טליה

השם הפרטי טַלְיָה חדש יחסית בשמי העברית. רבים מן הבוחרים בו מתכוונים להלחם המילה טַל והסיומת התאופורית יָהּ, כלומר טַל־יָהּ, טל האל. בתעודות הכתובות ארמית מן הקהילה היהודית שבאִי המצרי יֵב (אלפנטין) מן המאה החמישית לפני הספירה נזכרת אישה ששמה יְהוֹטַל – אותו שם בשינוי סדר הרכיבים. מן המקרא אנו מכירים את השמות אֲבִיטַל וחֲמוּטַל שמורכבים מן המילה טַל ומכינוי תאופורי אחר.

להרחבה על המילה טַל, השם טַל ושמות שיש בהם הרכיב טַל – ראו כאן.

המילה טַלְיָה כשלעצמה מוכרת ממקורות העברית. טליה היא 'כבשה צעירה', צורת הנקבה של טָלֶה. המילה טלה נזכרת במקרא שלוש פעמים, למשל "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן" (ישעיהו סה, כה), ואילו צורת הנקבה נזכרת רק במשנה, פעם אחת בלבד, במסכת מנחות: "פר ופרה עגל ועגלה איל ורחל גדי וגדיה שעיר ושעירה טלה וטליה" (יג, ז). עם זאת בכתב יד קאופמן (וברוב עדי הנוסח הטובים של המשנה) הנוסח הוא "טלה וְטָלָה", במשקל המילים יָפֶה ויָפָה, קָשֶׁה וקָשָׁה.[1]

המילה טלֶה מוכרת גם מלשונות שמיות אחרות. במשמעות זהה או קרובה ('עופר' או 'עז') משמשות מילים דומות גם בערבית ובלשונות דרום־ערב. בלהגי הארמית טליא/טליה הוא 'נער' וטליתא/טליתה היא 'נערה': "כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא" [=כאשר היו מטיילים נער ונערה בשוק] (בבלי בבא בתרא צא ע"ב); "אמר רבי יוחנן כי הוינא טליא [=כשהייתי ילד] אמינא מלתא דשאילנא לסבייא ואישתכח כוותי [=אמרתי דבר ששאלתי (עליו) את הזקנים ונמצא כמותי]" (בבלי מגילה ו ע"א). מכאן הביטוי (הלא כל־כך נודע) "כי (או כד) הוינא טליא" הנאמר כפתיח לסיפור זיכרונותיו של אדם. הצורה טליותה משמשת בחלק מלהגי הארמית שם מופשט במשמעות 'ילדוּת', 'נערוּת' – למשל בפסוק "הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (בראשית מח, טו) המילה 'מעודי' מיתרגמת בתרגום נאופיטי מן טליותי.

צורת הנקבה הארמית טליתא מפורסמת במיוחד. היא מוכרת מן המשפט הנודע "טליתא, קומי" שעל פי הברית החדשה אמר ישו לילדה מתה כדי להקימה לתחייה. בשם 'טליתא קומי' נקרא בעבר בית יתומות גרמני־נוצרי שהוקם במרכז ירושלים (ששריד לו הוא חזית הבניין המפורסמת שעדיין ניצבת בגאון ברחוב המלך ג'ורג').

שם הדומה בצלילו לטליה ניתן גם בתרבויות אחרות, ככל הנראה בהשראת הדמות ת'ליה מן המיתולוגיה היוונית (ביוונית Θαλία), אחת מן המוזות ובתו של זאוס.

___________________________________

[1] צורת הרבים במקרא היא טְלָאִים: "כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל" (ישעיהו מ, יא). טלאים היא צורת משנה של טְלָיִים (משל הייתה צורת היחיד "טְלִי", בדומה ל־דְּלָיִים מן דְּלִי). במגילת ישעיהו ממגילות מדבר יהודה הכתיב הוא טלים, ואולי נהגתה המילה טְלָיִם, כשם שבאה הצורה טְלָיִם בכתב יד קאופמן של המשנה. לפי כללי הסגול שקבעה האקדמיה ללשון, שני הכתיבים אפשריים – טלאים וטליים.