מה ההבדל

בלש מחזיק זכוכית מגדלת והכיתוב: חד הבחנה ולא חד אבחנה!

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

כאשר מדובר בפעולתו של המבחין בין שני דברים יש לומר ולכתוב 'הבחנה' ולא 'אבחנה'.
המשך קריאה >>

כיתוב הגדה או אגדה?

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>

שני ילדים בבריכה ולמעלה בועית דיבור: עשיתי מינוי או מנוי?

מינוי ומנוי

מָנוי – האדם שנמנֶה על רשימה או דבר, כלומר משתתף בו (subscriber).
מינוי – פעולת ההרשמה (subscription).
המשך קריאה >>

איור של נהג יושב ברכב ומחזיק בידו מצית - הכיתוב מצית ומצת

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.
המשך קריאה >>

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

בישיבת מליאת האקדמיה בשנת תש"ע (2010) הוחלט שבמונחי האקדמיה יבואו המילים הַסְפָּקָה ואַסְפָּקָה בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>

הבטחת איכות ואבטחת מידע

מכיוון שאת האיכות אין מאבטחים, אין מגִינים עליה מפני אויב כלשהו – יש לומר הבטחת איכות. לעומת זאת ארגונים מבקשים שהמידע שיש ברשותם יישאר חסוי, ויש אפוא לשמור ולהגן עליו מפני גורמים זרים המעוניינים לשים עליו את ידם – לכן יש לומר אבטחת מידע.
המשך קריאה >>

איור של אדם מחליף נורה והכיתוב לקרוא לתחזוקה, להחזקה או לאחזקה?

החזקה, תחזוקה, אחזקה

הצורה 'אחזקה' משמשת לעיתים במקום 'תחזוקה' ולעיתים במקום 'החזקה', ואולם לפי האקדמיה מומלץ לנקוט את המילים 'תחזוקה' ו'החזקה'.
המשך קריאה >>

איור של תמרור אזהרה והכיתוב התרעה! הרתאה! הרתעה!

התרעה, התראה, הרתעה

רבים מתבלבלים בין המילים התרעה, התראה והרתעה. הסיבה לבלבול כפולה: המילים קרובות בצלילן זו לזו ושלושתן נושאות משמעות של הזהרה ואיום. מה בכל זאת ההבדל ביניהן?
המשך קריאה >>

איור של זקן מקריא ספר לכלב והכיתוב: לקרוא סיפור או להקריא אותו.

קָרָא והִקְרִיא

רבים שואלים אותנו כיצד נכון לומר: 'קראתי סיפור לילדיי' או 'הקראתי סיפור לילדיי'? שתי הצורות תקינות.
המשך קריאה >>

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר" (בראשית יא, ג).
המשך קריאה >>

איור של צייר ואיור של נגר ולמעלה הכיתוב אוֹמנוּת ואוּמנוּת

אוֹמן ואוּמן

אוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר.
המשך קריאה >>

שלט תנועה ומעליו הכיתוב מחלף או מחלף?

מֶחְלָף ומַחְלֵף

המילים מֶחְלָף ומַחְלֵף תקניות שתיהן, אך משמעותן שונה.
המשך קריאה >>

איכותי ואיכותני

מצד הדקדוק שתי הצורות אפשריות: איכותי, כמותי בהוספת סיומת ־ִי (כמו מהותי), או איכותני, כמותני בהוספת סיומת ־ני (כמו אופייני, סמכותני).
המשך קריאה >>

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך.
המשך קריאה >>

הודיה והודאה

בצמד הודיההודאה ניצלה לשון ימינו את כפל הצורות לבידול בין שתי המשמעויות של הפועל הודה: המילה הודאה מציינת הכרה באשמה, ואילו מקבילתה הודיה מציינת כמעט תמיד הבעת תודה.
המשך קריאה >>

כנס וכינוס

את המילה כֶּנֶס חידש השר דוד רמז לסדרת ישיבות בכנסת – ואולם עם השנים החלה המילה לשמש במשמעות כינוס. אומנם שימוש זה אינו פסול, אבל עודנו ממליצים להשתמש במילה 'כינוס' לציון אסֵפה, הִתכַּנסוּת או הִתוַועדוּת קהל.
המשך קריאה >>

איש שיפוצים רוכן עם מברג על המילה עברית - הכיתוב: עברית תקנית או תקינה?

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט. אך נראה שבפועל יש חפיפה מלאה למדי בין שני הצירופים: עברית תקנית היא גם עברית תַּקִּינָה ולהפך.
המשך קריאה >>

חולה יושב עם רגל שבורה על מיטה והכיתוב מסתבר ומתברר

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן.
המשך קריאה >>

איור אליעזר בן־יהודה עם כיתוב "אתגר הפקק או אתגר המכסה?"

