מילים לועזיות

מן ההיגיון לגזור משם הארץ איטליה את שם הייחוס איטלי. מניין אפוא הגיעה הקו"ף לשֵם הייחוס הנוהג בעברית?
המשך קריאה >>

שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
המשך קריאה >>

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה').
המשך קריאה >>

קיצורה של המילה דוקטור הוא ד"ר. דרך הקיצור הזאת אינה על פי הרגיל בלשוננו.
המשך קריאה >>

לסימן @ קבעה האקדמיה את השם כרוכית בתוך רשימת שמות של סימני הדפוס. השם כרוכית נקבע בעקבות הכינוי "שטרודל" שניתן לסימן זה בקרב הישראלים בשל צורתו.
המשך קריאה >>

בעבר היו שביקשו לשוות למילה פרוטוקול צורה עברית: "פְּרָטֵי כֹּל". המונח המעוברת הזה לא התקבל בסופו של דבר בלשון התקנית, ולכן בְּמקום שאין חלופה עברית תקנית מתאימה יש לכתוב פרוטוקול.
המשך קריאה >>

בעבר דנו כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ולכן הועדף להימנע מקביעת חלופה עברית.
המשך קריאה >>

את ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי"ת תמורת t ותי"ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו – הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים.
המשך קריאה >>

מתקני לשון מעדיפים את הצורות הגזורות ישירות משם המקום. לפי זה תושב פורטוגל הוא פורטוגלי (ולא פורטוגזי), והשפה היא פורטוגלית (ולא פורטוגזית).
המשך קריאה >>

בדרך כלל הוגים בעברית את שמות החודשים לפי ההגייה הגרמנית, ועל כן רווחת ההגייה מֵרְץ. אך יש המקפידים לקרוא בעברית לחודש בשמו הרומי (על שם האל) מַארס.
המשך קריאה >>

מה משותף לעַזָּה, אַבּוּ גוֹשׁ ומְרַ'אר? בכולן האות המודגשת מייצגת עיצור אחד שהשתמר בערבית וחדל להתקיים בעברית – הכירו את غ!
המשך קריאה >>

בשנת תשס"ד (2004) הגיעה להכרעה במליאת האקדמיה השאלה אם לכתוב את שמות התואר הלועזיים דוגמת השם שבכותרת בת' או בט'. בסוף הדיון התקבלה ההחלטה: דרמטי, סכמטי וכדומה – בט'.
המשך קריאה >>

לשם התואר שבכותרת אפשר למצוא מגוון כתיבים בפרסומים העבריים. המלצתנו היא לכתוב אותו כך: עותמאני.
המשך קריאה >>