סיפורה של מילה

מסיבת? בריתה? בשביל שם לחגיגה של הולדת בת במשפחה אפשר להשתמש בצירוף "זבד הבת" שכבר הוא בשימוש זה מאות שנים בקרב יהודי המזרח.
המשך קריאה >>

המילה דחליל גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר מן הצירוף הארמי בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – מילולית 'ביראה ואהבה' (כיום הביטוי עניינו 'בזהירות', 'ביראת כבוד').
המשך קריאה >>

בשירה של רחל 'אני ואתה' הדוברת אומרת: "בסתרי עֻקְמָנִי עלטה / ודממה בסתרי עֻקְמָנִי". מה פירוש המילה 'עוּקמן' ומניין נטלה המשוררת רחל את המילה?
המשך קריאה >>

מניין הגיעה הה"א לבעל המקצוע מוֹהֵל? בתנ"ך משמשות מילים מן השורש מו"ל בלבד, אך בספרות חז"ל, לצד צורות כמו מִילָה ונִמּוֹל, יש צורות בה"א – שם התואר מָהוּל, וכן צורות פועליות בהווה, מוֹהֵל, מוֹהֲלִין וכדומה. השורש מה"ל, בן זוגו של השורש מו"ל, נוצר בהשפעת הארמית.

המשך קריאה >>

מי שאין לו חוש ריח נקרא תַּתְרָן, מי שחוש השמיעה שלו פגוע הוא חירש, וחסר כושר ראייה הוא עיוור. מדוע אפוא אין מילה לציון אדם חסר חוש טעם?
המשך קריאה >>

פֶּרֶט היא מילה מקראית והמילה פֶּרֶד – ובמסורת אחרת פְּרָד – מצויה בלשון חז"ל: "מְפרדין רמונים לעשותן פרד". שתי המילים מציינות גרגירים בודדים של פרי – פֶּרֶט בעיקר של ענבים ופֶרֶד בעיקר של רימונים.
המשך קריאה >>

המילה מִנְהָרָה, הרגילה כל כך בימינו, מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – משמעה המקורי של המילה אינו ברור, אך הוצעו לה כמה פירושים על פי שורשה ועל פי ההקשר בכתוב.
המשך קריאה >>

במקורות יהודיים קדומים המזל המשויך לחודש כסלו לא נקרא קַשָּׁת אלא דווקא קֶשֶׁת – כשם כלי הירייה עצמו.
המשך קריאה >>

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'.
המשך קריאה >>

הודות למערכון של הגשש החיוור רבים יודעים איך קוראים ל"צ'ופצ'יק של הקומקום" – על מקור המילה 'זרבובית'.
המשך קריאה >>

"הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב" – האם משורר תהלים התכוון לכלי הנגינה הגדול המוכר לנו כיום? סביר להניח שלא.
המשך קריאה >>

מקורו של הביטוי "עץ או פלי" הוא בצורת מטבע המיל מתקופת המנדט הבריטי – בצידו האחד היה ציור של ענף עץ זית ובצידו השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)".
המשך קריאה >>

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.
המשך קריאה >>

המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'.
המשך קריאה >>

רבים סבורים כי שמו של בעל המקצוע מַלָּח נגזר משם העצם מֶלַח, שהרי המַלָּח עושה את מלאכתו במי הים המלוחים. אך למרות הדמיון הרב בין שתי המילים האלה, החוקרים סבורים שאין ביניהן שום קשר.
המשך קריאה >>

המילה העברית כִּידוֹן מציינת כלי מלחמה הדומה לרומח ואין כל קשר בינה ובין אופניים. השימוש במילה להגה האופניים אינו אלא שיבוש של המילה הצרפתית guidon (גידון).
המשך קריאה >>

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
המשך קריאה >>

עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.
המשך קריאה >>

המילה המקורית מן השתיים היא המילה קַבְקַב. מקורה במילה הערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), המשמשת במשמעות נעל עץ, כנראה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה בה.
המשך קריאה >>

את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
המשך קריאה >>

רבים טועים לחשוב שהמילה פיתה מקורה בערבית ואולי בארמית, אבל מתברר שהיא התגלגלה אלינו משפות הבלקן ומיוונית, כנראה באמצעות דוברי הספרדית היהודית (לאדינו).
המשך קריאה >>

יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.
המשך קריאה >>

המילה מִטְרִיָּה היא מחידושיו של אליעזר בן־יהודה. חיים נחמן ביאליק – שלא חיבב את החידושים בסיומת ־ִיָּה (הללו דמו באוזניו לנעירת חמור) – הציע במקומה את השם סוֹכֵךְ מן השורש סכ"ך (כמו סֻכָּה וסְכָךְ).
המשך קריאה >>

פַּחְמֵימָה היא הלחם של המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate.
המשך קריאה >>

רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.
המשך קריאה >>

בימינו המילה אַלּוּף ​וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion – לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
מניין הגיעה המילה ואיך קיבלה את המשמעות הזאת?

המשך קריאה >>

המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.
המשך קריאה >>