הדף בטעינה
על המילה בַּיִת
במילון
בַּיִת
 (ללא ניקוד: בית)מין | זכר |
---|---|
שורש | בית/בות |
נטייה | בֵּית־, בָּתִּים, בָּתֵּי־ לכל הנטיות |
הגדרה
- בניין למגורים
- משפחה
- כינוי לבית המקדש שהיה בנוי בירושלים, בביטויים 'הבית', '(ה)בית (ה)ראשון', '(ה)בית (ה)שני'
- (במִבנה של שיר) יחידה של שורות אחדות (בדרך כלל 2 עד 6)
- פְּנים, בצירוף 'מִבַּיִת'
- רכיב של ביטויים המציינים מוסָדות או כלים או איברים וכדומה, כגון 'בית חולים', 'בית נורה', 'בית חזה'
- קבוצת סִיבִּיות (בִּיטים) המשמשת יחידת זיכרון במחשב (בלועזית: בַּיְיט)
צירופים
- בֵּית בַּד
- בֵּית בַּעַל, שְׂדֵה בַּעַל
- בֵּית בֹּשֶׁת
- בֵּית גְּנָזִים
- בֵּית גִּדּוּל
- בֵּית גַּלְעִין
- בֵּית דְּפוּס
- בֵּית דִּין
- בֵּית דּוּ־קוֹמָה, דּוּ־קוֹמָה
- בֵּית הַאֲרָחָה
- בֵּית הַבְרָאָה
- בֵּית הַחַיִּים
- בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
- בֵּית הַתְּקִיעָה
- בֵּית הָעָם
- בֵּית הוֹצָאָה לָאוֹר
- בֵּית וַעַד
- בֵּית חֲרֹשֶׁת
- בֵּית חָזֶה
- בֵּית חוֹלִים
- בֵּית חוֹלִים שָׂדֶה
- בֵּית יִרְאָה
- בֵּית יוֹצֵר
- בֵּית כְּנֶסֶת
- בֵּית כִּסֵּא
- בֵּית כָּבוֹד
- בֵּית מְלָאכָה
- בֵּית מְשֻׁגָּעִים
- בֵּית מִדְרָשׁ
- בֵּית מִדְרָשׁ לְמוֹרִים
- בֵּית מִדּוֹת
- בֵּית מִטְבָּחַיִם
- בֵּית מִרְקַחַת
- בֵּית מִשְׁפַּט שָׁלוֹם
- בֵּית מִשְׁפָּט
- בֵּית מַחֲסֶה
- בֵּית מַרְגּוֹעַ
- בֵּית מַרְזֵחַ
- בֵּית מָלוֹן
- בֵּית מוֹעֵד לְכָל חַי
- בֵּית נְכוֹת
- בֵּית נְתִיבוֹת
- בֵּית נִבְחָרִים, בֵּית מְחוֹקְקִים
- בֵּית נִירִים
- בֵּית נוּרָה
- בֵּית סְפָרִים
- בֵּית סִפְרִי
- בֵּית סֵפֶר
- בֵּית סֵפֶר יְסוֹדִי
- בֵּית סֵפֶר שָׂדֶה
- בֵּית סֵפֶר תִּיכוֹן
- בֵּית סֹהַר
- בֵּית עֲבוֹט
- בֵּית עֵקֶד סְפָרִים
- בֵּית עָלְמִין
- בֵּית עוֹלָם
- בֵּית צַוָּאר
- בֵּית קְבָרוֹת
- בֵּית קִבּוּל
- בֵּית קָלוֹן
- בֵּית קָפֶה
- בֵּית קוֹלְנוֹעַ
- בֵּית רַבָּן
- בֵּית שְׁלָחִים, שְׂדֵה שְׁלָחִין
- בֵּית שִׁמּוּשׁ
- בֵּית שֶׁחִי
- בֵּית שַׁעֲשׁוּעִים
- בֵּית שׁוֹק
- בֵּית תִּפְלָה
- בֶּדֶק בַּיִת
- בֶּן בַּיִת
- בַּיִת רִאשׁוֹן
- בַּיִת שֵׁנִי
- בַּעַל בַּיִת
- בָּתֵּי עֵינַיִם
- הַבַּיְתָה
- חֲנֻכַּת בַּיִת
- מִיתַת בֵּית דִּין
- מֶשֶׁק בַּיִת
- מֶשֶׁק בַּיִת חַד־הוֹרִי
- נְוַת בַּיִת
- עֲבוֹדוֹת מֶשֶׁק בַּיִת
- עֲקֶרֶת בַּיִת
- רֹאשׁ בֵּית דִּין, אַב בֵּית דִּין
- שְׁדֻלַּת בַּיִת, שְׁדֻלַּת פְּנִים
- שְׁלוֹם בַּיִת
- תּוֹרַת הַמִּשְׁקָל הֶחָרוּז וְהַבַּיִת
בתשובות באתר
יוצאים מהבית
המשך קריאה >>
הביתה או לבית?
