החלטת הממשלה
בכסלו תשע"ג (נובמבר 2012) קיבלה ממשלת ישראל החלטה היסטורית על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזאון ראשון מסוגו לתולדות העברית. בית העברית יהיה אבן שואבת למבקרים מן הארץ ומחוץ לה ויהיה נקודת מפגש תרבותית ממלכתית ולאומית לאזרחי המדינה וליהודי התפוצות.
בדברי ההסבר להחלטת הממשלה נאמר:
"מתוך הכרה בחשיבות הלשון העברית לקיומה של המורשת היהודית, המפעל הציוני ותקומת ישראל וכדי להעצים את פעילותה של האקדמיה ללשון העברית, האמונה על פי חוק על הנחלתה של הלשון העברית לציבור וטיפוחה, מחליטה הממשלה לקדם הקמת המשכן ללשון העברית בירושלים, שיאחד תחת קורת גג אחת את המוזאון ללשון העברית ואת בית האקדמיה ללשון העברית."
על פי החלטת הממשלה הוקמה ועדת היגוי לקידום הקמת המנווה, שתלווה את תהליך ההקמה. חבריה בשנת תשפ"ה הם:
משה בר אשר (יו"ר); אהרן ממן (יו"ר בפועל), נשיא האקדמיה ללשון העברית; גולן בדיחי, רכז מאקרו באגף התקציבים, משרד האוצר; יגאל ברנד, ראש המחלקה לעברית ותרבות, ההסתדרות הציונית העולמית; ראובן חביב, מנהל אגף בכיר מחקר ופיתוח, משרד התרבות והספורט; ענת ישראלי, סגנית מתכננת מחוז ירושלים, רשות מקרקעי ישראל; אסתי כהן ליס, מנהלת תחום תכנון תוכניות בינוי עירוניות, משרד הבינוי והשיכון; יעל לב שני, מנהלת תכנון וביצוע פיסי, הרשות לפיתוח ירושלים; נתנאל מזא"ה, ראש אגף בכיר מורשת, משרד המורשת; עופר מנור, אדריכל העיר, נציג מהנדס העיר, עיריית ירושלים; ליאור נתן, המשנה למזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה; נירה פישר, מנהלת אגף א', שירותי תיירות, משרד התיירות; דוד פלבר, מנהל אגף לשירות לאומי, תיאום ובקרה, משרד החינוך.
החלטתה של ממשלת ישראל על הקמת בית ללשון העברית היא החלטה היסטורית שמימושה מחויב המציאות גם מצד הסיפור המיוחד של העברית בכל תולדותיה ובייחוד במאה ועשרים השנים האחרונות וגם מצד העברית החיה והתוססת היום ובעתיד במדינת ישראל.
