ארי אבנר
תרפ”ה–תשע”ב, 1925–2012
- נבחר לחבר־יועץ בשנת תשמ”ח
- נבחר לחבר בשנת תש”ן
- היה חבר ועדת המינוח המרכזית וּועדת הדקדוק, חבר ויו”ר של הוועדה למילים בשימוש כללי וחבר הוועדה למונחי המשפט. היה נציג האקדמיה במועצת רשות השידור.
ארי אבנר נולד בעיר קובנה שבליטא. באלול תרצ”ז הוא עלה לארץ עם הוריו ולמד בחיפה בבית הספר לילדי עובדים ובגימנסיה “ביאליק”. אחרי לימודיו התיכוניים הוא עשה שנת שירות במנגנון הקבע של ההגנה. משנת תש”ד ועד פרוץ מלחמת הקוממיות למד אבנר באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לפילוסופיה, לספרות עברית וללשון עברית, ובמקביל התחיל לעבוד ב”קול ירושלים”. בשנותיה הראשונות של המדינה עבד אבנר במשרד החוץ בארץ ובצירות ישראל בבלגרד. בשנת תש”י (1949) חזר לשידור. מאז עבד בשירות השידור ואחר כך ברשות השידור, בהפסקות־השאלה ל”נתיב”, למשרד החוץ וללשכת ראש הממשלה כדי לשמש יועץ של ראש הממשלה המנוח לוי אשכול. לבד מעבודתו בשידור שימש אבנר מתרגם, עורך ומבקר ספרות. הוא לימד עריכה באוניברסיטה העברית בירושלים.
מפרסומיו
תרגום
- מ’ באחטין, הדיבר ברומן, תל אביב תשמ”ט (מרוסית)
- ג’ קונראד, הסוכן החשאי, תל אביב 1981 (מאנגלית)
- עיתונות־המחתרת היהודית בוורשה (תרגומים מיידיש), כרכים ראשון ושני, ירושלים תש”ם
מאמרים
- הַלָּעוֹזוֹת החדשים, לשוננו לעם מג, ד (תשנ”ב), עמ’ 147–150
רשומות באתר האקדמיה
- לזכרו של ארי אבנר מאת ברק דן, אקדם 45, עמ’ 6
