צירופים

לגופו של עניין

על הסמיכות הכפולה נטולת היידוע

בעברית שבפינו מהלך הביטוי 'לגופו של עניין' מבלי לפרש מהו העניין. בהנחה שמתכוונים ל'עניין' ידוע לשומע או לקורא, נשאלת השאלה: לאן נעלמה ה' הידיעה?
המשך קריאה >>

אם פג נולד לפני הזמן אז למה פג תוקף= עבר זמנו?

פג תוקף

פג תוקפהּ של הסיסמה – מכאן שהסיסמה "פגת תוקף"? על הפועל המקראי פָּג והשאלות שהוא מעורר בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

על שופט הכדורגל

מאת: ברק דן

על פי אקדם 15 (תש"ס – 2000)

אל הוועדה למונחי משפט של האקדמיה הגיעו כמה פניות לקבוע מונח נפרד לשופטים במגרש הספורט, ואף הוצעו לה כמה הצעות, ובהן פַּסְקָן ושַׁפָּט.
המשך קריאה >>

שתי פרות משוחחות עם הטקסט: במו אוזניי שמעתי אותו קורא לך במו פיו מושלמת. אין כמו יענקל'ה

במו ידיי

כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'. מניין לנו המילה בְּמוֹ?
המשך קריאה >>

למה שבע בבאר שבע? על שמה של העיר "באר שבע". ילד וילדה מחזיקים את הספרה "שבע" ומאחוריהם מזרקה מוארת

באר שבע

שמה של בירת הנגב 'באר שבע' מוכר בראש ובראשונה מסיפורי אברהם ויצחק בספר בראשית. האם הרכיב 'שבע' בשם קשור למספר שֶׁבַע או לעניין השבועה?
המשך קריאה >>

כיתוב מילולי: אם בית משפט גבוה לצדק הוא בג"ץ למה צבא ההגנה לישראל הוא צה"ל ולא צה"י?

ראשי תיבות

תשובותינו על כמה מן השאלות החוזרות בעניין ראשי התיבות על סמך דוגמאות של ראשי תיבות המשמשים בלשוננו.
המשך קריאה >>

ילדה חולמנית והכיתוב: מישהו(א) איפשהו(א) הבטיח לי מתישהו(א) משהו(א)...

מישהו, איזשהו ועוד – כינויים סתמיים בסיומת 'שהוא'

המילים 'משהו' ו'מישהו' ממלאות תפקיד מרכזי בלשון יום־יומית, אך בלשון רשמית נראה שיעדיפו מבנים אחרים.

המשך קריאה >>

איור אישה מדליקה נרות שבת "שבת מבורך או שבת מבורכת?"

שבת שלום ומבורך, יום שבת

ברוב המקורות מינה הדקדוקי של שבת הוא נקבה: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם", ואולם בתנ"ך השבת באה כמה פעמים גם בלשון זכר: "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ".
המשך קריאה >>

איור ילד וילדה מחזיקים ידיים עם כיתוב "איזה ילד, איזו ילדה, אילו ילדים נחמדים"

איזה, איזו, אילו

בלשון מוקפדת נבחין: איזה לזכר, איזו לנקבה, ואילו (ביו"ד) לרבים ולרבות – בכל השימושים. המהדרים יקפידו להטעים את שלוש המילים הללו במלרע: איזה, איזו, אילו.
המשך קריאה >>

איור אמא מחזיקה על כתפיה ילדה שמצביע על מטוס וכיתוב "אם לא יוצאים לחוץ לחדר, איך יוצאים לחוץ לארץ?"

חוץ לארץ

הצירוף חוּץ לָאָרֶץ, או חוּצָה לָאָרֶץ (בתוספת ה' המגמה), נוצר בלשון חז"ל. מני אז הוא משמש בעברית לדורותיה, וכמובן גם בימינו.
המשך קריאה >>

איור תלמידים לומדים וכיתוב: בית הספר, לא "הבית ספר"!

דקדוק הסמיכות

צירוף הסמיכות מעמיד כמה אתגרים לפני דוברי העברית בת ימינו – ביידוע, בריבוי ובצורת הנסמך.
המשך קריאה >>

איור בחורה נמלטת מקהל וכיתוב "המון בהצלחה?"

המון בהצלחה?

האיחול "המון בהצלחה" רווח בלשון הדיבור, אך בלשון התקנית מוטב להימנע ממנו ולנקוט 'הצלחה רבה' או 'בהצלחה רבה'.
המשך קריאה >>

אי תנועה איור: אי עם עץ דקל ומסביבו שטות מכוניות

אי­ תנועה – איזה מין אי?

יש הטועים לחשוב כי שמו של אי התנועה בא לו ממילת השלילה אִי – כמו 'אי אפשר', 'אי־צדק', שהרי בשטח זה אין תנועה. אך לאמיתו של דבר מדובר במילה אִי בהוראה 'אדמה המוקפת מים מכל עבריה'.
המשך קריאה >>

איור של תלמיד ותלמידה יושבים גב אל גב על כדור הארץ וכיתוב "בינלאומי או בין־לאומי?"

