סיפורה של מילה

סיפורי מילים

עורק

את המילה עורק יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו ש‏וֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שׁוֹמְרִים). מה הסיבה להגייה המלעילית הרוֹוחת? מה מקור המילה ואיך קיבלה את המשמעות המוכרת כיום?
המשך קריאה >>

איור של זוג הורים מחזיקים תינוקת והכיתוב: מסיבת? בריתה? זבד הבת!

זבד הבת

כתבה שושנה בהט, לשוננו לעם מד (תשנ"ג), עמ' 137

מסיבת? בריתה? בשביל שם לחגיגה של הולדת בת במשפחה אפשר להשתמש בצירוף "זבד הבת" שכבר הוא בשימוש זה מאות שנים בקרב יהודי המזרח.
המשך קריאה >>

מֵחַ עצם

מוֹחַ או מֵחַ? ואולי בכלל לְשַׁד? בתחילה קבעה האקדמיה את המונח לשד העצם. אולם הצירוף לא קנה שביתה בציבור, ובמקומו רווח השימוש ב"מוח עצם". כדי להבחין בין החומר שבתוך גולגולתנו, ובין החומר שבעצמות קיבלה האקדמיה את בקשת הרופאים ואישרה לבסוף את הצירוף 'מֵחַ עצם' (לצד לְשַׁד עצם).
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דַּחְלִיל

המילה דחליל גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר מן הצירוף הארמי בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – מילולית 'ביראה ואהבה' (כיום הביטוי עניינו 'בזהירות', 'ביראת כבוד').
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

לפיד

מאת גבריאל בירנבאום

מקור המילה לפיד אינו ידוע. בכמה ניבים ארמיים מופיעה המילה המקבילה למפד, והדבר פיתה כמה חוקרים לראות כאן קשר עם lampas ביוונית, הלא היא lamp באנגלית ובשפות אחרות, אבל ייתכן שרק מקרה לפנינו.
המשך קריאה >>

כיתוב 'עוקמני' בשירת רחל

עוקמני בשיר "אני ואתה"

בשירה של רחל 'אני ואתה' הדוברת אומרת: "בסתרי עֻקְמָנִי עלטה / ודממה בסתרי עֻקְמָנִי". מה פירוש המילה 'עוּקמן' ומניין נטלה המשוררת רחל את המילה?
המשך קריאה >>

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר, שמקורו בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר'. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'.
המשך קריאה >>

אם הוא מל ולא מהל למה קוראים לו מוהל? איור של יד של מוהל ואביזרי מהילה.

מוֹהֵל

מניין הגיעה הה"א לבעל המקצוע מוֹהֵל? בתנ"ך משמשות מילים מן השורש מו"ל בלבד, אך בספרות חז"ל, לצד צורות כמו מִילָה ונִמּוֹל, יש צורות בה"א – שם התואר מָהוּל, וכן צורות פועליות בהווה, מוֹהֵל, מוֹהֲלִין וכדומה. השורש מה"ל, בן זוגו של השורש מו"ל, נוצר בהשפעת הארמית.
המשך קריאה >>

מה זה שחי בבית שחי?

שֶׁחִי

מניין לנו הצירוף בֵּית שֶׁחִי? המילה שֶׁחִי קשורה למילים משורשים קרובים שעניינן 'כיפוף', 'שקע' ו'בור'.
המשך קריאה >>

איור של בחור עם ערימה של פלפלים חריפים לידו והכיתוב: איך נקרא לחסר חוש טעם?

