כמה פעמים או מספר פעמים

דוברי העברית תוהים לפעמים מה נאה יותר לומר – 'הזכרתי לך כמה פעמים' או 'הזכרתי לך מספר פעמים' וכיוצא בזה. יש הנמנעים מניסוח כגון 'כמה פעמים' בטענה כי כַּמָּה היא מילת שאלה, ולכן אין להשתמש בה במשפט חיווי. ואולם עיון במקורותינו מעלה שאין שום פסול בשימוש זה.

הינה תשובתה של אשת הלשון שושנה בהט על טענה זו.[1]

המילה 'כמה' עיקרה מילת שאלה, ואולם כהרבה מילות שאלה, עברה אף היא לשמש ברבות השנים כמילה במשפטי חיווי, ובעיקר לציין כמות מרובה. כתוב בזכריה: "כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים" (זכריה ז, ג). וכך אתה מוצא בתלמוד: "שהרי כמה פעמים נשאלה הלכה זו ביבנה" או: "משה רבנו גזר כמה גזרות ותיקן כמה תקנות". ואף באות 'ש' אחריה, כגון "כמה שתרצה" בדברי רש"י. מדוגמאות אלו אנו לומדים שהמילה 'כמה' משמשת לא רק בשאלה אלא אף במשפטי חיווי, והמסקנה המתחייבת היא ש'כמה וכמה פעמים' ביטוי נאה הוא, והוא בא להורות על הישנות הפעולה פעמים הרבה. הלוא פסוק מפורש הוא במלכים: "עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ וכו' (מלכים א כב, טז).

נמצא שהצירוף 'כמה פעמים' אין בו שום פסול, אם אדם מבקש לציין בו פעמים אחדות בלי לנקוב בשם המספר – ובעיקר יפה הוא לציון מספר רב. כנגדו 'מספר פעמים' או 'פעמים מספר' יפה הוא בעיקר, כשמדובר על מספר מועט.

מכל הדברים יוצא אפוא שאין להשוות את המילה 'כמה' למילות השאלה 'למה', 'איפה', 'מדוע', שאינן יפות אלא לשאלה בלבד. המילה 'כמה' יפה למשפט שאלה ולמשפט חיווי כאחד, ובעניין זה דין אחד לה ולמילה 'מה', שאף היא יפה למשפטי חיווי, כגון "מה שהיה הוא שיהיה".

עד כאן תשובתה.

נוסיף שהשימוש במילה כַּמָּה להעצמה ולהגדלה מוכר גם בלשון ימינו בקריאות כגון "כמה נחמד!", "כמה טוב שבאת הביתה!". ואף על פי כן בהקשרים דוגמת 'כמה פעמים' המילה כַּמָּה נתפסת בתודעתנו בעיקר כמציינת חוסר דיוק מספרי (ולא ריבוי), ומכאן קָצרה הדרך לשימוש בה גם למספר לא מדויק מועט. יתרה מזו: נראה שכיום השימוש בה למספר מועט הוא שימושה העיקרי, ואילו ברצות הדוברים לציין שהכוונה למספר לא מדויק גדול הם מכפילים אותה – 'כמה וכמה פעמים' – או נוקטים ניסוח מעצים אחר כגון 'פעמים רבות'.

ומה דינו של הצירוף מספר פעמים?
שושנה בהט אינה מסתייגת ממנו, ולצידו היא מציעה גם את היפוך הסדר: פעמים מספר. לעומתה יש ממתקני הלשון שביקשו להקפיד דווקא על הסדר השני, שבו המילה 'מספר' באה לאחר שם העצם – על דרך "וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן" (במדבר ט, כ) וכפירוש רש"י שם: "ימים מועטין".[1] לשיטתם המבנה ההפוך 'מספר פעמים' אינו יפה למשמעות 'מעט', שכן שימושו הרגיל במקרא הוא לציון מספר מדויק דווקא, כגון "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כׇּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדבר א, ב), "וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל…" (יהושע ד, ח). ואף יש שראו בסדר 'מספר פעמים' השפעה של הלעז (a number of).

האקדמיה ללשון העברית לא פסקה בשאלה זו בהיותה שאלה של סגנון; אך כמו שהראה אורי מור במאמרו "ימים מספר, מספר ימים", שתי הדעות – זו המכשירה את המבנה 'מספר ימים' וזו הפוסלת אותו – מצויות בקרב מתקני הלשון.

נעיר כי רבים מדוברי העברית סבורים שהתנסחות כמו 'העליתי מספר בעיות', 'נסעתי למספר ימים' מתאימה ללשון הרשמית יותר מן המקבילות 'כמה בעיות' או 'כמה ימים'. ואולם אין להעדפה זו כל יסוד. עוד כדאי להזכיר שאפשר לנקוט גם ימים אחדים, פעמים אחדות.

________________________

[1] התשובה מתוך ספרה "למה ומדוע: ילקוט לבירורי לשון" (ירושלים תשל"ד, עמ' 115), והיא מובאת כאן בהתאמות קלות של כתיב ופיסוק.