הדף בטעינה

על המילה אַחֲרוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: אחרון)
חלק דיברשם תואר
שורשאחר
נטייהאַחֲרוֹנָה

הגדרה

  • שנמצא בסוף

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מטבע לשון בכל יום - אחרון אחרון חביב

אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב

המשמעות היסודית של אַחֲרוֹן היא 'הבא אחרי הראשון' (בדומה לאַחֵר). לכן אנו מוצאים בתנ"ך כמה אחרונים שאינם אחרונים – כלומר שאינם בסוף.
המשך קריאה >>

עושים עסקים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5537
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-08-26 12:13:23
    [post_date_gmt] => 2012-08-26 09:13:23
    [post_content] => 

מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית, מרכולית

מִדּוּד (benchmarking)

מידוד הוא תהליך לשיפור ביצועים בארגון על ידי השוואה לארגונים אחרים. בתחילת התהליך מגדירים את נקודות המידוד (benchmarks) – נקודות התייחסות שאליהן משווים את הביצועים. עוד כולל התהליך בחירת ארגונים מובילים בתחום לשם השוואה, איסוף נתונים מהם ומן הארגון הנבדק, זיהוי ההבדלים והגורמים להם ויישום המסקנות בניהול הארגון. מִדּוּד הוא שם הפעולה של מִדֵּד, פועל המצוי במקרא לצד מָדַד באותה המשמעות. המונחים מידוד ונקודת מידוד אושרו באקדמיה בשנת תשס"ד (2004).

מוֹעֵד אַחֲרוֹן (deadline)

מועד אחרון הוא תרגומו הענייני של הביטוי האנגלי הציורי "דד־ליין". למשל: מועד אחרון להשלמת משימה, מועד אחרון להגשת עבודה. מוֹעֵד בהקשר זה הוא זמן המיועד לדבר מה. גם מועד במשמע חג הוא ביסודו זמן שנועד לציון דבר מה. בהקשרים אחרים מוֹעֵד הוא מקום התוועדות (למשל אוהל מועד), ומכאן המילה מוֹעֲדוֹן. הצירוף מועד אחרון אושר באקדמיה בשנת תש"ס (2000).

קוֹד קַוִּים (ברקוד)

קוד קווים הוא קוד מסחרי בדמות סדרה של קווים ישרים ומקבילים – דקים ועבים. הקוד מוטבע על מוצרים ונושא מידע הקשור בהם, כגון שמם ומחירם. את קוד הקווים קורא ומפענח סורק ממוחשב המוצב למשל בקופת המרכול. המילה קוד היא מילה לועזית שאומצה בעברית, ואף נגזר ממנה הפועל לקודד ושם הפעולה קידוד. הצירוף קוד קווים אושר באקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

יְמָמִית, חֲנוּת יְמָמִית

חנות יממית – ובקיצור יממית – היא חנות הפתוחה יומם ולילה, כלומר בכל שעות היממה. יממה היא יחידה בת 24 שעות. מילה זו נוצרה בעת החדשה על פי המילה הארמית יְמָמָא המציינת דווקא את שעות האור – יום ולא לילה. המילה יוֹם עצמה משמשת בעברית ובארמית לא רק לציון שעות האור, אלא גם לציון היחידה השלמה של היום והלילה. בפסוק "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" המילה יוֹם באה פעמיים – בראשונה אונקלוס מתרגם יְמָמָא (יום ולא לילה) ובשנייה יוֹם (יום ולילה). המונח חנות יממית אושר באקדמיה בשנת תש"ע (2010).

מַרְכּוֹלִית (מינימרקט)

מרכולית היא צורת הקטנה מן המילה מַרְכּוֹל (=סופרמרקט). את המילה מַרְכּוֹל חידש יצחק אבינרי עוד בשנת תשכ"ג (1963). מַרְכּוֹל ומַרְכּוֹלִית הן מן השורש רכ"ל, הקשור למסחר ולמצרכים, כמו במילים רוֹכֵל ומַרְכֹּלֶת. נוסף על כך מצטלצלת בהן המילה כֹּל – שהרי בחנויות מן הסוג הזה יש כל מה שזקוקים לו בקניות של יום־יום. ואף יש בהן רמז למילה המקראית מַכֹּלֶת – שהיא כשלעצמה גזורה ככל הנראה מן השורש אכ"ל. המילה מַרְכּוֹלִית אושרה באקדמיה לצד המילה מַרְכּוֹל בשנת תשל"ט (1979). [post_title] => עושים עסקים בעברית [post_excerpt] => כיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים "דד־ליין" בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:47:43 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:47:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5537 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים "דד־ליין" בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית.
איור של אדם קדמון ועם השלטים קדימה אחורה

עם הפנים קדימה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1002
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-02-20 14:54:00
    [post_date_gmt] => 2011-02-20 12:54:00
    [post_content] => 

לעת העתיקה אנו קוראים ימי קֶדֶם ולהתפתחויות שהעת החדשה מביאה עימה אנו קוראים קִדְמָה. אדם שחי בתקופה הפְּרֵה־היסטורית מכונה בפינו האדם הקַדְמוֹן, ואדם נאור במיוחד נחשב לאדם מִתְקַדֵּם. הא כיצד?

