WP_Post Object
(
    [ID] => 42554
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-07-19 10:48:07
    [post_date_gmt] => 2020-07-19 07:48:07
    [post_content] => רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון:

 	
סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק?
 	
מומחית במחשבים או מומחית למחשבים?
 	
תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?

תשובתנו ששתי מילות היחס ב ו־ל מתאימות בכל הדוגמאות האלה. ואף על פי שמילות היחס ב ו־ל שונות זו מזו – במקרים האלה ובמקרים נוספים הן מתחלפות זו בזו ללא הבדל של ממש במשמעות.

מילת היחס ב מציינת בהקשרים רבים מקום או תקופת זמן או הֶקשר שבתוכם נמצא או מתרחש דבר מה. מילת היחס ל עשויה לציין כיוון או יעד ('אל') ומכאן גם מכוונות וגם שייכות בדומה ל'של'. כך המשמעויות האלה באות לידי ביטוי בשלוש הדוגמאות לעיל:

 	
סעיף 2 בחוק / סעיף 2 לחוק
סעיף 2 נמצא בחוק ולכן מילת היחס ב מתאימה; כך גם סעיף 2 שייך לחוק ולכן גם מילת היחס ל מתאימה.


 	
מומחית במחשבים / מומחית למחשבים
המומחיות היא בתחום מחשבים ולכן מתאימה מילת היחס ב; המומחיות מכוונת לתחום המחשבים ולכן מתאימה גם מילת היחס ל.


 	
תרופה אחת ביום / תרופה אחת ליום
מילת היחס ב מציינת את תקופת הזמן שבתוכה יש לקחת את התרופה; מילת היחס ל מציינת את כמות התרופה המיועדת ליום.
שני השימושים האלה מתועדים בתנ"ך: "וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה... אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם..." (שמות ל, י) לעומת "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים" (מלכים א י, כב).

דוגמאות נוספות שבהן מתחלפות מילות היחס ב ו־ל זו בזו:

 	
הדרכה בשימוש בקטלוג / הדרכה לשימוש בקטלוג
מילת היחס ב מציינת את התחום של ההדרכה, ואילו מילת היחס ל מציינת את היעד של ההדרכה.


 	
שלח תמונה בקבוצה / שלח תמונה לקבוצה
קבוצה (בווטסאפ) היא ה'מקום' שבתחומו מופצת התמונה; 'לקבוצה' – ל היא מילת היחס המוצרכת של הפועל שָׁלַח.


 	
זוכה הפרס בשנת... / זוכה הפרס לשנת...
'בשנת' מציין את הזמן שבו ניתן הפרס, ואילו 'לשנת' מציין את השייכות של הפרס לשנה מסוימת.


 	
טיפול במחלה / טיפול למחלה
מילת היחס ב היא מילת היחס המוצרכת של הפועל טיפל (טיפל ב־); אבל יש הקשרים שבהם אפשר למצוא את מילת היחס ל. למשל: 'נמצא טיפול למחלה' – במקרה זה ספק אם "למחלה" מתקשר ישירות ל'טיפול', ונראה שהקישור הוא לפועל 'נמצא', למשל בניסוח כזה: 'סוף סוף נמצא למחלה הזאת טיפול' – המחלה היא היעד שאליו הטיפול שנמצא מכוון.


 	
שובץ לתפקיד / שובץ בתפקיד
'בתפקיד' הוא מעין מקום; 'לתפקיד' הוא היעד.


 	
עמידות במים / עמידות למים
עמיד ב־ – כלומר נשאר ללא שינוי בתוך משהו כגון מים או במצב כלשהו כגון חום או קור. עמיד ל־ – תכונת חוסר השינוי מכוונת לחומר מסוים או לתנאי מסוים, בדומה לצירוף חסינות ל־ כגון 'חסינות לאנטיביוטיקה'. גם 'עמיד' ו'עמידות' וגם 'חסין' ו'חסינות' עשויים לקבל את מילת היחס מפני, כגון 'עמידות מפני', 'חסין מפני'.

יש מקרים שבהם החילופים נובעים מהיותן של שתי מילות היחס ב ו־ל מוצרכות לפועל:

 	
קשור ב / קשור ל
שתי מילות היחס ב ו־ל משמשות מילות יחס מוצרכות במקורותינו: "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ" (בראשית מד, ל); "והשלישית [בהמה] שהיא קשורה לרצועות" (משנה כלאים ח, ג).


 	
נוגע ב / נוגע ל
מילת היחס המוצרכת הרגילה יותר לפועל נגע היא ב, למשל: "כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת" (שמות יט, יב). ואולם לצידה אפשר למצוא גם 'נגע אל' כבר במקרא (וביתר שאת בעברית שלאחר המקרא). למשל: "לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ" (בראשית כ, ו); "נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף" (מלכים א ו, כז).
כיום משמש הביטוי בנוגע ל (ולא "בנוגע ב").


