עניין של סגנון

איור של צעיר מעונב עם תיק עסקים - הכיתוב: העורך דין או עורך הדין?

העורך דין או עורך הדין?

כיתוב בבלוניות דיבור: אתם שאלתם? אנחנו עונים! כיתוב: בגלל ש...?

בגלל שֶׁ

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

על ידי וחלופותיו

שם פרטי ושם משפחה – מה קודם

איור של גלידה וקרמבו והדגשת המשפט הגלידה היא מעדן של קיץ (ולא הינה), הקרמבו הוא מעדן שחורף (ולא הינו).

הינו בתפקיד אוגד

אמש

ו/או

את אותו

לוח שנה ועליו המילים דו שנתי מה זה אומר בכלל?

דו־שנתי

איור של חלון משקיף לנוף ושמש מעל והכיתוב צוהריים טובים לכם

צוהריים טובים

ילד אוחז שני גביעי גלידה והכיתוב: מה ההבדל בין ובין? או בין לבין?

בין ובין

הוא לא מבין, הוא אינו מבין – על שלילת הבינוני

שני נסמכים לסומך אחד

כיתוב כלום ושום דבר

כלום ושום דבר

נידון ונדון

אני תקווה

צילום של חצי כוס מים

חצי הכוס המלאה

איור של ילדה מקבלת זריקה והכיתוב: למה צריך שוב פעם?

שוב פעם

נגד וכנגד

הכול וכולם

יקר או היקר?

לאור

מצד אחד ומצד שני

על הביטוי ועל מקבילותיו

את אינך או את איננה?

עם זה, עם זאת, יחד עם זאת

איור זרוע מושטת עם שעון יד הכיתוב: חמישה לחמש

חמישה לחמש, שתיים ועשרה

מדובר על ומדובר ב

שעון חול ולידו הכיתוב מדי פעם או מדי פעם בפעם?

מדי פעם או מדי פעם בפעם

ו' ההיפוך

איור של ירוח וכוב מנמנמים והכיתוב: ישן או הייתי ישן?

ישנתי או הייתי ישן? על המבנה היה + בינוני

הפוך על הפוך – על הפכים בלשון

פסוקית זיקה ממשיכה

שתי ידיים אוחזות באות מ ובאות ב - החל מ או החל ב?

החל מ־ או החל ב־?

צבא ההגנה לישראל

ציור של ים - ים תיכון, ים התיכון או הים התיכון?

ים התיכון או הים התיכון?

אישה אוחזת בכוס קפה רוכנת על מחשב נייד עם פרצוף עצוב. הכיתוב: חוגגים את אחרי החגים

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

על שולחן מונחים מכשיר נייד וצרור מפתחות וברקע בחורה מרימה יד על הראש ונראית אבודה הכיתוב: אבד, נאבד או הלך לאיבוד?

אָבַד, נֶאֱבַד והלך לאיבוד

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

ילדה וכלב עם מטרייה והכיתוב גשמים בצפון הארץ ובמרכזה

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

ילד שוכב על רצפה ולידו המון צעצועים והכיתוב: הרבה דברים או דברים רבים?

הרבה דברים או דברים רבים?

המבנים הקלסיים בעברית הם דברים רבים, דברים הרבה (מן המקרא) ודברים מרובים (מן המשנה), אך כבר בתלמודים מצוי המבנה הרבה דברים (תחילה רק בראש משפט).
המשך קריאה >>

איור של פרופסור רכון על ספרים והכיתוב – פותרים לעצמנו את משבר הזהות: עורכי לשון או עורכים לשוניים?

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

איור של מלצר ליד לקוח ישוב ולידו צלחת עמוסה הכותרת: תרצו עוד משהו בנוסף, נוסף ל או נוסף על?

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

איור של בחורה בתנוחה ספקנית והכיתוב מה השתנה או מה נשתנה?

התבקשנו או נתבקשנו? על התפעל ונתפעל

מה מקורן של צורות אלו? מתי נכון להשתמש בהן, והאם יש הבדל ביניהן?
המשך קריאה >>

איור של ילד על סירה משקיף על אי והכיתוב: אומרים יש ארץ או ישנה ארץ?

יש או ישנו?

בעברית בת ימינו המילה יֵשׁ ונטיותיה בגוף שלישי – יֶשְׁנוֹ, יֶשְׁנָהּ, יֶשְׁנָם, יֶשְׁנָן – משמשות פעמים הרבה שימוש זהה: "שכונה אחת יש בירושלים ושמה רחביה" לצד "שכונה אחת ישנה בירושלים ושמה רחביה".
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחְרַאי

בלשון חכמים המילה אחראי מצריכה את מילת היחס ל־, כגון "אין אנו אחראין לרמאין". זה הניסוח המומלץ בכתיבה מוקפדת.

הבלשן אבא בנדויד, שהיה יועץ הלשון ברשות השידור שנים רבות, הדגיש את ההבחנה בין אחראי למשהו במשמע עָרֵב, נותן דין וחשבון, ובין ממונה על משהו – לציון תפקיד, על דרך הכתוב: "וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים וְעַל כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ…" (דברי הימים א ט, כט). אולם כיום השימוש ב'אחראי' לציון תפקיד – בדומה ל'ממונה' – רגיל מאוד.[2] סביר שבעקבות הצירופים ממונה על ומופקד על הקישו דוברי העברית גם למילה אחראי, ובלשון ימינו רווח הניסוח אחראי על, אחריות על.
המשך קריאה >>

מועמדים מחויטים והכיתוב היא עשויה לנצח הוא עלול להפסיד

עשוי ועלול

ההבחנה בין 'עלול' ל'עשוי' – היא הבחנה שהתגבשה בעברית בת ימינו, והיא נשענת על שימוש נפוץ במילה 'עלול' במשמעות שלילית. רבים ממתקני הלשון תומכים בהבחנה זו, ואולם אין לכך אחיזה של ממש במקורות.
המשך קריאה >>

שתי דמויות: האחת מהנהנת והשנייה מנידה ראש לשלילה

הניד ראש, נד בראשו – לשלילה?

אנחנו נשאלים הרבה אם יש ביטוי לציון תנועת הראש המסמנת "לא" – כלומר הסבת הראש מצד לצד. תשובתנו היא שאין ביטוי מדויק לתנועה זו.
המשך קריאה >>

איור של בחור ובחורה על מסף טלפון חכם וכיתוב נלווה עם מחיקה של הצירוף 'והיה ו'

היה ו־, היות ש־, היות ו־ וביטויים קרובים

בגלל המשמעות הכוללנית של הפועל הָיָה הוא עשוי לשמש בתפקידים דקדוקיים מגוונים הקשורים לנסיבות – זמן, תנאי, סיבה ועוד.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אף אחד ודומיו

דוברי העברית הילידיים לא יטעו בשבצם את הצירוף במשפט ותמיד יוסיפו מילת שלילה: "אף אחד לא הגיע" (לעומת nobody came) – ללמדנו ש'אף אחד' הוא בכל זאת מישהו.
המשך קריאה >>

איור בחור לובש את האות ו"ו עם כיתוב "וגם? ואולם? ולכן? ולפיכך?"

גם וגם

המילה 'גם' היא מילה הבאה לרבות (לעיתים בתפקיד מילת חיבור ולעיתים מעין תואר הפועל), ולכאורה אין טעם להוסיף לפניה את ו' החיבור, אך כבר בלשון המקרא אפשר למצוא דוגמאות רבות לצירוף וגם.
המשך קריאה >>