המשמעות המקורית של המילה קֶדֶם היא 'לפנים', 'ההפך מן אחור'. שמותיהם העתיקים של הכיוונים נולדו מנקודת ראותו של אדם המביט אל כיוון זריחת השמש. לכן נקרא צד מזרח קֶדֶם או קָדִים, צד מערב אָחוֹר, צד צפון שְׂמֹאל, וצד דרום יָמִין או תֵּימָן. הים הקדמוני הנזכר בתנ"ך הוא ים המלח שבמזרח, והים האחרון הוא הים התיכון שבמערב.

אך השורש קד"ם משמש לא רק בתחום הגאוגרפי, אלא גם בתחום הזמן. מילים רבות הגזורות ממנו מציינות דברים שהיו בעבר או דברים הבאים לפני דברים אחרים, כלומר בהתחלה: קָדוּם, קֹדֶם כֹּל, קַדְמוֹן, מֻקְדָּם ועוד. שימוש זה מבוסס כנראה על התפיסה העתיקה שראתה את העבר כדבר שנמצא לפנים משום שהוא גלוי ואפשר לראותו, ואת העתיד כדבר שנמצא מאחור משום שהוא סמוי מן העין. ואכן, השורש אח"ר משמש לעיתים לתיאור העתיד: מְאֻחָר, אַחֲרוֹן וכמובן – אַחֲרִית הַיָּמִים.

גם בארמית השורש קד"ם משמש במשמעות של עבר והתחלה, כגון בביטוי מִקַּדְמַת דְּנָא שפירושו המקורי 'לפני כן' וכיום משמש במשמעות 'מימי קדם', 'מן העבר הרחוק'. בארמית הבבלית נוצרה מן השורש קד"ם הצורה קַמָּא בהבלעת הדל"ת. מכאן שמה של המסכת הראשונה משלוש המסכתות במשנה ובתלמוד העוסקות בדיני נזיקין: בָּבָא קַמָּא – '(ה)שַׁער (ה)ראשון'. ובעברית החדשה נוצרה המילה קַמָּאִי שפירושה קדום, ראשוני.

כפי שראינו, בלשוננו היום השורש קד"ם משמש גם במשמעות הפוכה – לציון דברים המאוחרים בזמן – כגון במילים מִתְקַדֵּם וקִדְמָה (חידושו של אליעזר בן־יהודה). מילים אלו נוצרו מנקודת מבט שונה: הסתכלות לכיוון שאליו צועדים בציר הזמן. בדומה לכך גם המילה לְפָנִים משמשת בשתי ההוראות: "מה שעומד לפנינו" מתייחס לעתיד, ואילו לְפָנִים פירושו 'בעבר' ובעיקר 'בעבר הרחוק'.

ואולם גם בעברית החדשה שימושיו העיקריים של השורש קד"ם הם במשמעות של עבר והתחלה, ולא רק במילים שירשנו מימי קדם. הינה כמה דוגמאות:

  • קְדַם – תחילית שנתחדשה על פי קֳדָם הארמית ('לפני') ומשמשת חלופה לתחילית הלועזית -pre: 'קדם־היסטורי', 'קדם־צבאי' ועוד;
  • תַּקְדִּים – מקרה שהיה ומשמש דוגמה למקרים דומים בעתיד (חידושו של איתמר בן אב"י);
  • קִדֹּמֶת – תוספת הבאה בראש מספר או מילה;
  • מִקְדָּמָה – תשלום שניתן מראש.

נסיים בשניים מחידושיה של האקדמיה ללשון העברית משורש זה:

  • קְדִימוֹן (פְּרוֹמוֹ) – פרסומת הבנויה מקטעים הנותנים טעימה מסרט או משדר שיוצגו בקרוב;
  • אֶקְדָּם (אַפֵּרִיטִיף) – משקה כהיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני סעודה.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => עם הפנים קדימה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-14 22:02:03 [post_modified_gmt] => 2018-11-14 20:02:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1002 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לעת העתיקה אנו קוראים ימי קֶדֶם ולהתפתחויות שהעת החדשה מביאה עימה אנו קוראים קִדְמָה. אדם שחי בתקופה הפְּרֵה־היסטורית מכונה בפינו האדם הקַדְמוֹן, ואדם נאור במיוחד נחשב לאדם מִתְקַדֵּם. הא כיצד? המשמעות המקורית של המילה קֶדֶם

במבט היסטורי

שכיחות הערך אַחֲרוֹן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>