חסר חוש טעם

מי שאין לו חוש ריח נקרא תַּתְרָן, מי שחוש השמיעה שלו פגוע הוא חירש, וחסר כושר ראייה הוא עיוור. מדוע אפוא אין מילה לציון אדם חסר חוש טעם?
המשך קריאה >>

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה לציון 'דירוג מחדש' לשני הכיוונים: כלפי מעלה וכלפי מטה. אבל בהמשך היא נתפסה כמציינת רק דירוג כלפי מעלה.
המשך קריאה >>

נעילת סנדלים

נעליים אנחנו נועלים, ומה עושים בסנדלים – נועלים אותם או יש להם פועל מיוחד?
המשך קריאה >>

תיעדוף

לעיתים קרובות משתמשים במילה תיעדוף שלא לצורך כשהכוונה היא פשוט 'העדפה'. אם כן מה משמעות המילה?
המשך קריאה >>

יירוט

מילה בחדשות – היירוט בן ימינו מקורו בפועל החידתי "יָרַט" בסיפור המקראי על בלעם ואתונו.
המשך קריאה >>

שכם ושכמות

היכן בדיוק נמצא השכם בגוף, ומה ההבדל בינו ובין שכמה?​
המשך קריאה >>

יוֹבֵל

משמעותה היסודית של המילה יוֹבֵל היא ככל הנראה אַיִל, אך היא רגילה במקרא לציון תקופה של חמישים שנה. מה הקשר בין שתי המשמעויות, ולמה משתמשים במילה בימינו לציון תקופות שאינן חמישים שנה דווקא?
המשך קריאה >>

חמרה, חמרה המערבולת

מה משמעות המילה חָמְרָה בשיר ומה הקשר שלה לחלופה העברית ל"הנגאובר"? מסעו של הפועל חָמַר מן המקרא ועד ימינו.
המשך קריאה >>

שתי ידיים אחת מול השנייה בתנוחת מספריים הכיתוב: זוג או פרט?

זוג או פרד, זוג או פרט

פֶּרֶט היא מילה מקראית והמילה פֶּרֶד – ובמסורת אחרת פְּרָד – מצויה בלשון חז"ל: "מְפרדין רמונים לעשותן פרד". שתי המילים מציינות גרגירים בודדים של פרי – פֶּרֶט בעיקר של ענבים ופֶרֶד בעיקר של רימונים.
המשך קריאה >>

שער דבר לילדים 24.8.44

מחי כפיים?

האם כששרים לילד (ולא לילדה) את שיר הילדים הידוע, יש לשיר "מְחָא מְחָא כפיים" במקום "מְחִי מְחִי כפיים"?
המשך קריאה >>

לחם פרוס - הכתוב: קצה הלחם - על החתיכה שכולם רבים בגללה

קצה הלחם

קצה הלחם זכה בכינוי 'נשיקה' או 'לשיקה'. את הכינוי נשיקה אפשר אולי להבין כמקום שבו כיכרות הלחם שבתנור נושקות זו לזו – אך מניין הכינוי לשיקה?
המשך קריאה >>

איור של שני כבשים – האחד שואל: איזה חמסין? השני עונה: איזה שרב!

שרב וחמסין

רבים מכנים את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים.
המשך קריאה >>

צילום של מנהרה

מִנְהָרָה

המילה מִנְהָרָה, הרגילה כל כך בימינו, מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – משמעה המקורי של המילה אינו ברור, אך הוצעו לה כמה פירושים על פי שורשה ועל פי ההקשר בכתוב.
המשך קריאה >>

מחכים ליורה איור של אדם לבוש במעיל, מגפיים ומטרייה, עומד מתחת לגשם.

יוֹרֶה

המילה יוֹרֶה מופיעה במקרא פעמיים לצד בן זוגה מלקוש. מה משמעות השם 'יורה' ואיך הוא קשור לגשם הראשון של השנה?
המשך קריאה >>

תרנגולת מסוחררת על שבשבת והכיתוב: רוח חרישית?

רוח חרישית

מילים וצירופים רבים בעברית בת זמננו לקוחים מן המקורות, אך לא תמיד אפשר לדעת אם משמעם כיום זהה או אפילו קרוב למשמעם המקורי. דוגמה יפה לכך היא הצירוף 'רוח חרישית'.
המשך קריאה >>

ילד יורה בחץ וקשת הכיתוב: מזל קשת

אין מזל קַשָּת לישראל

מן העבודה במילון ההיסטורי

במקורות יהודיים קדומים המזל המשויך לחודש כסלו לא נקרא קַשָּׁת אלא דווקא קֶשֶׁת – כשם כלי הירייה עצמו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'.
המשך קריאה >>

ציור של פולי מהגשש - איך קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום?

