תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו והראהו כלי כסף וכלי זהב…" (מכילתא דרשב"י ג, ח).

יש הסוברים שכל אחד משני הכתיבים ראוי לשמש למשמעות אחרת: האחד למשמעות המוחשית של השורש (אחיזה של ממש) והאחר למשמעות המופשטת (קליטה בשכל), ואולם להבחנה זו אין כל יסוד.

ועדת הדקדוק של האקדמיה דנה בעבר בשאלה זו והמלצתה הייתה לנקוט את הכתיב בסמ"ך, בהמשך ללשון חז"ל. ומכאן 'לתפוס כדור', 'תפיסת עולם', 'משחק תופסת', 'בלתי נתפס'. ואולם הרוצה לנקוט את הכתיב המקראי בשׂי"ן – הרשות בידו.