אַצִּילֵי יָדַיִם

בעברית הספרותית בת זמננו ‘אצילי הידיים’ הם החלק העליון של היד. לא כן במקורות.

כשירמיהו הנביא חוּלץ מבור האסורים בחבלים, הורו לו לשים בְּלוֹאֵי סחבות תחת אַצִּלוֹת ידיו (לח, יב), והכוונה כנראה לבתי השחי (הבדים הושמו בינם ובין החבלים כדי להקטין את החיכוך).

בספרות חז”ל אצילים הם מרפקים. במסכת סופרים נאמר על ספר תורה: “ולא יתננו על גבי ארכובותו ויתן אציליו עליו” – כלומר לא יניחנו על הברכיים ויישען עליו במרפקיו.
בית השחי והמרפק הם מקום חיבור (מִפְרָק), ואכן המילה ‘אציל’ קרובה למילים בלשונות שמיות שמשמען קשר וחיבור, כגון הפועל וַצַל בערבית.