בר כוכבא ובר יוחאי מאת חנן אריאל

מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית

בר כוכבא או בן כוזבא?

שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. שמו של המנהיג היהודי המתועד בספרות חז"ל הוא בן (או בר) כוזבא: "תני ר' שמעון בן יוחי: עקיבה רבי היה דורש: 'דרך כוכב מיעקב' – דרך כוזבא מיעקב" (ירושלמי תענית ד, ו); "תנא, ר' עקיבה נושא כלים שלבן כוזבא הוה" (בבלי סנהדרין צג ע"ב על פי כתב יד "יד הרב הרצוג").

בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם אחר למנהיג: בר־כוכבא (Barchōchebas). מקור השם הזה בכתבי אב הכנסייה אוסביוס, שחי בארץ ישראל כמאתיים שנה אחרי בר כוכבא.

בתקופת ההשכלה סבר ר' נחמן קרוכמל (רנ"ק) שהשם המקורי נשתמר דווקא אצל הנוכרים:
"אך זה נראה ברור, שלבד אצל בני עמינו הסבו את שמו אחר כן לשם בן כוזבא ללעג, כי נהיה להם למחסה כזב, ולא נודע שם זה לסופרי רומי, המזכירים אותו תמיד בשם כוכבא, וכן כהני הנוצרים הקדמונים" (מורה נבוכי הזמן, למברג 1851, עמ' 93).

שלוש שנים לאחר קום המדינה, בשנת תשי"א (1951), נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה –שהיה אז בשטח הממלכה ההאשמית (ירדן) – תעודות עבריות קדומות, ובשנים תש"ך-תשכ"א (1960-1961) מצאה משלחת בראשות הארכאולוג (והרמטכ"ל השני של צה"ל) יִגָּאֵל ידין תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים האלה (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (לעתים בכתיבים כוסבה או כושבה) או שנשלחו אליו. מלבד האיגרות העבריות והארמיות נמצאו במדבר יהודה גם תעודות יווניות, ומופיע בהן השם Χωσιβα) Chōsiba). הממצאים הארכאולוגיים האלה תומכים באפשרות ששמו של המנהיג נשתמר היטב בספרות חז"ל, וכי השם כוזבא איננו כינוי לעג, כפי שטען רנ"ק. מכאן מסתבר שדווקא השם בר כוכבא איננו השם המקורי אלא כינוי שדבק במנהיג בעקבות דרשת הפסוק "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (במדבר כד, יז).

ואם בן כוזבא איננו שם גנאי, מה משמעו? החוקרים הציעו הצעות רבות ומגוונות. לפי אחת מהן נקרא בן כוסבה על שם מקום מגוריו (או מגורי אביו) – כּוֹזֵבָא – המופיע בדברי הימים א ד, כב וכן במגילת הנחושת שנמצאה במערה השלישית בקומראן ("על פי יציאת המימ של הכוז־בא" [טור ז, שורה 14]). ואכן, בתעודות מדבר יהודה נזכרים אנשים נוספים ששמם נקבע לפי מקום מגורי משפחתם: "יהונתן בן מַחֲנַיִם, פרנסו של שמעון בן כוסבא נשיא ישראל", וישוע בר תַּדְמֹרַיָּה – שאביו היה כנראה בן תדמור (Palmyra) שבמדבר הסורי. אך בהצעה זו יש קושי: כפי שכותב חוקר הלשון דוד טלשיר מסתבר יותר שהסמ"ך 1של כוסיבא קדמה לזי"ן של כוזבא, והזי"ן נוצרה בגלל הידמות הסמ"ך לבי"ת הקולית שאחריה (לאחר נשילת התנועה /i/ שביניהן). חילופים כאלה שכיחים למדי, כגון בפועל 'הסביר' הנהגה בפי רבים "הזביר".

בן כוסבה ובן יוחאי

לדעת יגאל ידין, שמעון בן כוסבה ציווה להשתמש בלשון העברית כשפה הרשמית לאחר ירידת קרנה בעקבות חורבן בית המקדש. ההשערה הזאת מסבירה מדוע כמעט כל התעודות שנתגלו מהתקופה שבין חורבן הבית ועד מלחמת בר כוכבא כתובות ארמית, ואילו מתקופת בר כוכבא נתגלו תעודות עבריות רבות. אורי מור, חוקר לשונן של תעודות מדבר יהודה, הצביע על עובדה מעניינת: בתעודות העבריות מתקופת החורבן מצוי הדגם בר פלוני, ואילו בתעודות העבריות מימי בר כוכבא מופיע כמעט תמיד הדגם בן פלוני. לדעתו של מור, הממצא הזה מעיד על הקנאות לעברית בתקופתו של בר כוכבא. ובכל זאת פעמיים נכתב בהן שמו של המנהיג כך: שמעון בר כוסבא.

ומעניין לעניין באותו עניין – שמו של תלמידו הגדול של רבי עקיבא ידוע היום כרבי שמעון בר יוחאי. סמוך לצומת מירון הוקם יישוב ושמו בר יוחאי. ואולם בכל כתבי היד המהימנים של ספרות חז"ל (ובמאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון) אין אפילו היקרות אחת של צורת השם הזאת. במשנה, בתוספתא, בתלמודים ובמדרשים השם הוא רבי שמעון בן יוחאי – ככל שמות חכמי המשנה שבהם הרכיב בן.

אפשר כי את השינוי בשמו של התנא המפורסם יש לתלות בספר הזוהר. בספר הזוהר יש התניה ברורה: כאשר מופיע שמו המלא של התנא הוא נכתב "רבי שמעון בן יוחאי", ואילו כאשר הוא מופיע בקיצור כתוב תמיד "בר יוחאי". השפעתו של ספר הזוהר רבה הייתה, והיא ניכרת אפילו בדפוסי התלמוד. בדפוס ונציה של התלמוד הבבלי (רפ"א–רפ"ג; 1521–1523) מופיע רק השם "רבי שמעון בן יוחאי", אך בדפוס וילנה, שנדפס כשלוש מאות ושישים שנה אחריו, כבר מופיע פעמיים השם "רבי שמעון בר יוחאי" (יומא כו ע"ב; מגילה יט ע"א).

מרד או מלחמה?

בר כוכבא - בוליםחודשים ספורים לפני כינון מדינת ישראל נדרשו מנהיגי המדינה שבדרך להחליט אילו בולים יימכרו בסניפי הדואר החדשים. על בולי "דואר עברי" (אז עוד לא ידעו ששם המדינה יהיה ישראל) הופיעו מטבעות מתקופת "המרד הראשון" שלפני חורבן הבית השני ומטבעות מתקופת "המרד השני" – מרד בר כוכבא. כשנה לאחר מכן הופיעה סדרה חדשה של בולים, וגם בה הופיעו אותם המטבעות. שני הבדלים מהותיים יש בין בולי "דואר עברי" ובין הבולים החדשים: על הבולים החדשים נכתב שֵׁם המדינה "ישראל", והופיעו עליהם הכיתובים "מלחמת הבית השני" ו"מלחמת בר־כוכבא" – מלחמה ולא מרד. מסתבר שהמילה "מרד" נתפסה באותם הימים כבעלת גוון שלילי, כנראה משום שמשתמעת ממנה הכרה בסמכותו החוקית של השלטון הרומאי. לפיכך היא הוחלפה במילה "מלחמה" – להבהיר כי מאבקם של שמעון בן כוסבה וחייליו היה מלחמה מוצדקת לשחרור ותקומה.