צמדי מילים

צמדי מילים

פתע ופתאום

בצמד המילים פתאום ופתע יש קרבה בין העיצורים הגרוניים א' וע' בשל מקום החיתוך המשותף שלהם (הגרון והלוע), ומכאן גם חילופים כמו גָּמָא וגָמַע, אִכּוּל ועִכּוּל.
המשך קריאה >>

איור של הדמות מיסטר בין והכיתוב: הדיוט? אידיוט?

הדיוט ואידיוט

הֶדְיוֹט הוא אדם פשוט שאינו מומחה בתחום מסוים או שאינו בעל מעמד מיוחד. המילה משמשת בעיקר בלשון הגבוהה. המילה אִידְיוֹט משמשת כיום בעיקר בלשון הדיבור ככינוי גנאי לטיפש. הדמיון בין שתי המילים איננו מקרי – שתיהן התגלגלו אל העברית ממילה יוונית אחת: idiotes. משמעות המילה ביוונית…
המשך קריאה >>

איור של בקבוק יין עם עיניים והכיתוב על התווית פיקח ופיכח

מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.
המשך קריאה >>

גמד אוחז שריון וחובש קסדה - הכיתוב: כובע או קובע?

כּוֹבַע וְקוֹבַע

את המילה כובע אנו רגילים לכתוב בכ"ף, אך פה ושם אפשר לראותה כתובה בקו"ף – בייחוד בצירופים 'קובע מגן' ו'קובע פלדה'. האם יש מקום לכתיב הזה? והאם יש הבדל של משמעות בין כובע לקובע? כבר בתנ"ך המילה באה בשני הכתיבים – שש פעמים כּוֹבַע ופעמיים…
המשך קריאה >>

טעה ותעה

בעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה: טָעָה בטי"ת פירושו 'שָׁגָה', 'עשה דבר בצורה לא נכונה' או 'חשב דבר לא נכון'. למשל: טעה בחישוב, טעה בשיקול הדעת. תָּעָה בתי"ו פירושו 'שוטט', 'הלך בלא מטרה' וכן 'הלך אנה ואנה ולא מצא…
המשך קריאה >>

ניזול והנזלה

יש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'. שם הפעולה הַנְזָלָה – המתקשר לבניין הפעיל – נקבע ומשמש לציון הפיכת הון לנזיל; באנגלית monetizing. שם התואר 'נזיל' עצמו נקבע ברשימת מונחי כלכלה שפרסם ועד הלשון…
המשך קריאה >>

צילום של חלון ועליו כתוב במצבע זגוגית או זכוכית?

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל – החומר השקוף המצפה את השן. ומניין לנו שתי המילים…
המשך קריאה >>

נחש צמות לתפוח אדום - הכיתוב: תאב ותאווה

תָּאֵב ותאווה

המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן. תַּאֲוָה גזורה מן השורש או"י המוכר גם מן המילים אִוָּה, הִתְאַוָּה, מַאֲוַיִּים ומן הצירוף 'אַוַּת נפשו'. המילה תָּאֵב גזורה מן השורש תא"ב.…
המשך קריאה >>

צילום של כפתור השהה - הכיתוב: השעיה או השהיה?

השהיה והשעיה

המילים השהיה והשעיה שונות הן ביסודן, אך בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות. הַשְׁהָיָה היא עיכוב או הארכת משך הזמן של פעולה כלשהי. למשל: מנגנון השהיה במכשיר אלקטרוני, השהיה בסיפור עלילה להגברת המתח. השורש שה"י עניינו עיכוב ואיחור. הוא נשאל ללשוננו מן הארמית בתקופת חז"ל…
המשך קריאה >>

מִתווה ומַטווה

מתווה הוא תוכנית פעולה בקווים כלליים וכן סרטוט בקווים כלליים (סקיצה). המילה גזורה מן השורש תו"י – הרחבה מן המילה תָּו (סימן). שורש זה מוכר מן הפועל המקראי הִתְוָה שמשמעו 'כָּתַב' ובימינו 'רשם או קבע בקווים כלליים'. עוד הוא מוכר מן המילה המחודשת תְּוַאי –…
המשך קריאה >>

הכיתוב: אתם שאלתם? אנחנו עונים! על החיל והכיל

החיל והכיל

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. למשל: הוחלט להחיל את החוק על כל התאגידים הפרטיים. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו' (בפסיכולוגיה הֲכָלָה…
המשך קריאה >>

בקבוק יין עם שתי עיניים על הבקבוק כתוב על פיקח ופיכח

פיקח ופיכח

השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הוא מציין בעיקר פתיחה של עיניים: "אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיהו לב, יט), ומכאן פיקח הוא מי שאינו עיוור: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ
המשך קריאה >>

בחור עם בגד ים וגלגל הצלה מחזיק רובה מים ליד שלט. הכיתוב: מטח ומתך!