המשך קריאה >>
ימי חרבות ברזל: מילים ברוח התקופה
WP_Post Object
(
[ID] => 95240
[post_author] => 60
[post_date] => 2024-07-01 16:00:59
[post_date_gmt] => 2024-07-01 13:00:59
[post_content] => לאחר שבעה באוקטובר הייתה פינת הלשון שלנו בהפסקה – בין השאר בגלל התחושה הקשה שאין מילים: אין מילים לתאר את גודל האסון, ואין מילים לתאר את גודל הכאב והתדהמה. אבל למילים יש הרבה כוח גם לרפא ולעודד. על המיזם המרגש "עברית שפה שמחברת אותנו".
[presto_player id=95241]
[post_title] => ימי חרבות ברזל: מילים ברוח התקופה
[post_excerpt] => לאחר שבעה באוקטובר הייתה פינת הלשון שלנו בהפסקה – בין השאר בגלל התחושה הקשה שאין מילים: אין מילים לתאר את גודל האסון, ואין מילים לתאר את גודל הכאב והתדהמה. אבל למילים יש הרבה כוח גם לרפא ולעודד. על המיזם המרגש "עברית שפה שמחברת אותנו".
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%94
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-07-02 22:54:01
[post_modified_gmt] => 2024-07-02 19:54:01
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95240
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
לאחר שבעה באוקטובר הייתה פינת הלשון שלנו בהפסקה – בין השאר בגלל התחושה הקשה שאין מילים: אין מילים לתאר את גודל האסון, ואין מילים לתאר את גודל הכאב והתדהמה. אבל למילים יש הרבה כוח גם לרפא ולעודד. על המיזם המרגש "עברית שפה שמחברת אותנו".המשך קריאה >> המשך קריאה >>
על בנים ועל בנות
WP_Post Object
(
[ID] => 49678
[post_author] => 21
[post_date] => 2021-03-02 14:36:39
[post_date_gmt] => 2021-03-02 12:36:39
[post_content] => מפיהם של ילדים נשמעת לעיתים המילה 'בַּתּוֹת', צורת הרבים של בַּת. השיבוש אולי משעשע, אבל השאלה נותרת בעינה: אם צורת הריבוי של בֵּן היא בָּנִים – מדוע צורת הריבוי של בַּת היא בָּנוֹת, ולא "בַּתּוֹת"?
בֵּן ו־בַּת הן ממילות היסוד בלשון העברית ובלשונות השמיות בכלל. כשמות בני משפחה אחרים כמו אב, אם ואח, הן שייכות לקבוצת מילים מצומצמת המשותפות לרוב הלשונות השמיות – עובדה המעידה על עתיקותן אך גם על היותן קשות לפיענוח.
למילה בֵּן צורת רבים מיוחדת: בָּנִים. בשונה ממילים דומות, כגון עֵד–עֵדים או שֵׁם–שֵׁמות, במקרה של בֵּן–בָּנִים צורת הרבים ככל הנראה אינה נגזרת ישירות מצורת היחיד.[1] דוגמאות לכך במילים יסודיות אחרות: יוֹם–יָמִים, בַּיִת–בָּתִּים, עִיר–עָרִים.
ביסודה של המילה בַּת עומדת המילה בֵּן. נוספה לה האות תי"ו לציון הנקבה, והצורה שהייתה אמורה להתקבל היא "בנת" (בדומה לערבית: بِنْت, 'בִּנְת'). אלא שכמו במקרים רבים אחרים בעברית, הנו"ן חסרת התנועה הידמתה לעיצור שאחריה ו"נבלעה" בו (כגון מַפָּל ולא "מנְפל", יִסַּע ולא "ינְסע", יִשָּׁמֵר ולא "ינְשמר"), וכך נתקבלה הצורה בַּת.[2]
בצורת הרבים בָּנוֹת מתגלה הנו"ן המקורית[3] ותי"ו הנקבה נעלמת – כמו בצורות רבים אחרות של מילים בנקבה המסתיימות בתי"ו – וכך יש לנו הצמד בָּנִים ו־בָּנוֹת, בדומה לזַמָּרִים וזַמָּרוֹת (ולא "זמרתות"), וכן הולכת–הולכות, טבעת–טבעות, כותונת–כותונות.[4]
הילדים הקטנים הגוזרים את הצורה בַּתּוֹת מפעילים את המנגנון לגזירת צורת הרבים שרכשו, ופשוט מוסיפים למילה בַּת את הסיומת ־וֹת. דוגמאות דומות לגזירת צורת רבים אוטומטית כזאת בפי ילדים הן "טעותים" (במקום טעויות) ו"אחותות" (במקום אחיות).
