ועד הלשון והפצת העברית

"להחזיק מעמד, לשמור על הגחלת"

ישיבות המליאה- הישיבה הראשונה

ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה

תצלום של הסופרים והקהל בוועידה של ההסתדרות לשפה ולתרבות העברית, וינה, כ"ב–כ"ה באב תרע"ג

התצלומים המסתוריים מארכיון האקדמיה

ישעיהו עריף

ישעיהו עריף – הנציג המסור של ועד הלשון

צילום מסמך מן הארכיון

בנקאים, דַּבְּרוּ עברית

חלק מתוך כינוס ארצי ראשון של מורשי ועד הלשון.

מוּרשי ועד הלשון

מכתב מאת נשיא ועד הלשון

ועד הלשון מתרעם על המלצת ועדת פיל

שיר הניצחון במלחמת השפות

צילום משנת תר"ת של שמות ימות השבוע מפאת הצורך לקבוע שמות מיוחדים לימות השבוע במקום המספר הסידורי: יום א' בשבוע יום ב' וכו', שאינו מתאים לשפה חיה ומדוברת בשוק, קבל ועד הלשון הצעות שונות אשר נתפרסמו בעיתון "לשוננו". הצעת הפרופסור ד"ר יוסף קלוזנר. יום א'- שמשום- יום השמש יום ב'- ירחום- יום הלבנה (הירח) יום ג'- מאדימום- יומו של מאדים (מארס) יום ד'- כוכבום- יומו של כוכב (מרקוליס-מרקוריוס) יום ה'- צדקום- יומו של צדק (יופיטר) יום ו'- נגהום- יומו של נגה (וינוס) יום ז'- שבת השמות האלה בנויים על דרך המקובל בלשונות אירופיות (גרמנית אנגלית וכו') שבהן סדרם של שבעת ימי השבוע הוא ע"פ שבעת כוכבי הלכת ברומית ועל פיה של הלשון הרומית, אף בשאר הלשונות של מערב אירופה. הצעת מר ק.ל. סילמן יום א'- חוליום- שהוא יום החול אחר השבת יום ב'- שמיום או זיויום- על שם השמים שנבראו באותו יום יום ג'- טוביום- על שם שנכפל "טוב" ביום זה. יום ד'- אוריום- על שם המאורות שנבראו בו יום ה'- היום- על שם החיים הראשונים שנבראו ביום זה יום ו'- אישיום או כליליום- על שם האדם, כליל הבריאה, שנברא באותו יום ובו כלה אלהים את מלאכתו. יום ז'- שבת

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

ארון הספרים הישן בבית האקדמיה ללשון העברית

סיפורו של ארון ספרים ישן

צילום חברי ועד הלשון - יושבים (מימין לשמאל): יוסף בר"נ מיוחס, יהודה גור, אהרון מאיר מזיא, יצחק ליב גולדברג, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ, מרדכי אזרחי, אברהם אברונין. עומדים: אריה סמיאטיצקי, דוד שמעוני, יעקב פיכמן, שמואל יוסף עגנון, חיים נחמן ביאליק, שמחה בן ציון, שמחה אסף, שמואל איזנשטדט, אברהם צפרוני, ישראל אהרוני, נתן שפריס.

סיפורה של תמונה