WP_Post Object
(
    [ID] => 14143
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-02-17 12:07:18
    [post_date_gmt] => 2016-02-17 10:07:18
    [post_content] => מבחר מונחים מן המילון למונחי סוציולוגיה שאושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"ו
    [post_title] => למד לשונך 111
    [post_excerpt] => מבחר מונחים מן המילון למונחי סוציולוגיה שאושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"ו: מִשְׁפָּחָה מְשֻׁלֶּבֶת, שָׁלוּב (חורג), הוֹרֶה יְחִידָנִי, יְחִידִיּוּת, קַדְמוֹנַאי, הַסְחָרָה, הֲמוֹנָאוּת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-111
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:02:11
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:02:11
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14143
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 13282
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-12-30 14:00:06
    [post_date_gmt] => 2015-12-30 12:00:06
    [post_content] => 
מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי הסוציולוגיה בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015. במילון כאלפיים מונחים, בהם חידושי לשון בחקר הסוציולוגיה: מונחי ארגונים, אתניות, סוציולוגיה של הבריאות, משפחה, תנועות חברתיות, תאוריה סוציולוגית ומונחים כלליים בסוציולוגיה. המילון בשלמותו יפורסם בקרוב באתר מונחי האקדמיה.
המילון הוא פרי עבודת הוועדה למונחי סוציולוגיה שיזם הסוציולוג ד"ר שמעון שוּר לפני יותר משני עשורים. הוועדה ביקשה לקבוע במידת האפשר מונחים עבריים תמורת המונחים הלועזיים הרוֹוחים בחקר הסוציולוגיה כדי לאפשר לאנשי מקצוע לכתוב את מאמריהם בעברית.
רוב אנשי המקצוע בוועדה היו מאוניברסיטת חיפה: ד"ר דבורה קלקין־פישמן (יו"ר הוועדה), פרופ' רותי כץ (סוציולוגיה של המשפחה), פרופ' יצחק סמואל (סוציולוגיה של ארגונים), פרופ' סמי סמוחה; מן הטכניון ד"ר לאה הגואל (סוציולוגיה של הבריאות). בעבר השתתפו בוועדה גם ד"ר שמעון שוּר (יו"ר, תשנ"ג–תשנ"ז), ד"ר עובדיה שפירא (יו"ר, תשנ"ז–תשנ"ח), ד"ר אורנה בלומן (גאוגרפיה אנושית); וכן פרופ' יהודית שובל מן האוניברסיטה העברית (סוציולוגיה של הבריאות) וד"ר טובה בנסקי מן המכללה למנהל (תנועות חברתיות).
נציגי האקדמיה ללשון העברית בוועדה היו פרופ' עוזי אורנן, פרופ' משה אזר (ז"ל) ופרופ' אילן אלדר.
המילון נערך במזכירות המדעית של האקדמיה תוך קשר הדוק עם אנשי המקצוע בוועדה, והמונחים בו הושוו למונחים שאושרו בעבר ולרשימות בהכנה של ועדות מינוח מקצועיות בתחומים נושקים. במחצית השנייה של שנת תשע"ה (2015) הוגש המילון לוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ונדון בה דיון יסודי. בתום התהליך הזה הובא המילון לאישורה של מליאת האקדמיה ללשון העברית, ואושר כאמור בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015 (ישיבה שמ"ג).

מחידושי המילון
מונחי סוציולוגיה כלליים


 	
עִלּוּת (בלי ניקוד: עילות) – ג'נטריפיקציה, תהליך שבו אוכלוסייה במִיצב חברתי־כלכלי בינוני וגבוה נכנסת לשכונות חלשות, מעלה את רמת השכונה ומייקרת את החיים בה ובכך גורמת לדחיקת האוכלוסייה המקורית. המילה עִלּוּת נגזרה מן המילה עילית (=אליטה), והיא הצעתה של הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית הפועלת בשיתוף בין האקדמיה לאוניברסיטת בן־גוריון.
 	
