לזכרו של ד"ר ניסן נצר ז"ל

ד"ר ניסן נצר, שהלך לעולמו בו' בתשרי תשפ"ב, 12 בספטמבר 2021, היה בלשן ומורה בחסד.

עבודת הדוקטור המלומדת שלו, שעסקה בלשון חכמים בכתבי המדקדקים בימי הביניים (תשמ"ג), לא התפרסמה. לעומת זאת חיבוריו הידועים ביותר של נצר בקרב מורי הלשון, תלמידיה ואוהביה הם ספריו השימושיים וה"עממיים".

ראש לכול הוא ספרו "הַנִּקּוּד הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה" (1976). בהקדמתו המחבר אומר: "עשינו הכל להוכיח, כי לתורת־הניקוד חוקים קבועים והיגיון מוצק משלה, ורק על פיהם ראוי ללמדה. 'הוראת' הניקוד בדרך של שינון 'יבש' והעמסת פרטים אין־ספור על הזיכרון פסולה מעיקרה, שכן בדרך זו אין אנו אלא מעמיסים וממאיסים, אך פירות לא נניב". ואכן הספר הוא מופת של מתודה מוצקה, בהירות הניסוח וטיפולוגיה יפה ואסתטית. דורות של תלמידים רכשו את תורת הניקוד על פיו.

הספר "תרגילי־הבעה מלשון יום־יום" (1975⁵) משמש כלי עזר מעולה לשיעורי "הבעה עברית" במוסדות שונים, לרבות באוניברסיטאות. הוא מכיל דוגמאות רבות מאוד של מבעים לא תקניים, והלומד נקרא לתקנם. פרקי הספר דנים בליקויים כגון דו־משמעות, מטבעות לשון, סדר המילים, הסמיכות, המילות, הכתיב חסר הניקוד. בראש כל פרק הסבר קצר ותמציתי על הליקוי הנדון. גזירי העיתונים הרבים הכלולים בספר (ובהם ה"שיבושים" כנתינתם) מסייעים להמחשת הנושא, ולעיתים קרובות מעלים חיוך על פני הלומד.

ספרו "עברית בג'ינס" (תשס"ח) בא למלא חסר גדול. אחרי ספרו החשוב של רפאל ספן "דרכי הסלנג" (1963¹, 1972²), שמטבע הדברים התיישן זה מכבר, ו"מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל (2005), נתן נצר בידינו מחקר מקיף וממצה על הסלנג הישראלי. בין השאר הוא דן בתופעת הסלנג בלשונות בכלל; במילים תקניות שקיבלו בסלנג משמעות חדשה בדרכים שונות (כגון מטפורה, מטונימיה, צמצום המשמעות והרחבתה, חילון); השפעות השפות הזרות על הסלנג (בעיקר יידיש, ערבית ואנגלית); חידושי הגייה, צורה ותחביר. הכול מוגש לקורא בבהירות מרבית, וכשאר ספריו, ושלא כספרי מחקר רבים – מרתק לקרוא בו.

אלפי התלמידים שלימד במשך עשרות שנים במסגרות שונות, ובראש ובראשונה באוניברסיטת בר־אילן, זוכרים אותו כמורה מבריק, ידען, שיטתי ומסודר ובעל חוש הומור מיוחד.

לעמיתיו באוניברסיטה ובמוסדות האחרים שלימד בהם היה רֵעַ נאמן ואהוב, ששיחתו מרתקת ופניו מאירות. בזכרו נתברך.

כתב ד"ר גבריאל בירנבאום