אושרו מילים ומונחים, וכן השימוש בצורות נקבה כגון רֹאשָׁה (תשע"ג, 2012)

צילום של גולדה מאיר

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ז במרחשוון תשע"ג (12 בנובמבר 2012) אושרו מילים בשימוש כללי ורשימות מונחים שונים וכמה ענייני דקדוק.

מילים ומונחים שונים

מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים בשימוש כללי: לצד בּוֹרְחָנוּת לאסקפיזם נקבעו בּוֹרְחָן לאסקפיסט ובוֹרְחָנִי לאסקפיסטי. כמו כן הוחלט לייחד את המילה בּוֹנְנוּת (שנקבעה בעבר תמורת insight) למדיטציה; הפועל: בּוֹנֵן; מודט (מי שעוסק במדיטציה) הוא בּוֹנָן. האקדמיה החליטה שלא לחדש מילה מיוחדת ל"סלוגן" אלא להמליץ על המילה הוותיקה סִסְמָה כשהיא לעצמה או  בצירופים כגון ססמת בחירות, ססמת פרסומת.

עוד החליטה האקדמיה שכיסוי המתברג על צוואר הבקבוק יכול להיקרא הן מִכְסֶה מִתְבָּרֵג הן פְּקָק מִתְבָּרֵג. התקליטור הקרוי די־וי־די הוא תַּקְלִיטוֹר חֹזִי (או תקליטור וידאו). כמו כן אושרו כמה מילים ומונחים הרווחים בשימוש: הוֹפְכִי (במתמטיקה); רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה (playlist); כּוֹנַן תַּקְלִיטוֹרִים (במחשב); נַגָּן (player) – בהקשר זה חשוב להדגיש כי הפועל ושם הפעולה יותאמו להקשר, כגון 'השמעת מוזיקה','להפעיל תכנה', 'הַצג סרט' (ולא "לנגן סרט" וכדומה).

מונחי הדברה ורשימה משלימה למונחי התקשורת

מליאת האקדמיה אישרה את מונחי ההדברה – פרק משלים למילון למונחי איכות הסביבה שאושר בשנת תשע"א (2011), וכן אושרה רשימה משלימה למונחי תקשורת ההמונים, ובה המילה מִצְלָם לשוֹט.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

האקדמיה החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)".

המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, פרצה את הדרך, וכעת באופן רשמי ובאישור האקדמיה ללשון העברית אפשר ליצור צורות נקבה לכל תפקיד, תואר ודרגה שנושאת אישה.
משמעות ההחלטה שהתקבלה בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון היא שמעתה אפשר לקרוא לאישה המכהנת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר – ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר), וכאמור כל אישה המשמשת משנה (לנגיד, לנשיא או ליו"ר) תוכל מעתה להיות – המשנָה (ובריבוי: מִשְׁנוֹת).

בעקרון השוויון בשמות התואר לא פסחה האקדמיה גם על הדרגות הצבאיות ונתנה למעשה תוקף גם לשמות דרגות צה"ליות כמו רב־טוראית, רבת סרן או תת־אלופה.

המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש מסבירה כי בעברית לאורך הדורות נוצרו צורות נקבה לשמות המציינים תפקידים ושמות תואר המיוחסים לנשים, כגון מלכה, נביאה, רבנית ושַׁלּיטה, וגם בימינו ישנן מילים רבות המתארות תפקידי נשים: חשבת, ספרית, חזאית, שדרנית, שגרירה, אלופה, פרקליטה, כוכבת, קנצלרית, מנכ"לית ועוד. לכן ברוח זו אין האקדמיה רואה כל טעם לפגם ביצירת צורות נקבה לכל תואר ותפקיד אם וכאשר ייווצרו בפי הדוברים עברית.

בתחום הדקדוק אושרו עוד כמה החלטות שהציעה ועדת הדקדוק של האקדמיה:

  • נקבעו כללים המסדירים את ניקודם ואת נטייתם של ראשי תיבות ההגויים כתיבה אחת.
  • נקבעו כללים לנטיית פעלים במגזרת פ"י בבניין קל. החידוש העיקרי הוא בקביעת הנטייה של הפועל יָזַם: אֶזֹּם תִּזֹּם, יְזֹם, לִזֹּם – על דרך פעלים מגזרת פ"נ, בדומה לפעלים יָצַר ויָצַק: אֶצֹּר תִּצֹּר, לִצֹּר; אֶצֹּק תִּצֹּק.

> החלטות נוספות תוכלו למצוא במדור החלטות האקדמיה.