הַסְחָרָה – קומודיפיקציה, הפיכת רעיון או אדם למעין סחורה.
 	
נְסוּתִי – אמפירי; נְסוּתָנוּת – אמפירציזם.
 	
אַחֲוָה – סולידריות.
 	
הֲמוֹנָאוּת – פּוֹפּוּליזם.
 	
דֶּמִי – סימוּלַקרוּם, דימוי שאין לו מקור במציאות, עניין מדומיין.

מונחים בתחום הארגונים


 	
הַמְסָדָה – formalization, תהליך שבו מנהלים מנסחים ומעלים על הכתב את מטרות הארגון, את משימותיו, את נהליו וכדומה, וכן את תפקידי היחידות בארגון, את מטלות העובדים ואת תחומי הסמכות והאחריות של גורמים בארגון
 	
תַּכְלִיתִיּוּת – אפקטיביות. כך נקבע בתחום הארגונים. בהקשרים אחרים נקבע: מוֹעִילוּת – להבדיל מן המילה יְעִילוּת (=efficiency).
 	
חוֹלְלוּת – efficacy. בתחום הסוציולוגיה של הבריאות יש גם: חוֹלְלוּת עַצְמִית (self-efficacy).

מונחים בתחום האתניות


 	
קַדְמוֹנַאי – בן קדמונֵי המקום, כגון האבוריג'ינים באוסטרליה והאינדיאנים בארצות הברית (להבדיל מן יָלִיד, כל מי שנולד במקום).
 	
הִשְׂתָּרְרוּת – ascendance, עלייה למעמד של כוח ושלֵטות (דומיננטיות), ולאו דווקא לשלטון. המונח נוצר על פי הפסוק "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז, יג).
 	
הַחְדָּשָׁה – מוֹדֶרְנִיזַצְיָה <המונח בוטל>
 	
גִּילָנוּת – ageism, יחס מפלה כלפי בני גיל מסוים.
 	
מִינָנוּת – סקסיזם, יחס מפלה כלפי בני מין מסוים.
 	
מִינָאוּת - speciesism, הרגשת עליונות (של האדם) כלפי מינים אחרים בעולם החי.

מונחים בתחום הסוציולוגיה של הבריאות


 	
תַּפְרִיט תְּזוּנָה – דיאטה.
 	
תַּבְהֵלָה – פניקה (המונח חודש במונחי פסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט [1959], ואולם בשל הסתייגות מן הצורך במונח מיוחד תמורת פניקה נקבעה במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד [1994] החלופה בֶּהָלָה; עתה הוחלט לחזור ולאמץ את החידוש תבהלה).
 	
שְׁלוֹמוּת – well-being.
 	
צִוּוּי רְפוּאִי מַקְדִּים - living will, הנחיה שאדם נותן מראש לגבי הטיפול בו בשעה שיהיה חולה סופני ולא יוכל להביע את רצונותיו (ולא "צוואה בחיים" וכיו"ב).

מונחים בתחום המשפחה (בהם מהצעות הוועדה למונחי משפחה שפעלה באקדמיה בשנת תשע"ג - 2013)


 	
שָׁלוּב – לצד המונח הרגיל חורג מוצע המונח הנרדף 'שלוב', כגון הורה שלוב, בת שלובה, אח שלוב. המונח 'שלוב' נוצר בהשראת הצירוף משפחה משולבת (משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילד או ילדים מלפני הקשר הזוגי הנוכחי).
 	
הוֹרֶה יְחִידָנִי – אדם שללא בן זוג הביא לעולם ילד או אימץ ילד (במקום "חד־הורי"); משפחה שבראשה עומד הורה יחידני היא מִשְׁפָּחָה יְחִידָנִית.
 	
מֶשֶׁק בַּיִת חַד־הוֹרִי – משק בית שבראשו עומד הורה אחד (ללא בן זוג), בין שהוא גרוש, בין שהוא אלמן בין שהוא הורה יחידני.
 	
