WP_Post Object
(
    [ID] => 95642
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-15 15:04:46
    [post_date_gmt] => 2024-07-15 12:04:46
    [post_content] => הגיעה לידינו תכתובת משנת תשל"ג (שלהי 1972) בין תלמיד התיכון ניצן בראונר (היום הרב ניצן בראונר העומד בקשר רציף עם המזכירות המדעית שלנו בשאלות בענייני לשון) ובין מערכת עיתון מעריב.

מצאנו בתכתובת חן ועניין הן בשל ההתעמקות והתעניינות של תלמיד התיכון בנושא לשוני הן בשל התשובה הראויה והמכבדת של מר נחמן בן־עמי ממערכת העיתון.

וכך כתב הנער ניצן בראונר לעיתון מעריב ביום י"ב בטבת תשל"ג (17.12.1972):

הנדון: טעות דקדוקית בעתון.

עורך נכבד! הנני מבשר לכם בזאת, על טעות דקדוקית חמורה מאוד, שנפלה בעתונכם היום: בעמ' 11. תחת התמונה, הופיעה הכותרת (המצורפת בזו): 'משאית התחלקה שלשום מן הכביש...' כמובן, שתקון טעות זו היא 'משאית החליקה שלשום מן הכביש'.

הנני תקוה שטעויות כגון אלה לא יקומו שנית.



נחמן בן־עמי, עיתונאי ועורך בעיתון מעריב, אשר שימש בין היתר גם מבקר התיאטרון הקבוע של העיתון במשך עשרים שנה, הגיב בצורה אישית ושנונה בשם מערכת העיתון ביום י"ט בטבת תשל"ג (24.12.1972):

תודה על הערתך הנכונה.
מסתבר, שגם עתונאי מחליק לפעמים ומוֹעֵד – והעתון מתחלק:
לתִיקְני ולטעון–תיקון.​

​
החליק והתחלק
האם צדק תלמיד התיכון בתיקונו? כן!
הֶחְלִיק (או הֶחֱלִיק) פירושו 'הפך דבר לחָלָק', כגון 'החליק את שערו', וכן 'גלש או מעד על משהו חָלָק', כגון 'החליק על הקרח'. הצורה הסבילה היא בבניין הופעל: הֻחְלַק. לעומת זאת משמעות הפיצול וההפרדה מובעת בכל הבניינים האחרים בשורש חל"ק: חָלַק מחוכמתו, חִלֵּק את העוגיות, חֻלַּק בין הילדים, נֶחְלַק או הִתְחַלֵּק לחלקים. בעברית הקלסית התחלק משמש אך ורק למשמעות הפיצול וההפרדה, כגון "מתחלק לשלושה חלקים", ואילו בעברית בת ימינו רבים נוקטים אותו גם במשמעות 'מעידה על דבר חלק', כגון "התחלקתי על הרצפה הרטובה". שימוש זה בפועל התחלק נחשב לא תקני.

במילוני האקדמיה נשמרת הבחנת הבניינים המסורתית בין שני המשמעים של השורש חל"ק, ובמילונים העבריים הכלליים התחלק במשמע 'מָעַד על דבר חלק' מוגדר "לשון דיבור". גם רוב מתקני הלשון יצאו נגד השימוש הזה, ואף ראובן סיוון – שכתב כי "אין לשלול צורה זו… כהתפתחות מחודשת של ימינו" – הסתפק בהצעה להתיר זאת "בדיבור העממי".
    [post_title] => העיתון מתחלק לתקני ולטעון־תיקון
    [post_excerpt] => תכתובת מראשית שנות השבעים ובה פנייתו של תלמיד התיכון ניצן בראונר למערכת עיתון מעריב בעניין לשוני ותגובתו השנונה של העורך נחמן בן־עמי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%9c%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-24 10:27:21
    [post_modified_gmt] => 2024-07-24 07:27:21
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95642
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6788
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-09-18 14:56:31
    [post_date_gmt] => 2014-09-18 11:56:31
    [post_content] => 
החליק, התחלק
לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי:
1. לא מחוספס (חָלָק)
2. פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק).

במערכת הפועל מתקיימת בדרך כלל הבחנה בין המשמעים:
לשם התואר חָלָק קשור הפועל בבניין הפעיל – הֶחְלִיק (או הֶחֱלִיק) פירושו 'הפך דבר לחָלָק', כגון 'החליק את שערו', וכן 'גלש או מעד על משהו חָלָק', כגון 'החליק על הקרח'. הצורה הסבילה היא בבניין הופעל: הֻחְלַק.
לעומת זאת משמעות הפיצול וההפרדה מובעת בכל הבניינים האחרים: חָלַק מחוכמתו, חִלֵּק את העוגיות, חֻלַּק בין הילדים, נֶחְלַק או הִתְחַלֵּק לחלקים. כמה מפעלים אלו משמשים גם במשמעות מושאלת לציון היפרדות בדעה, כגון 'חלק על דעתו', 'נחלקו ביניהם בשאלה...' (מכאן גם מַחְלֹקֶת בספרות חז"ל).
בלשון המקורות אפשר למצוא פה ושם שימוש בפעלים החליק והוחלק במשמעות של הפרדה וכן שימוש בפועל חָלַק במשמעות של ההפך מחספוס. אך כִּכְלָל היערכות הבניינים בין שני המשמעים סדירה למדי, והשימושים החורגים שאנו מוצאים פה ושם במקורות זרים ללשון ימינו.
ואולם פועל חריג אחד אופייני דווקא לעברית החדשה – התחלק. בעברית הקלסית התחלק משמש אך ורק למשמעות הפיצול וההפרדה, כגון "מתחלק לשלושה חלקים", ואילו בעברית בת ימינו רבים נוקטים אותו גם במשמעות 'מעידה על דבר חלק', כגון "התחלקתי על הרצפה הרטובה". שימוש זה בפועל התחלק נחשב לא תקני. במילוני האקדמיה נשמרת הבחנת הבניינים המסורתית בין שני המשמעים של השורש חל"ק, ובמילונים העבריים הכלליים התחלק במשמע 'מָעַד על דבר חלק' מוגדר 'לשון דיבור'. גם רוב מתקני הלשון יצאו נגד השימוש הזה, ואף ראובן סיוון – שכתב כי "אין לשלול צורה זו... כהתפתחות מחודשת של ימינו" הסתפק בהצעה להתיר זאת "בדיבור העממי".