 	
חילק בשתיים / חילק לשתיים
כאן הלכה העברית החדשה בעקבות הגרמנית המבחינה בין שתי נקודות מבט של פעולת החלוקה:
(א) חילק ל־ – בשימוש כללי מחלקים משהו לחלקים, למשל מחלקים עוגה לעשרים פרוסות דקות, מחלקים תפוז לפלחים, מחלקים קלפים לארבע ערמות.
(ב) חילק ב־ – בפעולה המתמטית מחלקים את השלם לחלקים באמצעות מספר כלשהו. שתי דרכי הביטוי הללו נקבעו במונחי חשבון משנת תרע"ב (1912):




 	
זכה ב / זכה ל
נראה שבפועל זָכָה נוצר בידול משמעות בין שתי זכיות:
זכה ב – מתוך תחרות, למשל 'הוא זכה במקום הראשון בתחרות', 'מי שינצח יזכה בפרס'. הפועל זכה ב־ נפוץ מאוד במשנה בתיאור תחרויות בין כוהנים על "דישון" ועל מאכלים מתוך הקורבנות.
זכה ל – קיבל משהו טוב (לא על חשבון מישהו אחר), למשל 'היא זכתה לחיים ארוכים וטובים', 'השיר זכה להצלחה רבה'.
הינה דוגמה לשתי הזכיות השונות באותו המשפט עצמו: "הפסנתרן זכה לפרסום עולמי כאשר זכה בפרס הראשון בתחרות הפסנתר הבין־לאומית".



 	
אסור בפרסום / אסור לפרסום
בלשון חכמים אנחנו מוצאים 'אסור בהנאה' וכדומה, ומכאן גם 'אסור בפרסום' וכדומה בימינו. מניין 'אסור לפרסום'? נראה שהשימוש במילת היחס ל בהקשר זה נובע מן השימוש הרווח במבנה 'אסור' + שם הפועל (הפותח ב־ל), כגון 'אסור לפרסם'. אפשרות אחרת היא שגם כאן ה־ל מביעה את היעד שכלפיו האיסור מכוון: 'לפרסום'.


 	
שותף בעסק / שותף לעסק
מילת היחס המוצרכת של הפועל השתתף היא ב, ומכאן שותף בעסק. אבל כיום רווח למדי השימוש במילת היחס ל באותה משמעות. נראה שגם כאן ה־ל מציינת מכוונות, כלומר 'שותף לעניין העסק', 'שותף לצורך העסק'. שימוש זה נדיר בעברית עד לימינו, ובדרך כלל מילת היחס ל נשמרת לציון השותף השני כגון במימרה מן התלמוד הבבלי: "כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" (שבת טז ע"ב). ואולם כאן ושם אפשר למצוא שימוש זה כבר במאה השש עשרה.

    [post_title] => ב או ל
    [post_excerpt] => רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון: סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק? מומחית במחשבים או מומחית למחשבים? תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91-%d7%90%d7%95-%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-23 16:31:32
    [post_modified_gmt] => 2020-08-23 13:31:32
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42554
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6788
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-09-18 14:56:31
    [post_date_gmt] => 2014-09-18 11:56:31
    [post_content] => 
החליק, התחלק
לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי:
1. לא מחוספס (חָלָק)
2. פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק).

במערכת הפועל מתקיימת בדרך כלל הבחנה בין המשמעים:
לשם התואר חָלָק קשור הפועל בבניין הפעיל – הֶחְלִיק (או הֶחֱלִיק) פירושו 'הפך דבר לחָלָק', כגון 'החליק את שערו', וכן 'גלש או מעד על משהו חָלָק', כגון 'החליק על הקרח'. הצורה הסבילה היא בבניין הופעל: הֻחְלַק.
לעומת זאת משמעות הפיצול וההפרדה מובעת בכל הבניינים האחרים: חָלַק מחוכמתו, חִלֵּק את העוגיות, חֻלַּק בין הילדים, נֶחְלַק או הִתְחַלֵּק לחלקים. כמה מפעלים אלו משמשים גם במשמעות מושאלת לציון היפרדות בדעה, כגון 'חלק על דעתו', 'נחלקו ביניהם בשאלה...' (מכאן גם מַחְלֹקֶת בספרות חז"ל).
בלשון המקורות אפשר למצוא פה ושם שימוש בפעלים החליק והוחלק במשמעות של הפרדה וכן שימוש בפועל חָלַק במשמעות של ההפך מחספוס. אך כִּכְלָל היערכות הבניינים בין שני המשמעים סדירה למדי, והשימושים החורגים שאנו מוצאים פה ושם במקורות זרים ללשון ימינו.
ואולם פועל חריג אחד אופייני דווקא לעברית החדשה – התחלק. בעברית הקלסית התחלק משמש אך ורק למשמעות הפיצול וההפרדה, כגון "מתחלק לשלושה חלקים", ואילו בעברית בת ימינו רבים נוקטים אותו גם במשמעות 'מעידה על דבר חלק', כגון "התחלקתי על הרצפה הרטובה". שימוש זה בפועל התחלק נחשב לא תקני. במילוני האקדמיה נשמרת הבחנת הבניינים המסורתית בין שני המשמעים של השורש חל"ק, ובמילונים העבריים הכלליים התחלק במשמע 'מָעַד על דבר חלק' מוגדר 'לשון דיבור'. גם רוב מתקני הלשון יצאו נגד השימוש הזה, ואף ראובן סיוון – שכתב כי "אין לשלול צורה זו... כהתפתחות מחודשת של ימינו" הסתפק בהצעה להתיר זאת "בדיבור העממי".