זַרְבּוּבִית

הודות למערכון של הגשש החיוור רבים יודעים איך קוראים ל"צ'ופצ'יק של הקומקום" – על מקור המילה 'זרבובית'.
המשך קריאה >>

עוגב כנסייתי

עוּגָב

"הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב" – האם משורר תהלים התכוון לכלי הנגינה הגדול המוכר לנו כיום? סביר להניח שלא.
המשך קריאה >>

הצהרת בלפור באנגלית

הצהיר והצהרה

הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

איור של יד מסובבת מטבע 10 שקלים הכיתוב: עץ או פלי?

עץ או פלי?

מקורו של הביטוי "עץ או פלי" הוא בצורת מטבע המיל מתקופת המנדט הבריטי – בצידו האחד היה ציור של ענף עץ זית ובצידו השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)".
המשך קריאה >>

איור מלצר מוזג קפה לספל של לקוח

מלצר

את המילה מֶלְצַר ירשנו מספר דניאל. לאחר שנלקחו הילד דניאל וחבריו אל היכל מלך בבל, הגיש להם מלצר את מזונם: "וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים" (א, טז).
המשך קריאה >>

איור של בחור פונה לבחורה שיושבת על המילה "כן!"

ממתי עונים 'כן' בעברית?

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.
המשך קריאה >>

ידיעה מעיתון הצפירה על התנקשות (כושלת) בנפשו של נשיא צרפת פאָר (Faure) בשנת 1897

התנקשות או ניסיון התנקשות?

הפועל 'התנקש' כמשמעותו בתנ"ך אינו מחייב בהכרח תוצאה של מוות: השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח.
המשך קריאה >>

איור בתים ובניינים וכיתוב "זהו זה! בקיבוץ, בכפר, בקרת"

קֶרֶת, קִרְיָה וקַרְתָּנִי

המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'.
המשך קריאה >>

איור של השף ישראל אהרוני וקופסת ממחטות והכיתוב: מהו הקינוח המושלם?

קינוח האף וקינוח הסעודה

במילה קינוח משתמשים הן לפעולה – למשל קינוח האף, הן למנה המתוקה המוגשת בתום הסעודה. האם מדובר באותה המילה? התשובה חיובית.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֶלַח ומַלָּח

רבים סבורים כי שמו של בעל המקצוע מַלָּח נגזר משם העצם מֶלַח, שהרי המַלָּח עושה את מלאכתו במי הים המלוחים. אך למרות הדמיון הרב בין שתי המילים האלה, החוקרים סבורים שאין ביניהן שום קשר.
המשך קריאה >>

איור של אופניים והכיתוב "כידון" של אופניים (בעצם אין דבר כזה)

"כידון" האופניים

המילה העברית כִּידוֹן מציינת כלי מלחמה הדומה לרומח ואין כל קשר בינה ובין אופניים. השימוש במילה להגה האופניים אינו אלא שיבוש של המילה הצרפתית guidon (גידון).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דברים כמתלהמים

הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי?
המשך קריאה >>

אלמוּגים ואלגוּמים

אלמוגים (או אלגומים) שבמקרא לא ציינו בעלי חיים מרהיבים השוכנים על קרקעית הים – אלא עצים. איך קיבלה המילה את המשמעות הרווחת בימינו?
המשך קריאה >>

תופת

כבר משחר ימיה נקשרה המילה תופת למעשים קשים ומזעזעים: המילה נזכרת לראשונה במקרא כמקום הפולחן בגיא בן־הינום שבו נָהגו להעביר ילדים באש למולך (מֹלֶךְ).
המשך קריאה >>

איור גבר מחביא את האות א' במעיל עם כיתוב 'עלילות גיא והאל"ף השקטה'

גיא

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

כנסייה

עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.
המשך קריאה >>

איור ילד נועל כפכפים וילדה נועלת קבקבים עם כיתוב "מה ההבדל בין כפכף לקבקב?"

