שאלות נפוצות

איור של שתי בחורות ליד שולחן עם מחשב האחת צוהלת והשנייה זועפת והכיתוב: מקנאה או מקנאת?

קוֹרֵאת וקוֹרְאָה – צורת הבינונית בפועלי ל"א

סיומת הנקבה של צורות הבינוני (ההווה) יכולה להיות ־ת או ־ָה, אלא שלרוב בכל בניין מבנייני הפועל נעשתה רק סיומת אחת לסיומת השגורה.
המשך קריאה >>

מדרגות ועליהן הכיתוב הידרדר והתדרדר

הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?

שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת.
המשך קריאה >>

איור של קופה ומעליה יד אוחזת בשטר הכיתוב ההפך מפריטת כסף

ההפך מפריטת כסף

רבים פונים אלינו ומציעים חידושים מחידושים שונים לציון הפעולה ההפוכה מן 'לפרוט כסף'. ואולם יש לכך פועל המוכן לנו מלשון חכמים: הפועל צירף.
המשך קריאה >>

איור של בחורה ממתינה ליד תחנת אוטובוס והכיתוב חיכיתי או חכיתי?

חִכִּיתִי וחִכֵּיתִי

מדוע לא פסלה האקדמיה את הצורות חִכֵּיתִי, גִּלֵּיתִי, הצורמות לאוזני חלק מן הציבור?
המשך קריאה >>

איור של שלוש ילדות משחקות וילד אחד והכיתוב: איך צריך לפנות לקבוצה שרובה נשים?

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בציבור מתהלכת שמועה ולפיה החליטה האקדמיה שבמקרים שיש רוב נשים יש לנקוט לשון נקבה. אבל זו אינה אלא שמועה, ואין לה על מה שתסמוך.
המשך קריאה >>

בחור כרסתן. הכיתוב: שמנתי או השמנתי?

הִשְׁמִין והִרְזָה או שָׁמַן ורָזָה?

אפשר לומר שמנתי וגם השמנתי; רזיתי וגם הרזיתי. הבניינים קל והפעיל עשויים שניהם (ולא רק הם) לציין שינוי מצב.
המשך קריאה >>

זכוכית מגדלת על דף ספר והכיתוב: כמה מילים יש בעברית?

כמה מילים יש בשפה העברית

תשובתו של דורון רובינשטיין, מרכז מדור הספרות החדשה במפעל המילון ההיסטורי

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.
המשך קריאה >>

יד אוחזת קנקן ממנו נשפכים מיני פרות והכיתוב: אפשר למזוג אוכל?

האם אפשר למזוג אוכל

בעברית לדורותיה יוצקים ומוזגים נוזלים בלבד, ולא מוּצָקִים. אפשר למזוג מיץ לכוס או יין לגביע, ואפשר אף למזוג מרק לצלחת, או לצקת אותו. אבל אורז, תפוחי אדמה או בשר – שָׂמִים, מַגישים או נותנים.
המשך קריאה >>

איור של קערת מרק אדומה - כיתוב מאר = אוכלים או שותים?

מָרָק – אוכלים או שותים?

במקורות העבריים אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק המובא אל הפה מן הכוס – שותים, ואילו מרק המובא אל הפה בכף – אוכלים.
המשך קריאה >>

ילדה אוחזת במטריה בגשם והכיתוב: נרטבה או התרטבה?

נרטב והתרטב

הצמד נרטב והתרטב מצטרף לצמדים אחרים של פעלים בבניין נפעל והתפעל המשמשים ללא הבדל של ממש במשמעות:  נרפא והתרפא, נעצב והתעצב, נצבר והצטבר, ניבָּא והתנבא.
המשך קריאה >>

כיתוב: מהי המילה הארוכה בעברית

מהי המילה הארוכה בעברית

רוב הערכים המילוניים הארוכים בשפה העברית אינם ערכים עבריים מקוריים, אלא מילים שאולות, כגון אנדרלמוסיה (מילה יוונית שנשאלה לעברית בלשון חז"ל), אנציקלופדיה, גאומורפולוגיה, תרמואלקטרומוטורי, אינטרדיסציפלינריוּת.
המשך קריאה >>

איור של מקומות חנייה מסומנים הכיתוב: חנה או החנה?

חָנָה והֶחֱנָה

רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי? שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן.
המשך קריאה >>

חתן וילדו כתוב: בעלי? אישי? בן זוגי? רעי? זוגי? ואולי נשואי?

בַּעַל – האם ראוי למצוא תחליף למילה

השימוש במילה בַּעַל לציון מעמד הגבר בקשר הנישואין מרתיע רבים בגלל הקשר בין המילה בַּעַל למושגים בעלות ובעילה. יש המבקשים שהאקדמיה תפעל נגד השימוש במילה, תאסור עליה או "תחליף" אותה.
המשך קריאה >>

אישה דתייה ישובה והכיתוב דתית או דתייה

דתית או דתייה – ־ִית לעומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה.
המשך קריאה >>

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). נראה שמה שקובע את הבחירה בסיומת ־ִית או ־ִיָּה – בלשוננו היום – הוא מקום הטעם בצורת הזכר של שם הייחוס.
המשך קריאה >>

איור רוח רפאים והכיתוב פוחד או מפחד?