[caption id="attachment_6798" align="alignleft" width="239"] אברהם אברונין, לשוננו לעם א (תש"ה). 'שעיעוּת' פירושה 'חלקלקוּת', השוו 'מגולח לְמִשְׁעִי'.[/caption]
נעיר כי בעבר ביקשו כמה מתקני לשון להבחין בכל זאת בין המחליק להנאתו (למשל על הקרח) ובין המוֹעֵד על דבר חלק שלא בטובתו. הם הציעו לנקוט במקרה השני את הפועל הסביל הוחלק, כגון 'הוחלק במדרגות', 'המכוניות הוחלקו על הכביש' – כמצוי מעט בלשון חז"ל ובספרות הרבנית, ואולם ההצעה לא קנתה לה שביתה בציבור.

חָלַק שבחים או חילק שבחים?
הביטוי 'חָלַק שבחים' נוצר בהשפעת הביטוי 'חָלַק כבוד' הרגיל בספרות חז"ל. ביטוי זה עצמו נוצר כנראה בהשפעת הביטוי הארמי 'פָּלֵג לֵהּ יְקָרָא' ('חולק לו כבוד'). המטבע הרגיל של הביטוי הוא 'חָלַק כבוד' בבניין קל, ומוטב אפוא לומר גם 'חָלַק שבחים'. חָלַק בהקשר זה פירושו 'נתן', 'העניק'. עם זאת פעמיים מצאנו בספרות חז"ל "חילקתי כבוד" (תנחומא ופסיקתא רבתי).

חלק מחמאות
מעניין במיוחד בהקשר זה הוא הביטוי 'חָלַק מחמאות', שיסודו בכתוב בתהלים "חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ, רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת" (נה, כב). במקור משמעו כנראה 'היו דבריו חלקים מֵחֲמָאוֹת', כלומר חלקים יותר מחמאה (המ"ם היא מ' השימוש) – בהקבלה להמשך "רכו דבריו משמן". לפי דעה אחרת מַחְמָאוֹת כאן הן דברי חנופה, דברי חלקלקות (המ"ם היא חלק ממשקל המילה), אך גם לפי זה הפועל חָלַק שבפסוק עניינו 'היה חָלָק' במשמעות 'ההפך ממחוספס': 'דברי החנופה שלו היו חלקים'. כיום הפועל חָלַק שבביטוי מתפרש 'חילק', 'העניק' – כנראה בהשפעת הדמיון ל'חלק כבוד', ומכאן השימוש ב'חלק מחמאות' בהוראה 'החמיא', 'שיבח', 'חילק שבחים ודברי חנופה'.

חולקים את הפרס או מתחלקים בפרס?
הפועל הרגיל בלשון המקורות להבעת המשמעות 'קיבל חלק מן הדבר' הוא חָלַק, למשל: "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" (שמואל ב יט, ל), "כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ" (שמואל א ל, כד). על פי זה נֹאמר 'חולקים את הפרס', 'חולקים חשבון' (במסעדה). משמעות אחרת, שנוצרה כנראה בהשפעת לשונות אירופה, היא 'שיתף בדבר', 'נתן לאחרים חלק בדבר', כגון 'חלק את רגשותיו עם חבריו'.
ומה בדבר הפועל הִתְחַלֵּק בהקשר זה? הִתְחַלֵּק פירושו 'נפרד לחלקים' וגם 'ניתן חלקים חלקים': "החלות מתחלקות לכהנים" (משנה מנחות יא, ז), "ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ" (ספרי במדבר קלב). בתנ"ך הפועל הִתְחַלֵּק מופיע פעם אחת בלבד, ומשמעו דווקא 'חילק': "הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ... וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים..." (יהושע יח, ד–ה). בעברית החדשה מקובל השימוש בפועל הִתְחַלֵּק גם במשמעות 'נטל חלק', כגון 'מתחלקים בפרס', 'מתחלקים בחשבון', וספק אם יש טעם לפסול את השימוש הזה.
    [post_title] => החליק, התחלק ועוד
    [post_excerpt] => לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי – לא מחוספס (חָלָק); פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק). נרחיב כאן על חלוקת הפעלים בין שני המשמעים ועל ביטויים הקשורים לפועל לחלוק.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%93
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 17:57:34
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:57:34
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6788
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)