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (להרחבה). ככל הנראה היא קשורה גם לפועל הטיח 'השליך',…
המשך קריאה >>

משיכת מכחול ומשיחת מכחול

מריחה של צבע בהינף מכחול אחד מכונָה 'משיכת מכחול' או 'משיחת מכחול', ושני הכתיבים סבירים באותה מידה. הפועל מָשַׁךְ בכ"ף עניינו גרירה וסחיבה, ולכן משיכת מכחול היא פעולת היד המזיזה את המכחול בעת מריחת הצבע. לעומת זאת מָשַׁח בחי"ת עניינו מריחה, ולכן משיחת מכחול היא…
המשך קריאה >>

בכיר ובחיר

בעת העתיקה זכה הבן הבכור למעמד מיוחד – הבן ולא הבת. אין פלא אפוא שבתנ"ך יש לבן הראשון ולבת הראשונה מילים נפרדות: הבן הוא בְּכוֹר אך הבת בְּכִירָה, כמו בדברי לבן ליעקב: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (בראשית כט, כו). בספרות חז"ל…
המשך קריאה >>

תפל וטפל

תָּפֵל בתי"ו פירושו חסר מלח וחסר טעם, ככתוב "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח, אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת" (איוב ו, ו), ובימינו 'מָרָק תפל', 'מאכלים תפלים'. מכאן המונח 'התפלת מים': הפרדתם מן המלחים המצויים בהם לשם עשייתם ראויים להשקיה ולעיתים אף לשתייה. כבר במקרא תָּפֵל הוא…
המשך קריאה >>

הסטה והסתה

להסיט בטי"ת פירושו להזיז, להפנות לכיוון אחר: להסיט את הווילון, להסיט את הדיון, להסיט את תשומת הלב. הפועל הסיט (משורש סו"ט) מורש לנו מלשון חז"ל, והוא קשור אל הפועל סָטָה (משורש  סט"י) שמשמעו 'סר מן הדרך'. להסית בתי"ו פירושו לשדל לעשיית מעשה: "וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה"…
המשך קריאה >>

ניתש וניטש

הפעלים ניתש וניטש נוהגים בעיקר בלשון הגבוהה, ואולי משום כך נפוץ הבלבול ביניהם. ניתש פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם…" (עמוס ט, טו). לעומת זאת ניטש קשור אל נָטַש ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של ננטש).…
המשך קריאה >>

תָּוֶךְ וטְוָח

רבים מתבלבלים בין המילים תווך וטווח – שהרי שתיהן קשורות לתחום המצוי בין שתי נקודות. אך משמען המדויק של מילים אלו שונה: תָּוֶךְ פירושו אמצע, מרכז, למשל: 'חורשת האורנים מימין, שדות המושבה משמאל, ובתווך הבית עתיק הימים". לעומת זאת טְוָח הוא התחום כולו, למשל: 'טווח ראייה', 'טווח המחירים'.…
המשך קריאה >>

כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של חַד. סכין קהה היא סכין לא חדה, וזווית קהה היא…
המשך קריאה >>

מחיר ומכירה – האם יש קשר?

המילים מְחִיר ומְכִירָה קרובות זו לזו בתודעתם של רבים: שתיהן קשורות לתשלום ולמסחר, ובהגייה הישראלית הרווחת – אשר איננה מבחינה בין ח ל־כ רפה – הן נשמעות שייכות לשורש אחד. ואולם לפי הדעה המקובלת במחקר הדמיון בין המילים האלה מקרי בלבד. את שתיהן ירשנו מן…
המשך קריאה >>

במה ובימה

המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי. בָּמָה היא מילה שמית. היא רווחת במקרא – לרוב במשמעות 'מקום מוגבה להקרבת קרבנות': "וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה" (שמואל א ט, יד), "עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת" (מלכים ב יב,…
המשך קריאה >>

איור של חביתת עין והכיתוב: על המילים חלבון וחלמון

חלמון וחלבון

שני חלקי הביצה – החלמון והחלבון – מוכרים בשמותיהם אלה למן ספרות חז"ל. חֶלְמוֹן הוא החלק הפנימי (הצהוב), כפי שאפשר לראות למשל במשנה תרומות י, יב: "ביצה שנתבשלה בתְבלין אסורין – אפילו חלמון שלה אסור מפני שהוא בולע", כלומר אפילו החלק הפנימי של הביצה אסור…
המשך קריאה >>

עותק והעתק

המילים עותק והעתק קרובות במשמען, אך אינן זהות. עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'הספר נדפס באלפי עותקים', 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק שאינו מקור, כגון תצלום של מסמך. לדוגמה: העתק של תעודת…
המשך קריאה >>

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה של מונחי ההתעמלות של ועד הלשון משנת תרע"ג (1913). המילה…
המשך קריאה >>

גמא וגמע

רבים מתלבטים מה נכון יותר – גָּמָא מים או גָּמַע מים. בתנ"ך אנו מוצאים את הכתיב באל"ף בלבד, כמסופר בסיפור רבקה ועבד אברהם: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז). השורש גמ"א מציין שתייה, ו'הגמיאיני' פירושו 'השקיני'. בספרות חז"ל אנו…
המשך קריאה >>

שני כדים אחד לצד השני - הכיתוב: פח השמן או פך השמן?

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה…
המשך קריאה >>

חרט וחרת

בעברית בת ימינו משמשים בערבוביה שני הפעלים חָרַת וחָרַט בכמה ביטויים – בהקשר של כתיבה, כגון 'חרת/חרט על דגלו', ובהקשר של הטבעה, כגון 'חרת/חרט בזיכרונו' או 'חרת/חרט על לוח לבו'. רבים תוהים אם שני הכתיבים הללו תקניים. מילים משני השורשים חר"ת וחר"ט מזדמנות במקרא בהקשר…
המשך קריאה >>