את שתיהן ירשנו מן האכדית, וגם שם מדובר במילים שונות.
המשך קריאה >>

במה ובימה

המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
המשך קריאה >>

איור של חביתת עין והכיתוב: על המילים חלבון וחלמון

חלמון וחלבון

שני חלקי הביצה – החלמון והחלבון – מוכרים בשמותיהם אלה למן ספרות חז"ל.
המשך קריאה >>

איור של שתי ילדות תאומות והכיתוב מה ההבדל בין עותק להעתק?

עותק והעתק

עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק שאינו מקור, כגון תצלום של מסמך. לדוגמה: העתק נאמן למקור.
המשך קריאה >>

איור של טורסו והכיתוב גֵּו

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk).
המשך קריאה >>

גמא וגמע

בימינו מקובל יותר השימוש בפועל גָּמַע כבתלמוד הבבלי, אולי בשל מעמדו המרכזי של חיבור זה לאורך הדורות. ואולם אין כל פסול בפועל גָּמָא על פי הצורות באל"ף שבמקרא ובספרות חז"ל.
המשך קריאה >>

שני כדים אחד לצד השני - הכיתוב: פח השמן או פך השמן?

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים…" (בבלי שבת כא ע"ב).
המשך קריאה >>

חרט וחרת

שני השורשים חר"ט וחר"ת יפים להקשר של חקיקת אותיות וצורות, ומכאן שאפשר לכתוב 'חרטו על דגלם', 'נחרט בזיכרוני', 'ייחרט על לוח לבו', וגם: 'חרתו על דגלם', 'נחרת בזיכרוני', 'ייחרת על לוח לבו'.
המשך קריאה >>