____________________________________________________________
[1] יש המשערים כי צורת היחיד וצורת הרבים מבוססות על משקלים שונים. צורת היחיד בֵּן התגלגלה מן הצורה bin (אחרים חושבים שהיא התגלגלה מצרור העיצורים bn, כפי שאולי משתקף במילה הערבית اِبْن 'אִבְּן', שבה אין תנועה בין שני העיצורים), ואילו צורת הרבים בָּנִים התגלגלה מן הבסיס ban.
[2] מסיבה זו דגושה התי"ו בנטייה: בִּתִּי, בִּתּוֹ וכיו"ב. ומדוע בַּת ולא "בִּת", כתנועה בערבית ובנטייה העברית? כנראה הודות למה שבלשנים מכנים חוק פיליפי: מעתק הגאים שבו תנועת i קצרה נעתקה בתנאים מסוימים לתנועת a קצרה. אך יש גם הצעות אחרות.
[3] ולפי ההשערה שהוזכרה לעיל (עיינו הערה 1) צורת הרבים בָּנוֹת התגלגלה מן הבסיס לצורת הרבים בָּנִים.
[4] ואומנם בכמה צורות רבים נדירות תי"ו הנקבה נשארת, כך במילים עִתִּים/עִתּוֹת (רבים של 'עת'), אֲמִתּוֹת (רבים של 'אמת'; וממנה אף נגזרה לאחור צורת היחיד אֲמִתָּה במשמעות 'אקסיומה').
[post_title] => על בנים ועל בנות
[post_excerpt] => מפיהם של ילדים נשמעת לעיתים המילה 'בַּתּוֹת' כצורת הרבים של בַּת. השיבוש אולי משעשע, אבל השאלה נותרת בעינה: אם צורת הריבוי של בֵּן היא בָּנִים – מדוע צורת הריבוי של בַּת היא בָּנוֹת ולא "בַּתּוֹת"?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2021-03-21 09:43:37
[post_modified_gmt] => 2021-03-21 07:43:37
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=49678
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
מפיהם של ילדים נשמעת לעיתים המילה 'בַּתּוֹת' כצורת הרבים של בַּת. השיבוש אולי משעשע, אבל השאלה נותרת בעינה: אם צורת הריבוי של בֵּן היא בָּנִים – מדוע צורת הריבוי של בַּת היא בָּנוֹת ולא "בַּתּוֹת"?[1] יש המשערים כי צורת היחיד וצורת הרבים מבוססות על משקלים שונים. צורת היחיד בֵּן התגלגלה מן הצורה bin (אחרים חושבים שהיא התגלגלה מצרור העיצורים bn, כפי שאולי משתקף במילה הערבית اِبْن 'אִבְּן', שבה אין תנועה בין שני העיצורים), ואילו צורת הרבים בָּנִים התגלגלה מן הבסיס ban.
[2] מסיבה זו דגושה התי"ו בנטייה: בִּתִּי, בִּתּוֹ וכיו"ב. ומדוע בַּת ולא "בִּת", כתנועה בערבית ובנטייה העברית? כנראה הודות למה שבלשנים מכנים חוק פיליפי: מעתק הגאים שבו תנועת i קצרה נעתקה בתנאים מסוימים לתנועת a קצרה. אך יש גם הצעות אחרות.
[3] ולפי ההשערה שהוזכרה לעיל (עיינו הערה 1) צורת הרבים בָּנוֹת התגלגלה מן הבסיס לצורת הרבים בָּנִים.
[4] ואומנם בכמה צורות רבים נדירות תי"ו הנקבה נשארת, כך במילים עִתִּים/עִתּוֹת (רבים של 'עת'), אֲמִתּוֹת (רבים של 'אמת'; וממנה אף נגזרה לאחור צורת היחיד אֲמִתָּה במשמעות 'אקסיומה').
[post_title] => על בנים ועל בנות [post_excerpt] => מפיהם של ילדים נשמעת לעיתים המילה 'בַּתּוֹת' כצורת הרבים של בַּת. השיבוש אולי משעשע, אבל השאלה נותרת בעינה: אם צורת הריבוי של בֵּן היא בָּנִים – מדוע צורת הריבוי של בַּת היא בָּנוֹת ולא "בַּתּוֹת"? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-21 09:43:37 [post_modified_gmt] => 2021-03-21 07:43:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=49678 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
במבט היסטורי
שכיחות הערך בַּיִת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0