ד”ר אלכסיי יודיצקי – חתן הפרס לשנת תשפ”א

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ”א הוענק לד”ר אליהו (אלכסיי) יודיצקי.

נימוקי ועדת הפרס

ד”ר יודיצקי הוא חוקר מעמיק, רחב מבט ורב אנפין, ומחקריו נטועים היטב בלשון המקרא למסורותיה ובעברית שלאחר המקרא לגווניה.

תחום מחקר חשוב שד”ר יודיצקי התמחה והעמיק בו הוא חקר התעתיקים היווניים למקרא, והוא נעשה סמכות מובילה בתחום. בספרו דקדוק העברית של תעתיקי אוריגנס (ירושלים תשע”ז) ובמאמרים שונים העמיד ד”ר יודיצקי תיאור מקיף ומפורט של תורת ההגה והצורות של העברית המשתקפת בתעתיקים. מכוח ניתוחיו הקפדניים, חדשנותו ורוחב ידיעותיו נשתנה מחקר התעתיקים מיסודו, ומסורת העברית המשתקפת בהם הועמדה לראשונה במקומה הראוי בתולדות הלשון העברית.

חקר מסורותיה של העברית המקראית (טבריה, שומרון, בבל, תעתיקים ועוד) תוך השוואה לעולה מלשון חכמים למסורותיה השונות הוא תחום נוסף שד”ר יודיצקי עוסק בו. במחקריו נידונות סוגיות מגוונות: היחלשות העיצור אל”ף במקרא, איכות התנועות הקצרות בהברות לא מוטעמות, הרמוניה ווקאלית במסורת שומרון ועוד.

ד”ר יודיצקי שולח ידו אף בההדרה ובמחקר של לשון חכמים על פי כתבי היד המשובחים שלה. במסגרת זו הוא הציע פיענוחים חדשים ויפים, ואף הבדלי מסורות בין סופר כתב יד קאופמן לנקדנוֹ שלא היו ידועים נתגלו בעינו החדה.

תחום מניב פירות נוסף שד”ר יודיצקי תורם בו הרבה הוא חקר מגילות מדבר יהודה. ד”ר יודיצקי מגייס את רוחב ידיעותיו ואת חדות מבטו למשימה של ההדרת קטעי מגילות שלא פוענחו ולא פורשו עד כה. מהדורות אלו והתובנות שבאו בעקבותיהן הניבו דיונים מרתקים, שהעשירו את מדעי היהדות בכלל ואת מחקר הלשון העברית והבלשנות בפרט.

ד”ר יודיצקי הוא חוקר יסודי וחריף, בעל הכרה מעמיקה של העברית העתיקה למגוון מסורותיה. מחשבתו המקורית וחדשנותו ניכרים היטב במחקריו ובתגליותיו, ותרומתו מרובת הפנים למחקר עד כה מורה על תנופה שוודאי תימשך לברכה אף בעתיד.

לפיכך החליטה ועדת הפרס פה אחד להעניק לד”ר אליהו (אלכסיי) יודיצקי את פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ”א.

בירושלים, כ”ה באלול תשפ”א, 2 בספטמבר 2021

ועדת הפרס: פרופ’ יהודית הנשקה (יו”ר), פרופ’ מיכאל ריז’יק, ד”ר נילי סמט

* * *

לצפייה במעמד הענקת הפרס לשנת תשפ”א: