החליק, התחלק ועוד

איור קליפת בננה והכיתוב: החלקתי או התחלקתי?החליק, התחלק

לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי:

1. לא מחוספס (חָלָק)
2. פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק).

במערכת הפועל מתקיימת בדרך כלל הבחנה בין המשמעים:
לשם התואר חָלָק קשור הפועל בבניין הפעיל – הֶחְלִיק (או הֶחֱלִיק) פירושו 'הפך דבר לחָלָק', כגון 'החליק את שערו', וכן 'גלש או מעד על משהו חָלָק', כגון 'החליק על הקרח'. הצורה הסבילה היא בבניין הופעל: הֻחְלַק.
לעומת זאת משמעות הפיצול וההפרדה מובעת בכל הבניינים האחרים: חָלַק מחוכמתו, חִלֵּק את העוגיות, חֻלַּק בין הילדים, נֶחְלַק או הִתְחַלֵּק לחלקים. כמה מפעלים אלו משמשים גם במשמעות מושאלת לציון היפרדות בדעה, כגון 'חלק על דעתו', 'נחלקו ביניהם בשאלה…' (מכאן גם מַחְלֹקֶת בספרות חז"ל).

בלשון המקורות אפשר למצוא פה ושם שימוש בפעלים החליק והוחלק במשמעות של הפרדה וכן שימוש בפועל חָלַק במשמעות של ההפך מחספוס. אך כִּכְלָל היערכות הבניינים בין שני המשמעים סדירה למדי, והשימושים החורגים שאנו מוצאים פה ושם במקורות זרים ללשון ימינו.

ואולם פועל חריג אחד אופייני דווקא לעברית החדשה – התחלק. בעברית הקלסית התחלק שייך אך ורק למשמעות הפיצול וההפרדה, כגון "מתחלק לשלושה חלקים", ואילו בעברית בת ימינו רבים נוקטים אותו גם במשמעות 'מעידה על דבר חלק', כגון "התחלקתי על הרצפה הרטובה". שימוש זה בפועל התחלק נחשב לא תקני. במילוני האקדמיה נשמרת הבחנת הבניינים המסורתית בין שני המשמעים של השורש חל"ק, ובמילונים העבריים הכלליים התחלק במשמע 'מָעַד על דבר חלק' מוגדר 'לשון דיבור'. גם רוב מתקני הלשון יצאו נגד השימוש הזה, ואף ראובן סיוון – שכתב כי "אין לשלול צורה זו… כהתפתחות מחודשת של ימינו" הסתפק בהצעה להתיר זאת "בדיבור העממי".

אברהם אברונין, לשוננו לעם א (תש"ה). 'שעיעוּת' פירושה 'חלקלקוּת', השוו 'מגולח לְמִשְׁעִי'.

אברהם אברונין, לשוננו לעם א (תש"ה). 'שעיעוּת' פירושה 'חלקלקוּת', השוו 'מגולח לְמִשְׁעִי'.

נעיר כי בעבר ביקשו כמה מתקני לשון להבחין בכל זאת בין המחליק להנאתו (למשל על הקרח) ובין המוֹעֵד על דבר חלק שלא בטובתו. הם הציעו לנקוט במקרה השני את הפועל הסביל הוחלק, כגון 'הוחלק במדרגות', 'המכוניות הוחלקו על הכביש' – כמצוי מעט בלשון חז"ל ובספרות הרבנית, ואולם ההצעה לא קנתה לה שביתה בציבור. 

 

חָלַק שבחים או חילק שבחים?

הביטויים 'חָלַק שבחים' ו'חָלַק מחמאות' נוצרו בהשפעת הביטוי 'חָלַק כבוד' הרגיל בספרות חז"ל. ביטוי זה עצמו נוצר כנראה בהשפעת הביטוי הארמי 'פליג ליה יקרא'. המטבע הרגיל של הביטוי הוא 'חָלַק כבוד' בבניין קל, ומוטב אפוא לומר גם 'חָלַק שבחים', 'חָלַק מחמאות'. חָלַק בהקשר זה פירושו 'נתן', 'העניק'. עם זאת פעמיים מצאנו בספרות חז"ל "חילקתי כבוד" (תנחומא ופסיקתא רבתי).

חולקים את הפרס או מתחלקים בפרס?

הפועל הרגיל בלשון המקורות להבעת המשמעות 'קיבל חלק מן הדבר' הוא חָלַק, למשל: "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" (שמואל ב יט, ל), "כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ" (שמואל א ל, כד). על פי זה נֹאמר 'חולקים את הפרס', 'חולקים חשבון' (במסעדה). משמעות אחרת, שנוצרה כנראה בהשפעת לשונות אירופה, היא 'שיתף בדבר', 'נתן לאחרים חלק בדבר', כגון 'חלק את רגשותיו עם חבריו'.

ומה בדבר הפועל הִתְחַלֵּק בהקשר זה? הִתְחַלֵּק פירושו 'נפרד לחלקים' וגם 'ניתן חלקים חלקים': "החלות מתחלקות לכהנים" (משנה מנחות יא, ז), "ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ" (ספרי במדבר קלב). בתנ"ך הפועל הִתְחַלֵּק מופיע פעם אחת בלבד, ומשמעו דווקא 'חילק': "הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ… וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים…" (יהושע יח, ד–ה). בעברית החדשה מקובל השימוש בפועל הִתְחַלֵּק גם במשמעות 'נטל חלק', כגון 'מתחלקים בפרס', 'מתחלקים בחשבון', וספק אם יש טעם לפסול את השימוש הזה.