[caption id="attachment_6798" align="alignleft" width="239"] אברהם אברונין, לשוננו לעם א (תש"ה). 'שעיעוּת' פירושה 'חלקלקוּת', השוו 'מגולח לְמִשְׁעִי'.[/caption]
נעיר כי בעבר ביקשו כמה מתקני לשון להבחין בכל זאת בין המחליק להנאתו (למשל על הקרח) ובין המוֹעֵד על דבר חלק שלא בטובתו. הם הציעו לנקוט במקרה השני את הפועל הסביל הוחלק, כגון 'הוחלק במדרגות', 'המכוניות הוחלקו על הכביש' – כמצוי מעט בלשון חז"ל ובספרות הרבנית, ואולם ההצעה לא קנתה לה שביתה בציבור.

חָלַק שבחים או חילק שבחים?
הביטוי 'חָלַק שבחים' נוצר בהשפעת הביטוי 'חָלַק כבוד' הרגיל בספרות חז"ל. ביטוי זה עצמו נוצר כנראה בהשפעת הביטוי הארמי 'פָּלֵג לֵהּ יְקָרָא' ('חולק לו כבוד'). המטבע הרגיל של הביטוי הוא 'חָלַק כבוד' בבניין קל, ומוטב אפוא לומר גם 'חָלַק שבחים'. חָלַק בהקשר זה פירושו 'נתן', 'העניק'. עם זאת פעמיים מצאנו בספרות חז"ל "חילקתי כבוד" (תנחומא ופסיקתא רבתי).

חלק מחמאות
מעניין במיוחד בהקשר זה הוא הביטוי 'חָלַק מחמאות', שיסודו בכתוב בתהלים "חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ, רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת" (נה, כב). במקור משמעו כנראה 'היו דבריו חלקים מֵחֲמָאוֹת', כלומר חלקים יותר מחמאה (המ"ם היא מ' השימוש) – בהקבלה להמשך "רכו דבריו משמן". לפי דעה אחרת מַחְמָאוֹת כאן הן דברי חנופה, דברי חלקלקות (המ"ם היא חלק ממשקל המילה), אך גם לפי זה הפועל חָלַק שבפסוק עניינו 'היה חָלָק' במשמעות 'ההפך ממחוספס': 'דברי החנופה שלו היו חלקים'. כיום הפועל חָלַק שבביטוי מתפרש 'חילק', 'העניק' – כנראה בהשפעת הדמיון ל'חלק כבוד', ומכאן השימוש ב'חלק מחמאות' בהוראה 'החמיא', 'שיבח', 'חילק שבחים ודברי חנופה'.

חולקים את הפרס או מתחלקים בפרס?
הפועל הרגיל בלשון המקורות להבעת המשמעות 'קיבל חלק מן הדבר' הוא חָלַק, למשל: "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" (שמואל ב יט, ל), "כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ" (שמואל א ל, כד). על פי זה נֹאמר 'חולקים את הפרס', 'חולקים חשבון' (במסעדה). משמעות אחרת, שנוצרה כנראה בהשפעת לשונות אירופה, היא 'שיתף בדבר', 'נתן לאחרים חלק בדבר', כגון 'חלק את רגשותיו עם חבריו'.
ומה בדבר הפועל הִתְחַלֵּק בהקשר זה? הִתְחַלֵּק פירושו 'נפרד לחלקים' וגם 'ניתן חלקים חלקים': "החלות מתחלקות לכהנים" (משנה מנחות יא, ז), "ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ" (ספרי במדבר קלב). בתנ"ך הפועל הִתְחַלֵּק מופיע פעם אחת בלבד, ומשמעו דווקא 'חילק': "הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ... וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים..." (יהושע יח, ד–ה). בעברית החדשה מקובל השימוש בפועל הִתְחַלֵּק גם במשמעות 'נטל חלק', כגון 'מתחלקים בפרס', 'מתחלקים בחשבון', וספק אם יש טעם לפסול את השימוש הזה.
    [post_title] => החליק, התחלק ועוד
    [post_excerpt] => לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי – לא מחוספס (חָלָק); פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק). נרחיב כאן על חלוקת הפעלים בין שני המשמעים ועל ביטויים הקשורים לפועל לחלוק.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%93
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 17:57:34
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:57:34
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6788
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)