קבקב וכפכף

המילה המקורית מן השתיים היא המילה קַבְקַב. מקורה במילה הערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), המשמשת במשמעות נעל עץ, כנראה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה בה.
המשך קריאה >>

איור שזיף על מיטת שיזוף עם קערת פירות וכיתוב "השתזפת כמו שזיף"

שזיף, שיזף ושיזוף

למרות הדמיון בין שזיף לשיזף מדובר בשני פירות שונים – האם יש קשר בין שני השמות? והאם יש קשר למילה שיזוף?
המשך קריאה >>

איור של שני שעונים והכיתוב: זכרתם לעבור לשעון חורף?

שעון מתקתק בעברית

את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

פיתה

רבים טועים לחשוב שהמילה פיתה מקורה בערבית ואולי בארמית, אבל מתברר שהיא התגלגלה אלינו משפות הבלקן ומיוונית, כנראה באמצעות דוברי הספרדית היהודית (לאדינו).
המשך קריאה >>

למה שלשום ולא אתמוליים? איור ילד מדפדף בלוח שנה

שלשום ומוחרתיים

יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.
המשך קריאה >>

מטרייה

מטרייה

המילה מִטְרִיָּה היא מחידושיו של אליעזר בן־יהודה. חיים נחמן ביאליק – שלא חיבב את החידושים בסיומת ־ִיָּה (הללו דמו באוזניו לנעירת חמור) – הציע במקומה את השם סוֹכֵךְ מן השורש סכ"ך (כמו סֻכָּה וסְכָךְ).
המשך קריאה >>

איור פרוסות לחם, המבורגרים, עוגיות וקאפקייקס (עוּגוֹנִית) עם כיתוב "פַּחְמֵימָה היא הלחם המילים פַּחְמָן ומֵימָה"

פחמימה

פַּחְמֵימָה היא הלחם של המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate.
המשך קריאה >>

תפילה ותפילין

מה הקשר בין תְּפִלָּה (פנייה אל האל) ובין פלילים? והאם התפילין שמניחים בתפילת שחרית קשורות לתפילה שמתפללים או שעניינן אחר?
המשך קריאה >>

רקע ירוק עם עננים ובמרכזו מצוירת דמות עם כנפיים, מצד אחד של גופה יוצר נשר ומן הצד השני זאב. הדמות מרימה את ידיה מעלה ומעליהן מופיע כרוב גדול. מצד ימין של התמונה כתוב: "כרוב וכרוב" ומהכיתוב יוצאים שני חצים - האחד מופנה לכיוון הכרוב השני מצביע על הדמות.

כרוב

רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

להטים

על חרטומי מצרים נאמר בספר שמות במקום אחד "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן", ובשלושה מקומות אחרים "וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם". מה הצורה המקורית – לְהָטִים או אולי דווקא לָטִים?
המשך קריאה >>

איור של לינוי אשרם והכיתוב: אלופה

ברכות מאליפות לאלופים

בימינו המילה אַלּוּף ​וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion – לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
מניין הגיעה המילה ואיך קיבלה את המשמעות הזאת?

המשך קריאה >>

סיפורי מילים

שמיטה

כמדי שבע שנים גם שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה – על השמיטה ושמותיה ועל הפעלים שמט והשמיט, נשמט והשתמט.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

דווקא

המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.
המשך קריאה >>

מסך טלוויזיה והכיתוב: אומיקרון - מילה מהחדשות

אומיקרון ואומגה

שתי האותיות היווניות אומיקרון (Ο) ואומגה (Ω) נהגות כיום כחולם עברי, וההבדל העיקרי בהגייתן היה במקורן באורך התנועה, כעולה משמן: אוֹ־מיקרון הייתה 'אוֹ קצרה'  ואילו אוֹ־מגה הייתה 'אוֹ ארוכה'.
המשך קריאה >>