הוֹרִים בְּשִׁתּוּף – גבר ואישה ללא קשר זוגי שבהסכמה הביאו לעולם ילד משותף ומגדלים אותו בשיתוף. המונח המופשט הוא הוֹרוּת בְּשִׁתּוּף.
 	
יְחִידִיּוּת – singlehood, רווקות מבחירה.

חידושים אלו ורבים אחרים יעלו לאתר מונחי האקדמיה בעוד כשבועיים, ובכך יקבלו מעמד רשמי.
פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר כי המילון למונחי הסוציולוגיה הוא אחד ממפעלי המינוח הגדולים והחשובים שנעשו במסגרת האקדמיה, והשלמתו היא בשורה משמחת לשוחרי העברית. הוא הוסיף כי הוא מקווה ומצפה שהחלופות העבריות ייטמעו במהרה בקרב אנשי המקצוע ויקדמו את הכתיבה העברית בחקר הסוציולוגיה.
    [post_title] => אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015)
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-14 16:51:42
    [post_modified_gmt] => 2023-11-14 14:51:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13282
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9053
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-06-13 14:41:10
    [post_date_gmt] => 2013-06-13 11:41:10
    [post_content] => האקדמיה ללשון העברית הקימה ועדה לקביעת מונחים הקשורים למשפחה המשולבת והמשפחה החדשה. בוועדה שותפים נציגי משרדים ממשלתיים ומשפטנים, והיא שוקדת על קביעת מונחים שייתנו מענה למגוון המשפחות בישראל.

בישראל של שנת 2013 חיים מאות אלפי נשים וגברים במסגרות משפחתיות שאינן בהכרח "המודל הקלסי" של גבר ואישה נשואים המגדלים יחד את ילדיהם. יותר ויותר אנשים חיים בדגמים שונים של משפחתיות ובהם: משפחות שבהן ילדים שאינם משותפים לשני בני הזוג, משפחות שבראשן בני זוג מאותו מין, נשים וגברים הבוחרים להביא לעולם ילד ללא בן זוג, איש ואישה המביאים לעולם ילד משותף ללא זוגיות, "ידועים בציבור" ועוד.
בעקבות שינויים סוציולוגיים אלו לא ניתן עוד להסתפק במילים כמו הורים, אימא ואבא, ויש קשרים בין אנשים שכיום אין בשפה העברית מילים המתארות אותם.
ואכן אל האקדמיה ללשון העברית הגיעו ומגיעות בשנים האחרונות שוב ושוב בקשות לקבוע מונחים שיביעו את היחסים בין בני המשפחה במגוון המשפחות בימינו. לדוגמה: "אנו מבקשים בכל לשון של בקשה שתיתנו לנו את התואר הראוי לנו בתור הורים שניים, לא ביולוגיים, אבל הורים לכל דבר".
שני סוגי בעיות עולים מן הפניות. האחד – מונחים קיימים שאינם מספקים, כגון 'הורה חורג' או 'בן חורג', 'גרוש' ו'גרושה' ו'ידועים בציבור'. הסוג השני הוא חוסר במונחים או היעדר מונחים מוסכמים.

הפניות הרבות נפלו על אוזניים קשובות באקדמיה ללשון העברית. האקדמיה, הרואה חשיבות רבה במתן מענה לצרכים לשוניים חדשים בכלל ובתחום הנוגע לציבור כה רחב בפרט, יזמה הקמת ועדת מינוח מקצועית למונחי המשפחה. אל הוועדה הוזמנו נציגים בכירים ממשרדי הממשלה הנוגעים בתחום ובכירי המשפטנים בתחום דיני המשפחה. מטרת הוועדה להציע במידת האפשר מונחים מתאימים, ובהמשך לפעול להטמעתם בלשון הרשמית תוך שיתוף פעולה עם מוסדות הממשלה.

