הדף בטעינה

על המילה בֵּית סֵפֶר

במילון

 (ללא ניקוד: בית ספר)

הגדרה

  • מוסד ללימודים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור ערימת ספרים כחולים בצורת בית על רקע כחול ועל כל ספר כיתוב "למה בית ספר?"

בֵּית סֵפֶר

WP_Post Object
(
    [ID] => 5748
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-09-01 12:50:40
    [post_date_gmt] => 2014-09-01 09:50:40
    [post_content] => 

צירוף המילים 'בית ספר', המוכר לכל ילד, היה מוכר גם לילדים שחיו בתקופת חז"ל. בית הספר נזכר במשנה ובתוספתא, ובתלמודים אף מסופר על תולדותיו. לפי התלמוד הירושלמי התקין שמעון בן שטח "שיהו התינוקות הולכין לבית הספר" (כתובות ח:יא, לב ע"ג), ובתלמוד הבבלי מיוחסת ליהושע בן גמלא הרחבה ניכרת של חינוך הילדים הממוסד:

"זָכוּר אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל. שבתחִלה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה [...] עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע" (בבא בתרא כא ע"א).

הסֵפֶר שעל שמו קרוי בית הספר הוא התנ"ך. הילדים הרכים – תינוקות של בית רבן – למדו מקרא מן הספר, והבוגרים יותר שיננו תורה שבעל פה בבתי תלמוד או בבתי מדרשות: "ארבע מאות וששים [גרסה אחרת: ושמונים] בתי כנסיות היו בירושלים, וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד – בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה" (ירושלמי כתובות יג:א, עג ע"ד; מגילה ג: א, כג ע"א). לצד 'בית ספר' מצוי בספרות חז"ל גם 'בית סופר' – על שום מי שלימד בו. 'סופר' היה כינוי למי שעסק בכתיבת המקרא ובהוראתו, אך בתקופה מאוחרת יותר הצטמצם המונח לכותבי ספרים בלבד והצירוף 'בית סופר' נעלם מן השימוש.

במרוצת הדורות המשיך הצירוף 'בית ספר' לציין את מקום לימוד התורה של הילדים, ולצידו שימשו בעדות ישראל מונחים נוספים: 'תלמוד תורה', 'חדר' (ההגייה "חֵיְדֶר"), 'כֻּתַאבּ' (מערבית) ועוד. בתקופת ההשכלה – עם שילוב יהודים במוסדות לימוד כלליים והרחבת תחומי הלימוד במוסדות יהודיים – התרחב המונח 'בית ספר' לציון מקום של לימוד בכלל ולא רק לימוד תורה. עם זאת אפשר למצוא תיעוד גם למונחים אחרים: 'שְׁקוֹלָה' (כברוסית ובלשונות נוספות), 'בית לימוד', 'בית תלמוד', 'בית לימודיוֹת' וכדומה.

בימינו רבים בתי הספר שאין בהם ספרים כגון בית ספר לריקוד, ויש בתי ספר שאינם בית כגון בית ספר ללימוד נהיגה.

השימוש בצירוף סמיכות להבעת מושג כה בסיסי יוצר גם קשיים:

א. בדיבור ולעיתים אף בכתב התגלגל הצירוף למילה אחת: 'בצפר'. תרם לכך היידוע הלא תקני הרוֹוח 'הבית ספר' – במקום 'בית הספר'.

ב. הרצון לקצר הוליד שלל ראשי תיבות המשקפים את הצירופים האפשריים: בי"ס (בית ספר), ביה"ס (בית הספר), בתי"ס (בתי ספר), בתה"ס (בתי הספר). האקדמיה ללשון העברית אינה מתערבת בקביעת דרכי הקיצור (אילו אותיות ייכללו בראשי התיבות), ומכל מקום בהקשרים רבים עדיף לנקוט את הצירוף המלא לשם הבהירות ושטף הקריאה.

ג. עם השנים נוצר צורך בשם תואר מן הצירוף 'בית ספר', וכך נגזר שם התואר 'בית ספרי': 'לוח שנה בית ספרי', 'תוכנית בית ספרית', 'חידון התנ"ך הבית ספרי'. שם התואר 'בית ספרי' הוא על דרך שמות ייחוס דוגמת 'ארץ ישראלי'. בשמות תואר אלו הסיומת ־ִי נדבקת למילה השנייה וחלה על הצירוף כולו.