כגון וגוון

כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'.
בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.
המשך קריאה >>

כששואלים אותי מה זהה"סניקה" ברז סניקה

סניקה והסנקה

המילה הַסְנָקָה (וליתר דיוק: סְנִיקָה) מוכרת לרבים מן השלטים הסמוכים לברזי כיבוי האש. למרבה הפלא יש למילה הזאת שורשים שמיים עתיקים במיוחד (רמז: אין היא קשורה אל sink באנגלית).
המשך קריאה >>

מזוודה

מזוודה

המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מעוקב

המילה מְעֻקָּב משמשת לציון מידות נפח כגון מטר מעוקב (m³). נשאלת השאלה מה הקשר בין השורש עק"ב לעניין הנפח.
המשך קריאה >>

מי שמתנהג בבריונות- הוא מתבריין?

בריון ובריונוּת

המילה בִּרְיוֹן מוכרת ממקורות חז"ל – בעברית ובארמית. מקור המילה אינו ידוע, ולשאלת רבים – אין גוזרים ממנה פועל דוגמת "לבריין".
המשך קריאה >>

וסת

מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').
המשך קריאה >>

אוֹנָנוּת

המילה אוֹנָנוּת גזורה משמו של אוֹנָן המקראי – בנו של יהודה, ולכן הניקוד התקני של המילה הוא בקמץ: אוֹנָנוּת.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

פלישתה של מילה

בציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה אנו מבקשים להביא את סיפורה של המילה פלישה – פרי חידושו של אליעזר בן־יהודה שנקלטה בעברית המתחדשת, אך לא במשמעות המקורית שייעד לה מחדשה.
המשך קריאה >>

כשאומרים לך שמזור זה מרפא אבל גם מחלה איור: דמות מצויירת של דיונון מבולבל

מזור

תרופה או מחלה? לפשרה של המילה המקראית מָזוֹר.
המשך קריאה >>

מכל או מיכל

מאין הגיעה בכלל המילה "מכל" במשמע כלי קיבול? ובכן נראה שהיא חודשה בשנת תרע"ב (1912) בספר לימוד לציון כלי קיבול של נפט במנורה, ובצורה "מִיכַל".
המשך קריאה >>

עילת הסבירות

על עילה ועל סבירות

בימים האחרונים מדברים רבות על "עילת הסבירות", ומעניין להביט על צמד המילים הללו במבט לשוני.
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

חרם

במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?
המשך קריאה >>

חפרפרת

פירים וחפרפרות

פיר הוא חלל צר וארוך, הוא יכול להיות גם מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור). מה מקור המילה ומה הקשר לחפרפרת?
המשך קריאה >>

מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל

מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים') וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים'). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מדוד בן־גוריון.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

רבתי

המילה רַבָּתִי היא ברייה מעט משונה בעברית, ולעיתים נראה שדוברי העברית מתקשים בשימוש בה. עיון בגלגולי המילה מלמד שלפנינו צורה שנתהוותה משני מקורות שונים.
המשך קריאה >>

ציר

המילה צִיר, שנמצאת בימים אלו בכותרות, ידועה במגוון הוראותיה כבר בתקופות קדומות – רובן שרדו עד ימינו. נצא למסע קצר בעקבות המילה הקצרה.
המשך קריאה >>

חשמל

השימוש בחשמל נחשב זכות יסוד במדינות מודרניות. כיצד הפכה מילה מקראית נדירה ועלומת משמעות למילה יום־יומית הרגילה על לשוננו?
המשך קריאה >>

כל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה, עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה; עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.

תקווה

דוברי העברית בימינו רגילים להשתמש במילה תִּקְוָה במובן 'ציפייה', כשברקע מהדהד שמו של המנון המדינה. עיון במקורות העברית מלמד על משמעויות אחרות, קרובות ורחוקות.
המשך קריאה >>