הוועדה התכנסה עד כה לשתי ישיבות ודנה בכובד ראש במונחים הנדרשים. בסיום עבודתה, בעוד כחצי שנה, יוגשו המלצותיה לאישור מליאת האקדמיה ללשון העברית. המונחים החדשים עשויים להשפיע לא רק על שפת היום־יום של המשפחות המשולבות והמשפחות החדשות כי אם גם על לשונם של טפסים רשמיים ושל תקנות ממשלתיות ואף על החקיקה בתחום דיני המשפחה.

את הוועדה למונחי המשפחה מרכזת המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש. חברים בה: ד"ר אחמד חליחל (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ד"ר צבי טריגר (המכללה למנהל), ד"ר פרץ סגל (משרד המשפטים), גלי סמבירא (דוקטורנטית בלימודי מגדר, אוניברסיטת בר־אילן), פרופ' סיליה פסברג (האוניברסיטה העברית), נעמה צבר בן־יהושע (אוניברסיטת תל-אביב), עו"ד אירית רוזנבלום (מנכ"לית משפחה חדשה), בלהה רוזנברג (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), עו"ד יהושע שופמן (לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה), פרופ' פנחס שיפמן (לשעבר מן האוניברסיטה העברית וכיום מן המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן). מטעם האקדמיה ללשון העברית משתתפים בוועדה חוקר התלמוד והלשון העברית פרופ' שלמה נאה, הסופרת צרויה שלו ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שרברין.
חלק מן החברים בוועדה, לצד תפקידיהם הרשמיים והאקדמיים, מייצגים בחייהם האישיים מגוון דגמים של משפחות משולבות וחדשות (משפחות חד־מיניות, ידועים בציבור, הורים לילדים מפונדקאית, גרושים ואלמנות ועוד).

המונח הראשון שדנה בו הוועדה היה משפחה משולבת – משפחה שבה ילדים שאינם משותפים לבני הזוג. מונח זה כבר החל לשמש. עם זאת הובע חשש שמונח כזה ישמש לתיוג של משפחות, לכן חשוב היה לוועדה שהמילה 'משפחה' תישאר מילה כללית לכל סוגי המשפחות. כך עלה הצורך למצוא מונח לציון משפחה שאינה משולבת. בשלב זה של הדיון מוצע 'משפחה ראשונית'.

המונח השני שנדון היה שם התואר חורג. מקורו בספרות חז"ל, ואולם דבקה בו משמעות שלילית – הן בגלל שורשו הן בגלל אגדות הילדים על האם החורגת הרעה. אל ההורה החורג במשפחה המשולבת מצטרף "הורה שלישי" בדגמי משפחה שבה נוסף על זוג הורים ביולוגיים ומגדלים יש הורה שלישי שיש לו תפקידי הורות מסוימים (בן הזוג של אחד ההורים, לרוב בזוג חד־מיני). עלו כמה הצעות במקום 'חורג': החלפתו בשם תואר אחר, כגון 'שָׁלוּב'. הוספת מילת היחס 'כ' – 'כאם', 'כאב', 'כאח', 'כבת' וכדומה; הוספת סיומת ־ן – 'הורן', 'אחן' וכדומה. הוועדה החליטה להציג את ההצעות באתר האקדמיה ולבקש משוב מן הציבור ואף הצעות אחרות.

למרות הצורך העז העולה מן השטח לקבוע כינוי שבו יוכל הילד לפנות להורה החורג או להורה השלישי (בדומה לכינויים 'אבא' ו'אימא') לא ראתה הוועדה מתפקידה להציע כינוי כזה. עם זאת בפנייה אל הציבור יוצג גם הצורך בכינוי כזה. אם יהיו הצעות מוצלחות אפשר יהיה לפרסמן והן יוכלו לעמוד לרשות הילדים והוריהם.
עוד דנה הוועדה במונח משפחה חד־הורית. הצעת הוועדה היא לקבוע שני מונחים: משפחה יחידנית – משפחה שמיסודה יש בה יש רק הורה אחד, כגון משפחה שבראשה אם שילדיה נולדו מתרומת זרע. לפי הצעת הוועדה ההורה במשפחה כזו ייקרא הורה יחידני. המונח השני: משק בית חד־הורי – מונח שיכלול גם משקי בית של משפחות יחידניות וגם של משפחות שבראשן הורה גרוש או אלמן. הוועדה מציעה שזה יהיה המונח שישמש את הרשויות לצורך מתן הקלות והטבות. בהמשך בכוונת הוועדה לדון במונחים נוספים ובהם ידועים בציבור, גרוש וגרושה, מנועי חיתון ועוד.

