קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי.
שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז”ל ושתיהן יווניות במקורן.

פרגוד

פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד או וילון. פרגוד במשמעות בגד מצינו במשנה במסכת שקלים: “אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס לֹא בְּפַרְגּוֹד חָפוּת וְלֹא בְמַנְעָל וְלֹא בְסַנְדָּל וְלֹא בִתְפִלִּין וְלֹא בְקָמֵיעַ” (ג, ב). הפרשן ר’ עובדיה מברטנורא מסביר את הצירוף ‘פרגוד חפות’: “כשהמלבוש ארוך וכופלין אותו מלמטה אותה השפה הכפולה קרויה פרגוד חפות, ואין התורם נכנס עם השפה כפולה ההיא במלבושו שלא יחשדוהו שנתן לתוכה ממעות הלשכה”. פרגוד במשמעות וילון ומחיצה מוכר בייחוד מן הצירוף ‘מאחורי הפרגוד’. למשל על השדים נאמר שהם “שומעין מאחורי הפרגוד כמלאכי השרת”. בספרות חז”ל ביטוי זה בא בהקשר של מידע ממקור אלוהי, ובספרות העברית החדשה – בהקשר של סוד ודבר שהוחלט בחדרי חדרים.

קלפי

את המילה קלפי מוצאים במשנה בתיאור הטלת הגורלות על שני השעירים ביום הכיפורים: “וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת” (יומא ג, ט), ובהמשך “טָרַף [הכוהן הגדול] בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת – אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל” (ד, א). הכוהן הגדול שלף מכלי קיבול המכונה ‘קלפי’ פתק אחד בימינו ופתק שני בשמאלו, ועל פיהם נקבע מה יהיה גורלם של השעירים – זה שעמד לימינו וזה שעמד לשמאלו. גם בקלפי של ימינו יש פתקים שבאמצעותם בוחרים – אם כי בשיטה שונה.

כפי שראינו במובאה מן המשנה המילה קלפי מינה נקבה: “וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם”. בכתבי היד אפשר למצוא שני ניקודים למילה: קַלְפִּי וקַלְפֵּי – שניהם בפ”א דגושה. הניקוד המומלץ בימינו הוא בחיריק, וכך נקבע במונחי האקדמיה. הגייתה התקנית של המילה קַלְפִּי במלרע (בהטעמת ההברה האחרונה) וריבויה קַלְפִּיּוֹת.

כיום משתמשים לעיתים במילה קלפי לא רק לציון הקופסה שאליה משלשלים את פתק ההצבעה אלא גם לציון מסוף מחשב המשמש לאותה תכלית, וכן לציון החדר או האולם שהקלפי מוצבת בו.