פוחד ומפחד

בימינו פּוֹחֲדִים – בבניין קל, וגם מְפַחֲדִים – בבניין פיעל, ללא הבחנת משמעות.
המשך קריאה >>

איור של ילד עם פלסטר על הפה והכיתוב: מה רצית לומר או לאמר?

לומר ולאמור

הכתיב "לאמר" (ללא ניקוד) אינו תקני, שכן אין הוא מתאים לא לצורה מלשון חז"ל לומר, הנכתבת בווי"ו ולא באל"ף, ולא לצורה המקראית לֵאמֹר, הנכתבת בכתיב חסר ניקוד בווי"ו: לאמור.
המשך קריאה >>

איור מילולי יכלתי? יכולתי? הייתי יכול?

הפועל יכול

הפועל יכול רגיל מאוד בלשוננו, אך צורתו בנטיותיו השונות איננה רגילה כלל.
המשך קריאה >>

איור של גבר עם שקית זבל והכיתוב: תוציא את הזבל או הוצא את הזבל?

עתיד בתפקיד ציווי

שאלת השימוש בעתיד בתפקיד ציווי היא בעיקרה שאלה של סגנון. יש המסתייגים משימוש זה משום שהוא חורג מדרכי הציווי שירשנו מן המקורות. אחרים סוברים שמדובר בהתפתחות טבעית בלשון החיה.
המשך קריאה >>

ילדון בוכה - ההבדל בין תביאי לי לתתני לי

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

כאשר הדבר נמצא בידי או ברשותי ואני מוסר אותו לאחר – אינני 'מביא' אותו אלא פשוט 'נותן' אותו. רק כאשר הדבר נמצא במקום מרוחק – ויש צורך לשאת אותו ממקום למקום – נכון להשתמש בפועל הֵבִיא.
המשך קריאה >>

עט מונח על נייר והכיתוב: רשם או כתב?

רשם לעומת כתב

בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – המקפידים בלשונם מבחינים בין השניים.
המשך קריאה >>

יד אוחזת מחברת עם תאריכים מסומנים והכיתוב איך אומרים נכון את התאריך?

תאריך בחודש

הדרך המומלצת והנחשבת לתקנית לציון הימים בחודש היא במספר מונה בלשון זכר: אחד בכסלו, עשרה בטבת, אחד באפריל, שניים ביוני, עשרים ותשעה בנובמבר וכדומה.
המשך קריאה >>

אקדמיה – לשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית

על השתלשלות העניינים ועל הדיונים בשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית.
המשך קריאה >>

איור של אדם מבוהל והכיתוב לא הכל נורא

נורא יפה, נורא ואיום

בלשון התקנית ראוי להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה').
המשך קריאה >>

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם אומנם יש בו בעיה.
המשך קריאה >>

אתם שאלתם? אנחנו עונים! אתכם או אותכם

נטיית מילות היחס

מילות היחס נחלקות בנטייתן לשתי קבוצות: נטייה על דרך שמות עצם ביחיד ונטייה על דרך שמות עצם ברבים.
המשך קריאה >>

איור של בובת שלג נמסה בשמש והכיתוב: להימס או להינמס?

נמס ונטיותיו

הפועל נמס הוא פועל מתעתע. במבט ראשון הוא נראה כפועל השקול במשקל פָּעֵל, דוגמת יָשֵׁן, רָעֵב, צָמֵא, כָּבֵד, גָּדֵל, עָיֵף או מָלֵא. אולם בעיון מעמיק יותר מתברר שהנו"ן של נמס איננה אות השורש הראשונה, ושנטיית הפועל הזה אינה פשוטה כלל ועיקר.

המשך קריאה >>

איור בחור עם אוזניות מקשיב למוזיקה וכיתוב "לשים או להשים את האוזניות?"

לשים ולהשים

אנו נשאלים הרבה אם מותר לומר לְהָשִׂים במקום לָשִׂים, כגון "להשים לב", "להשים אוזניות", "להשים סוף למזיקים" – בשימוש הכללי דַּי בפועל הרגיל בבניין קל: שָׂם, שַׂמְתִּי, שָׂמִים, תָּשִׂים, לָשִׂים.
המשך קריאה >>

איור אשת חיל וכיתוב "נותנת כוח"

הפועל נתן

השורש נת"ן הוא מן המיוחדים בלשוננו: הוא גם פותח וגם מסתיים בנו"ן, ולפעמים הנו"נים האלה – שתיהן או אחת מהן – נשמטות. לכן מכנים אותו "שורש חסר קצוות".
המשך קריאה >>