פקק ומכסה

המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר סותם את פתחו.
המשך קריאה >>

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה; לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה.

המשך קריאה >>

איור של חצאי תפוח, אגס ואפרסק עם הגרעינים והגלעינים והכיתוב גרעין או גלעין?

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת שמקורה בלשון חז"ל. בעברית החדשה נוצל כפל הצורות ליצירת הבחנה במשמעות. מה בין גרעין לגלעין בימינו ובין שני אלו ומילים גרגר או גרגיר, זירעון וזרע?
המשך קריאה >>

איור של נעל

נָעַל והנעיל

נוכל לנעול לילד נעליים או להנעיל לו נעליים – הן על פי המקורות הן על פי שימושם של פעלים מקבילים.
המשך קריאה >>

איור של כיתת בית ספר עם הכיתוב: "נוכח או נוכח?"

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען.
נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר. נוֹכָח פירושו מכיר בנכונות הדבר, משתכנע.
המשך קריאה >>

בלי ומבלי

אף ששתי הצורות בְּלִי ומִבְּלִי משמשות בתנ"ך באותה משמעות, מתקני לשון רבים מעדיפים את הצורה בְּלִי בהיותה הצורה היסודית הפשוטה, לעומת מִבְּלִי שיש בה גיבוב שלא לצורך.
המשך קריאה >>

איור: צולל וצוללת

צולל וצוללן

יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת.
המשך קריאה >>

בלוניות שאלה: אתם שאלתם? אנחנו עונים! והכיתוב בפני או לפני?

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה זו מקובל להמליץ גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

הניע או התניע?

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.
המשך קריאה >>

הניא והניע

הֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר'. הֵנִיעַ הוא פועל אחר לגמרי ופירושו כידוע 'הזיז', 'טלטל'. בלשון ימי הביניים נוספה לפועל הֵנִיעַ המשמעות 'גָּרַם', 'הביא לדבר'.

המשך קריאה >>

איור של ספל מזכוכית והכיתוב כוס או ספל?

כוס וספל

רוב דוברי העברית יודעים לומר בדרך כלל אם לפניהם כוס או ספל. אף על פי כן אנו נשאלים לעיתים על ההבחנה המדויקת בין הכלים, כי יש מקרים גבוליים שבהם קשה להכריע.
המשך קריאה >>

תרנגולת וסנאי אוחזים בשני שלטים: דירה לשכור או דירה להשכיר?

לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר

בשלושת הפעלים מתקיים אותו היחס בין הבניינים קל והפעיל: הפועל בבניין קל (לָוָה, שָׁאַל, שָׂכַר) מציין את לקיחת הדבר, ואילו הפועל בבניין הפעיל (הִלְוָה, הִשְׁאִיל, הִשְׂכִּיר) מציין את מסירתו ואת מתן הרשות להשתמש בו.
המשך קריאה >>

איור קליפת בננה והכיתוב: החלקתי או התחלקתי?

החליק, התחלק ועוד

לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי:
1. לא מחוספס (חָלָק)
2. פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק).
המשך קריאה >>

איור של בחור ליד מחשב הוא נמנה עם המיליארדרים הצעירים בעולם

נמנה עם ונמנה על

הצירוף נמנֶה עם (בהווה) פירושו 'נספר עם' – כלומר נחשב עם שאר הפרטים ונכלל אתם באותה הקבוצה. הצירוף נמנה על משמעו אחר. 'להימנות על דבר' פירושו להיעשות מָנוי עליו – כלומר להיות שותף בו.
המשך קריאה >>

איור של ענן נושף. אתם שאלתם? אנחנו עונים! סופה או סערה

סופה וסערה

בלשון הכללית כיום סופה וסערה נתפסות כמילים נרדפות. ואולם בתחום המטאורולוגיה נקבעה הבחנה ביניהן לפי מהירות הרוח:  סופה היא החזקה יותר, כלומר בה מהירות הרוח גדולה יותר.
המשך קריאה >>

שתי אצבעות מורות לכיוונים שונים והכיתוב: זוֹ או זוּ?

זוֹ וזוּ

רוב מתקני הלשון ממליצים להימנע מן ההגייה זוּ בכינוי הרמז לנקבה ומורים להגות תמיד זוֹ בחולם. אף על פי כן גם להגייה זוּ יש על מה לסמוך.
המשך קריאה >>

אתם שאלתם? אנחנו עונים! מאזניים ובמשקולות חם וחמות חותן וחותנת

חם וחמות, חותן וחותנת

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.
המשך קריאה >>

איור של יד לבנה ויד שחורה אוחזת בשעון חול והכיתוב: מה ההבדל בין סבלנות לסובלנות?