במהלך הדיון בוועדה עלו סוגיות ושאלות שאינן קשורות במישרין למינוח אך יש להן השפעה רבה על התנהלותם ועל רגשותיהם של מי שמשתייכים למשפחות המשולבות והחדשות. למשל, כיום אדם נדרש לכתוב בטפסים רשמיים את "שם האב". אנשי המקצוע דיווחו שיש כוונה לשנות את לשון הטפסים, ובמקום זאת ייכתב "שם ההורה". בטפסים שבהם נדרש לציין גם את שם האב וגם את שם האם ישונו ל"הורה 1", "הורה 2", דבר שיחסוך מבוכה ממי שנמצאים בדגמי משפחות שאין בהן אב ואם.

הצעות הוועדה ידרשו כאמור את אישור מוסדות האקדמיה ללשון, ויישומן יצריך מן הסתם שינוי בחקיקה ובתקנות. מרכזת הוועדה רונית גדיש מציינת כי בשל שיתוף הפעולה של כל הגורמים הקשורים לתחום קיימת סבירות גבוהה שאכן המלצות הוועדה יתקבלו במוסדות השונים.

"הצלחנו לכנס בוועדה אחת בלשנים ויוצרים, משפטנים בכירים, נציגים ממשרדים הממשלה, נציגת עמותת משפחה חדשה, חוקרים מן האקדמיה בתחום החינוך והמגדר ואנשי הקהילה ההומו־לסבית במטרה משותפת – להתאים את מונחי השפה לרוח הזמן והתקופה ולתת מענה למגוון הולך וגדל של דגמים משפחתיים", אומרת רונית גדיש, ומוסיפה: "הוועדה פועלת ברוח טובה, באווירה של שיתוף פעולה ובפתיחות מרשימה. אם נשכיל לקבוע מונחים מוצלחים – חידושים של הוועדה או מונחים שכבר החלו לשמש, יהיו להם השלכות רחבות. הם יקלו על בני המשפחות הן בתוך המשפחה פנימה הן בדרך שבה הם יוכלו להציג את עצמם כלפי חוץ. למוסדות הממשלה, שכבר מכירים בדגמי המשפחה המגוונים, יינתן המינוח ההולם לממש את ההכרה הזאת – בטפסים, ברישומי רשות האוכלוסין, בדוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובעוד תחומים, לעומת המצב כיום שבו אין בידם כלים לשוניים להתמודד עם המשפחות המשולבות והחדשות".

בד בבד עם עבודת הוועדה למונחי המשפחה המשולבת והחדשה מתכננת ועדה אחרת של האקדמיה ללשון – הוועדה למילים בשימוש כללי – לדון במונחי קרבת משפחה במשפחה המורחבת – כאלה שטרם נמצאו או נתקבעו להם מונחים, כגון נכד הדוד, דוד ההורה, בן בנו של הנכד, בן הגיס, דרגות של בני דודים ועוד. "גם למונחים אלו," אומרת גדיש, "יש ביקוש רב בקרב הציבור, והאקדמיה תעשה מאמץ להעמיד לרשותו מונחים מתאימים".
    [post_title] => הוקמה ועדה למונחי המשפחה המשולבת והמשפחה החדשה (תשע"ג, 2013)
    [post_excerpt] => בוועדה שהוקמה שותפים נציגי משרדים ממשלתיים ומשפטנים. הוועדה שוקדת על קביעת מונחים שייתנו מענה למגוון המשפחות בישראל.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%99%d7%a2-2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-06-12 15:52:36
    [post_modified_gmt] => 2022-06-12 12:52:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9053
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)