על פי כללי התעתיק מערבית לעברית, את שם המדינה נכתוב בלי אל"ף: קטר (ובניקוד קַטַר).

לשם התואר שבכותרת אפשר למצוא מגוון כתיבים בפרסומים העבריים. המלצתנו היא לכתוב אותו כך: עותמאני.

קבינט חברתי־כלכלי, קבינט הקורונה, קבינט מדיני־בטחוני – מה מקור המילה 'קבינט' ומה החלופה העברית?

בשנת תשס"ד (2004) הגיעה להכרעה במליאת האקדמיה השאלה אם לכתוב את שמות התואר הלועזיים דוגמת השם שבכותרת בת' או בט'. בסוף הדיון התקבלה ההחלטה: דרמטי, סכמטי וכדומה – בט'.

הפרי הגדול, דמוי האשכולית, מכונה בפי רוב דוברי העברית פּוֹמֵלָה. בספרות המקצועית ובמילונים השם הוא פּוֹמֵלוֹ ומינו הדקדוקי – זכר. כיצד אפוא הפך הפומלו לפומלה?

הוועדה הציבורית לשמות מדינות הפועלת בחסות מכון התקנים, קבעה שהמדינה נכתבת ונהגית בוטאן.

מה משותף לעַזָּה, אַבּוּ גוֹשׁ ומְרַ'אר? בכולן האות המודגשת מייצגת עיצור אחד שהשתמר בערבית וחדל להתקיים בעברית – הכירו את غ!

למילה הלועזית meme לא נקבעה חלופה עברית, ולכן נשתמש בה על דרך הצורה הלועזית – מם. אשר להגיית המילה: ההמלצה שלנו היא להגות אותה בצירי, כלומר מֵם.

בדרך כלל הוגים בעברית את שמות החודשים לפי ההגייה הגרמנית, ועל כן רווחת ההגייה מֵרְץ. אך יש המקפידים לקרוא בעברית לחודש בשמו הרומי (על שם האל) מַארס.

"בְּבַנק" או "בְּבַּנק"? "לְפָּריז" או "לְפָרִיז"?  דרך המלך היא לשמר את ההגייה של העיצורים בּ פּ במילים ובשמות אלו, אך הרוצה לרפותן הרשות בידו.

מתקני לשון מעדיפים את הצורות הגזורות ישירות משם המקום. לפי זה תושב פורטוגל הוא פורטוגלי (ולא פורטוגזי), והשפה היא פורטוגלית (ולא פורטוגזית).

העברית, כרוב השפות האנושיות, נמצאת כל העת במגע עם שפות אחרות ומושפעת מהן במגוון דרכים – כאן תמצאו דוגמאות למילים שאולות מלשונות העולם.

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.

את ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי"ת תמורת t ותי"ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו – הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים.

בעבר דנו כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ולכן הועדף להימנע מקביעת חלופה עברית.

עדיף לגזור שם תואר מן המילה פקולטה בצורתה בעברית – את זאת אפשר לעשות בכמה דרכים. הצורה הנראית לנו ביותר היא פקולטאי, כגון ועדה פקולטאית.

בעבר היו שביקשו לשוות למילה פרוטוקול צורה עברית: "פְּרָטֵי כֹּל". המונח המעוברת הזה לא התקבל בסופו של דבר בלשון התקנית, ולכן בְּמקום שאין חלופה עברית תקנית מתאימה יש לכתוב פרוטוקול.

השימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים למדי זה מזה. לפיכך הוחלט שלא לחדש מילה מיוחדת לרפרנט, אלא להמליץ על שימוש באחת מן המילים העבריות הקיימות על פי ההקשר.

לסימן @ קבעה האקדמיה את השם כרוכית בתוך רשימת שמות של סימני הדפוס. השם כרוכית נקבע בעקבות הכינוי "שטרודל" שניתן לסימן זה בקרב הישראלים בשל צורתו.

קיצורה של המילה דוקטור הוא ד"ר. דרך הקיצור הזאת אינה על פי הרגיל בלשוננו.

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה').

"מיקור חוץ" הוא תרגום שאילה מן outsourcing: הרכיב out = חוץ; הרכיב source = מָקוֹר. מן source יצרה האנגלית שם פעולה בסיומת ing והתקבל sourcing. בעקבות זאת גזרו בעברית מן המילה מָקוֹר (ששורשה קו"ר) את שם הפעולה "מיקור".

לא נקבעה חלופה רשמית ל'פרגון'. במקום 'לפרגן' אפשר לנקוט חלופות עבריות, כגון 'לראות בעין טובה' (לעומת 'לראות בעין צרה'), 'לדרוש בטובתו של…', 'לאהוד', 'לקבל באהדה', 'לשמוח ב' (הצלחה או הישג של אדם) וכדומה.

האקדמיה ללשון העברית דנה במילה "מינגלינג" והחליטה שלא לקבוע לה חלופה רשמית. חבריה סברו שמדובר במילת אופנה, וטענו שלעברית יש דרכים משלה להביע את המושג.

הרוצה לומר פרפקציוניסט בעברית מומלץ שינקוט צירוף כגון רודף שלמות, שואף לשלמות.

מובאות כאן כמה שאלות בתעתיק מלועזית לעברית: תעתיק תנועת a (באל"ף או בלעדיה, באמצע המילה ובסופה), תעתיק הדיפתונג ay ותעתיק העיצורים t ו־v.

שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.

מן ההיגיון לגזור משם הארץ איטליה את שם הייחוס איטלי. מניין אפוא הגיעה הקו"ף לשֵם הייחוס הנוהג בעברית?