רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות.
מניין לנו מילים אלו?

את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א, י) – כלומר השתדל שלא להיות קרוב לשלטון. ועוד נאמר בשם רבן גמליאל: "הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן…" (ב, ג). לפי ההסבר המקובל המילה רָשׁוּת אינה אלא רָאשׁוּת, מלשון רֹאשׁ, היינו השלטון העומד בראש, הסמכות העליונה. בעברית החדשה משתמשים במילה לציון מוסד מוסמך המופקד על ניהולו של תחום מסוים: רָשות מקומית, הרָשות המחוקקת, רָשות השידור, רָשות הנמלים ועוד.
עוד על המילה רָשׁוּת ראו בהרחבה כאן.

המילה מוֹעָצָה נוצרה בעברית החדשה – אך יסודה במילה מקראית. בכמה מקומות בתנ"ך נזכרת המילה מוֹעֵצוֹת, שהיא כנראה צורת רבים של מוֹעֵצָה. למשל: "וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע…" (ירמיהו ז, כד), "לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ" (משלי א, ל-לא). לפי הפירוש המקובל מוֹעֵצָה פירושה עֵצָה, לרוב עצה שלילית. בעת החדשה גויסה המילה מוֹעֵצָה לציון "חבר אנשים ישבים יחד לעין ולהתיעץ בדבר מהדברים" כהגדרתו של אליעזר בן־יהודה. נראה ששימוש זה החל בהשפעת כמה מלשונות אירופה שבהן מילה אחת מציינת גם עֵצָה וגם חבר אנשים הנועצים זה בזה ומחליטים (conseil בצרפתית, soviet ברוסית). לצד המילה מוֹעֵצָה נוצרה בדיבור העברי בארץ ישראל הצורה מוֹעָצָה – כעדותו של בן־יהודה, ובדיון שהיה בוועד הלשון הוחלט במפורש להבחין בין המילים: מוֹעֵצָה בצירי כבמקרא רק במשמעות עצה, ואילו מוֹעָצָה בקמץ במשמעות חבר אנשים. במשמעות זו צורת הרבים היא מוֹעָצוֹת – כגון ברית המועָצות (ולא "המועֵצות"), וצורת הנסמך מוֹעֶצֶת־, כגון מועֶצֶת החכמים, מועֶצֶת הביטחון.

את המילה עִירִיָּה חידש אליעזר בן־יהודה בתבניתה של המילה הערבית בַּלַדִיַּה (בַּלַד=עיר). קודם לכן שימשו באותה משמעות הצירופים 'חֶבֶר עיר' (מספרות חז"ל), 'מועצת העיר', 'בית פקידות העיר' ועוד.