בינלאומי ויומיומי או בין־לאומי ויום־יומי?

שמות המורכבים ממילת־יחס ושֵם, כגון 'בין־לאומי', 'על־מפלגתי', 'תת־קרקעי', נכתבים בשתי תיבות ומקף ביניהן.
המשך קריאה >>

תת או תתי ועדות - אתם שאלתם? אנחנו עונים!

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים.
המשך קריאה >>

איור של שלד מפחיד נוגע בעמוד חשמל. כותרת: סכנת חיים או סכנת מוות?

סכנת מוות וסכנת חיים

הצירופים 'סכנת מוות' ו'סכנת חיים' נראים הפוכים זה מזה, ואף על פי כן הם משמשים באותה משמעות. הא כיצד?

המשך קריאה >>

ילדה חולמנית והכיתוב: מישהו(א) איפשהו(א) הבטיח לי מתישהו(א) משהו(א)...

מיהו או מי הוא? מהו או מה הוא?

רבים מתלבטים אם לכתוב צירופים דוגמת 'מי הוא' ו'מה הוא' בתיבה אחת או בשתיים. תשובתנו היא ששתי הדרכים כשרות, אך במקרים שיש חשש לאי־הבנה נעדיף את הכתיב בתיבות נפרדות.
המשך קריאה >>

אירוע לב או אירוע לבבי?

ההמלצה היא להשתמש במבני סמיכות – 'אירוע לב', 'טיפול לב', 'רפואת הלב' (קרדיולוגיה) וכיוצא באלה. כן אפשר לנקוט את הצירוף 'של הלב', כגון 'אירוע של הלב'.

המשך קריאה >>

רקע של שורות והכיתוב כשלעצמו ולא לכשעצמו

כשלעצמו או לכשעצמו

נכון לנקוט 'כשלעצמו', 'כשלעצמי' ולא "לכשעצמו", "לכשעצמי". ובעלי סגנון מעדיפים לנקוט את הצירוף המלא – 'כשהוא לעצמו', 'כשאני לעצמי'.

המשך קריאה >>

צירופים

ראש עיר וראש עירייה

שני הצירופים כשרים מצד הלשון ומצד העניין. עם זאת הרוצים להקפיד על המונח הרשמי המשקף במדויק את התפקיד ואת מקומו במערך השלטוני ינקטו את הצירוף ראש עירייה.

המשך קריאה >>

בחורה ועפ עט ונייר (לומדת למבחן) מאחוריה שמש וירח והכיתוב: עשתה ימים כלילות או לילות כימים?

עשה ימים כלילות או עשה לילות כימים?

בלשון הדיבור אומרים לעיתים קרובות "עשה ימים כלילות" – בהיפוך הסדר ובהיפוך ההיגיון; שהרי העושה ימים כלילות נוהג ביום כמנהגו בלילה, כלומר: מבלה את היום בשינה. אולם בביטוי הנדון כאן מקומו של הלילה לפני היום: לילות כימים.
המשך קריאה >>

מושא העבֵירה או נשוא העבֵירה?

העוסקים בתחום המשפט תוהים לא אחת אם יש לומר 'מושא העבֵירה', 'מושא תיק זה' או 'נשוא העבֵירה', 'נשוא תיק זה'. שאלה זו נדונה בוועדה למונחי משפט של האקדמיה ונקבע שבהקשר זה יש לנקוט 'מושא' ולא 'נשוא'.
המשך קריאה >>

יושב הראש או היושב ראש?

שתי דרכי היידוע תקניות: 'היושב ראש' וגם 'יושב הראש' וברבים 'היושבים ראש' וגם 'יושבי הראש'.
המשך קריאה >>

רוֹפְאַת ילדים או רוֹפֵאת ילדים?

האפשרות שהועדפה בעבר היא להשתמש לצורך הנסמך בצורה רוֹפֵאת – ולפי זה נהגו המקפידים על לשונם לומר רוֹפֵאת ילדים. בשנת תשס"ח (2007) החליטה מליאת האקדמיה להכשיר גם את צורת הנסמך הנגזרת ישירות מן רוֹפְאָה: רוֹפְאַת־(ילדים).
המשך קריאה >>

ילד יושב עם קוביה נוגרית על ספסל - הכיתוב: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

רבים שואלים אותנו: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה? התשובה המפתיעה שלנו: במונחי האקדמיה נקבע בכלל הצירוף "נסייה וטעייה".

המשך קריאה >>

איור של ילדה מחופשת לנסיכה או מלכה ולידה חתול עם כובע של ליצן. כותרת התמונה: אני מלכת אסתר? אני המלכה אסתר!

מלכת אסתר

נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר" – ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.
המשך קריאה >>