חנות דגים ומוכר דגים

רבים שואלים אותנו אם יש מילה מיוחדת ל'חנות דגים' ומילה מיוחדת ל'מוכר דגים'.
תשובתנו: עד כה לא.

אומנם יש חנויות שזכו בשם מיוחד: באטליז[1] הקצב מוכר בשר (ובתנאים מסוימים גם דגים), במעדנייה נמכרים מעדנים (=דליקטסים) כגון גבינות משובחות, במגדנייה (=קונדיטוריה) אפשר לקנות מאפים מתוקים וכדומה, ובתמרוקייה (=פרפומריה) קונים תמרוקים.[2]

אבל את רוב הדברים אנחנו קונים בחנויות שהשם שלהן הוא צירוף של המילה 'חנות' ושל שם המוצר (ברבים): חנות ממתקים, חנות יין או חנות יינות, חנות ספרים, חנות בגדים, חנות רהיטים, חנות פרחים, חנות לכלי מטבח, חנות תכשיטים ועוד. העובדים בחנויות האלה הם פשוט מוכרים: מוכרי ספרים, מוכרי פרחים וכו'.

לפי זה חנות שבה מוכרים דגים היא חנות דגים[3] והעובד בה הוא מוכר דגים. מעניין ש'מוכרי דגים' מתועדים היטב בספרות היפה; למשל הסיפור "לאה מוכרת הדגים" הוא אולי הסיפור הידוע ביותר של הסופר בן אביגדור.

לבסוף נספר שמקרב הפונים היו שהציעו דגייה לחנות דגים ודגאי למוכר הדגים, ואפשר שהמילים הללו ייכנסו לשימוש וייעשו בעתיד נחלת הכלל.

_____________________

[1] לצד אטליז משמשת בימינו גם המילה קצבייה (בניקוד קַצָּבִיָּה) שנגזרה מן המילה קַצָּב.

[2] אפשר להזכיר גם את המקומות האלה לממכר מזון (לרוב מוכן לאכילה) – כולם בסיומת ־ִיָּה: פיצרייה (מאיטלקית), גלידרייה (על פי האיטלקית), ובלשון הדיבור חומוסייה, מרקייה, סושייה, סטקייה או סטייקייה, סלטייה, פיתייה, פלאפלייה, שווארמייה, שיפודייה. כך גם חנותו של הירקן נקראת בפי רבים ירקנייה

[3] יש המשתמשים בצירוף אטליז דגים.