סבלנות וסובלנות

למילים הדומות סבלנות וסובלנות משמעויות קרובות אך לא זהות.
המשך קריאה >>

סב על עקביו ושב על עקבותיו

הביטויים סב על עקביו (או 'עקבותיו') ושב על עקבותיו (או 'עקביו') קרובים מאוד זה לזה, ובהקשרים רבים הם עשויים להתחלף ביניהם. אף על פי כן הם אינם זהים, וביסוד כל אחד מהם עומד ציור אחר.
המשך קריאה >>

סקירה וסריקה

הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון היא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן.

המשך קריאה >>

כבשים שחורות וכבשה לבנה והכיתוב: יחיד או יחידי?

יחיד או יחידי?

העדפת המילה יחיד בצירופי שם ותואר ('המקום היחיד') עולה בקנה אחד עם המערכת השלמה שנוצרה בלשון ימינו, שבה נוקטים בנטיות רק את הצורות יחידה, יחידים, יחידות (ולא 'יחידית', 'יחידיים', 'יחידיות').
המשך קריאה >>

ילדה עם גלילי נייר טואלט והכיתוב: להידבק או להידבק?

לְהִדָּבֵק או לְהִדַּבֵּק?

בהקשר של הידבקות במחלה הצורה התקנית של שם הפועל היא לְהִדָּבֵק בבי"ת רפה.
המשך קריאה >>

שני תינוקות והכיתוב פעוט או פעוט?

פָּעוֹט או פָּעוּט?

פָּעוֹט (בחולם) הוא ילד קטן, ילד שכבר אינו תינוק, בנקבה פָּעוֹטָה וברבים פָּעוֹטוֹת.  לעומת זאת פָּעוּט (בשורוק) הוא שם תואר שפירושו 'קטן', 'מועט' או 'חסר חשיבות'.
המשך קריאה >>

איור של תרנגול, יען וציפורי שיר והכיתוב עוף או ציפור?

עוף וציפור

הבחנה מסוימת בין המילים נוצרה בשימוש הכללי: המילה ציפור רווחת לבעלי כנף קטנים ביחס ובעלי כושר תעופה, ואילו המילה עוף רווחת יותר לבעלי כנף גדולים ובעיקר לכאלה הממעטים לעוף, כמו יען או תרנגולת.
המשך קריאה >>

איור בחורה מתכוננת לצניחה וכיתוב "מעולם לא עשיתי ולעולם לא אעשה"

מעולם ולעולם

מתי נכון לומר 'מעולם' ומתי נכון לומר 'לעולם'? מעולם – לעבר; לעולם – לעתיד.
המשך קריאה >>

איור משפך ומזלף

משפך ומזלף

את העציצים משקים במַזְלֵף ולא במַשְׁפֵּךְ.
המשך קריאה >>

איור של רוכל ולקוחה בשוק והכיתוב מה ההבדל בין עלות למחיר?

עלות ומחיר

המילה עלות מקבילה בדרך כלל למילה הלועזית cost, ואילו המילה מחיר מקבילה ל־price.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כְּרֶגַע, כָּרֶגַע

בראשית המאה העשרים לצד הביטוי המקראי כְּרֶגַע במשמעות 'בן רגע', עולה הביטוי כָּרֶגַע במשמעות 'עכשיו'.
המשך קריאה >>

ילד אוחז בכיסא גדול. הכיתוב" אפשר לקרב את הכיסא וגם להקריב אותו

הקריב וקירב

נשאלנו אם תקני לומר "הוא הקריב את הכיסא לשולחן". שימוש זה תקני לחלוטין, אך כיום אפשר למצוא אותו בעיקר בלשונם של ילדים וגם בלשון הספרותית.
המשך קריאה >>

מגל

מגל וחרמש

כיום מבחינים בין המגל, כלי קצירה קטן בעל סכין מעוגלת, ובין החרמש, כלי קצירה גדול בעל להב ארוך. אך האם כך היה גם בלשון המקורות? קראו עוד על המילים, משמען וגיזרונן.
המשך קריאה >>

איור של שני קלפים ומלכת הלבבות הכיתוב: אסור להתקרב אל המלכה, אסור להתקרב אליה

מילות היחס אל ול־

דוברי עברית רבים שמים לב שמילות היחס אל ול־ עשויות להתחלף ביניהן במשפטים רבים, אך לא תמיד. מה התנאים לבחירה בין שתיהן?
המשך קריאה >>

איור של ביבי נתניהו ובני גנץ

חלופי, חליפי, חילופי

המלצתנו היא לנקוט את המונח ראש ממשלה חליפי – כלומר ראש ממשלה ממלא מקום.​
המשך קריאה >>