[post_title] => בֵּית סֵפֶר [post_excerpt] =>

צירוף המילים 'בית ספר', המוכר לכל ילד, היה מוכר גם לילדים שחיו בתקופת חז"ל. בית הספר נזכר במשנה ובתוספתא, ובתלמודים אף מסופר על תולדותיו.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-09-03 12:27:16 [post_modified_gmt] => 2023-09-03 09:27:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5748 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

צירוף המילים 'בית ספר', המוכר לכל ילד, היה מוכר גם לילדים שחיו בתקופת חז"ל. בית הספר נזכר במשנה ובתוספתא, ובתלמודים אף מסופר על תולדותיו.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
זכוכית מגדלת על דף ספר והכיתוב: כמה מילים יש בעברית?

כמה מילים יש בשפה העברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 860
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-17 11:08:45
    [post_date_gmt] => 2010-10-17 09:08:45
    [post_content] => 

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה – מתי נחשבת מילה כלשהי למילה "עברית"? השנייה – כיצד מציגים את המילים במילון?

אשר לשאלה הראשונה: האם מילים כמו טֵלֵפוֹן וטֵלֵוִיזְיָה, שנשאלו משפות אירופה במאה העשרים, יכולות כבר להיחשב למילים עבריות? וכיצד נסווג מילים שנשאלו ברובדי לשון קדומים יותר – הֵיכָל (לשון המקרא; מילה אכדית ממקור שומרי), תַּרְנְגוֹל (לשון חז"ל; מילה אכדית ממקור שומרי), אִצְטַדְיוֹן (לשון חז"ל; מילה יוונית), אַקְלִים (לשון ימי הביניים; מילה ערבית ממקור יווני) ועוד מילים רבות אחרות? גם מילונים דוגמת מילון אבן־שושן מסווגים רק מילים דוגמת טֵלֵפוֹן וטֵלֵוִיזְיָה כמילים זרות, ואילו מילים דוגמת הֵיכָל, תַּרְנְגוֹל, אִצְטַדְיוֹן ואַקְלִים כבר אינן מסווגות כך. מוטב אפוא לדבר על מילים המשמשות בשפה העברית ומתועדות במילוניה, ולא על מילים "עבריות".

אשר לשאלה השנייה: מילונים שונים עשויים להציג את אוצר מילים הצגה שונה, ודרך ההצגה עשויה להשפיע על מספר הערכים במילון.

לדוגמה, בן־יהודה מציג במילונו את הפועל טָבַע כך: א. פועל עומד, טבע בתוך גוף קשה או רך, נשקע בכוח אל תוכו; ב. פועל יוצא, טבע את פלוני במים; ג. טבע מטבע, עשה את הפיתוח במטבע; ד. טבע את פלוני, נקבו בשמו.

כלומר בן־יהודה מציג את הפועל טָבַע בערך אחד בן כמה משמעויות, ערך פוליסמי.

לעומתו מילון אבן־שושן כבר מציג את אותן המשמעויות עצמן בשני ערכים שונים, ערכים הומונימיים: א. טבע טָבַע, 1. פועל עומד, צלל, שקע בתוך חומר כלשהו; 2. שיקע, הטביע... ב. טבע (הרחבת משמעות של א. טבע) טָבַע, 1. צר צורת מטבע, התקין מטבעות...; 2. הזכיר בשם.

שני מילונים שונים עשויים אפוא להציג את אותן המילים עצמן הצגה שונה, ובסופו של דבר מספר הערכים בכל אחד מהם יהיה שונה מזה של רעהו.

לאחר שעמדנו על הבעייתיות בקביעת מספר המילים בשפה, נוכל לסכם ולומר זאת: מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, דוגמת בֵּית־סֵפֶר, המעמידים אף הם ערכים מילוניים שנהוג להציגם במילונים כערכי משנה; מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.

דורון רובינשטיין עמד בראש מדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי.

[post_title] => כמה מילים יש בשפה העברית [post_excerpt] => מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית לרבות מילים שאולות עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%91%d7%a9%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 19:45:28 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 16:45:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=860 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית לרבות מילים שאולות עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>