שבועות

עמירם קופר

שיבולי פז – לזכרו של עמירם קופר

ביאור קצר למילות השיר "שיבולי פז" מאת עמירם קופר ז"ל, ממייסדי קיבוץ ניר עוז. נחטף לרצועת עזה ב־7 באוקטובר ונהרג בשבי.
המשך קריאה >>

שני סיפורי חתונה הרצאה לקראת שבועות

מתן תורה: שני סיפורי חתונה, עיון בפיוטים לחג השבועות, סיוון תשפ"ב

הרצאה מקוונת

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של פרופ' שולמית אליצור שנערכה לכבוד חג שבועות תשפ"ב: "מתן תורה: שני סיפורי חתונה – עיון בפיוטים לחג השבועות".
להרחבה

שיבולת בשדה. חג השבועות

שיבולת בשדה

ביאורים למילות שירו של מתתיהו שלם

שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן.
המשך קריאה >>

איור של ידיים ברקע שדה חיטה עם הכיתוב עברית מלוא הטנא

עברית מלוא הטנא, סיוון תשפ"א

מפגש מקוון

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בשיחה שנערכה לקראת חג שבועות עם תמר קציר על מטבעות לשון ומילים של החג.
להרחבה

מגל

מגל וחרמש

כיום מבחינים בין המגל, כלי קצירה קטן בעל סכין מעוגלת, ובין החרמש, כלי קצירה גדול בעל להב ארוך. אך האם כך היה גם בלשון המקורות? קראו עוד על המילים, משמען וגיזרונן.
המשך קריאה >>

תרי"ג מצוות – פיוט 'אזהרות' לחג השבועות

מן העבודה במילון ההיסטורי

אחד מסוגי הפיוטים הקדומים הוא פיוט 'אזהרות', שנועד להיאמר בשבועות והוא מפרט את תרי"ג המצוות – 613 מצוות עשה ולא־תעשה שבתורה – בניסוח פיוטי, בחריזה ובשורות קצובות.
המשך קריאה >>

תמונה של חקלאים ליד חציר

גורן וחצי גורן

איך הפכה הגורן ממקום הדיש לרחבת כינוסים ומשפט? עוד על גיזרון המילה, על שימושים מיוחדים בה ועל צירופים וביטויים הקשורים בה.
המשך קריאה >>

בשדות הבר מטבע לשון בכל יום!

בַּר לֵבָב, מָה לַתֶּבֶן אֶת הַבַּר, בַּר הָכֵי, בַּר מִנַּן

בשדות הבר

המילה בַּר היא בעצם ארבע מילים נפרדות: בַּר = 'נקי', בַּר = 'תבואה', בַּר = 'בן', בַּר = 'חוץ'. מובאים כאן ארבעה מטבעות לשון שבהם המילה בַּר – אחד לכל אחת מן המשמעויות.
המשך קריאה >>

ידיים מושטות לסל - הכיתוב: על המילה טנא

לקראת חג השבועות

לקראת חג השבועות, הידוע גם כחג הביכורים, נספר על המילה טֶנֶא ועל הפעלים מן השורש בכ"ר – הִבְכִּיר, בִּכֵּר.
המשך קריאה >>

איור שדה שיבולים והכיתוב: ניבים מתנובת השדה

ניבים מתנובת השדה

חשיבותה של עבודת האדמה בחיי האדם – בעת העתיקה וגם אחריה – באה לידי ביטוי במילים ובניבים שנלקחו מתחום גידול הדגן ועיבודו לתחומי חיים אחרים.
המשך קריאה >>

גדיש: גדיש הוא ערמת תבואה, ערמה של אלומות או עומרים. המילה נזכרת בתנ"כ לצד המילה קמה, כגון: " כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה, שלם ישלם המבער את הבערה" (שמות כב,ה). פעלים מן השורש גד"ש מופיעים לראשונה בספרות חז"ל, ומשמשים שם קודם כל במשמעות עשיית גדיש: " וקוצרין וגודשין לפני העומר" ( משנה פסחים ד,ח). בספרות חז"ל גם נולד הביטוי "גדש את הסאה", וכן את צמד ההפכים 'גדוש' ו'מחוק' המשמש עד היום במתכונים: כף גדושה לעומת כף מחוקה. אמצו מילה!

בין אביב לקציר

הימים שבין פסח לחג השבועות הם גם ימי הקציר. כאן נספר על המילים קָמָה, אֲלֻמָּה, עֹמֶר, גָּדִישׁ.
המשך קריאה >>

איור של לוחות הברית ופתיחת עשרת הדיברות

עשרת הדיברות

עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 84–89

במאמר הכותב סוקר את ניסיונותיהם של המדקדקים והנקדנים להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' – המשמש בפיוטים ובתפילות – לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך.
המשך קריאה >>

איור תינוק בתוך טנא ביכורים של פירות

ביכורים לחג

הכינוי חג הביכורים הוא משמותיו של חג השבועות, על שם "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" שהובאו למקדש ביום זה. לצד המילה ביכורים מספק השורש בכ"ר שפע מילים ובהן בְּכוֹר, בְּכוֹרָה, בָּכִיר, וכן הפועל לְבַכֵּר.
המשך קריאה >>

איור של שיבולים ופרחים

לשונות חג השבועות

לשוננו לעם כה, ח (תשל"ד), עמ' 199–212

על מילים, ביטויים וענייני לשון הקשורים לחג השבועות, ובהם 'ביכורים', 'עומר', 'עצרת', 'דיברות', 'כפה עליהם הר כגיגית' ו'תיקון ליל שבועות'
המשך קריאה >>

איור שיבולים ופרחים בשדה

חידון לחג השבועות

מהו עמיר ומהי קמה? מהי חביתית? מה הייתה נעמי לרות? נסו את כוחכם בחידון הפורה והמפרה לכבוד שבועות.
המשך קריאה >>

קוטפים בעברית

חידון חקלאות עברית

לרשות החקלאים העבריים עמד אוצר מילים עשיר עוד מתקופת התנ"ך – עד כמה אתם מכירים את אוצר המילים החקלאי?
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות - אפרת

אפרת

אֶפְרָת או אֶפְרָתָה מוכר בתנ"ך כשם מקום, אבל כבר בתנ"ך הוא גם שם לבנות: לפי ספר דברי הימים זה הוא שם אשתו של כלב בן יפונה.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות – בועז איור של ילד מחזיק עמוד תומך

בועז

השם בֹּעַז נזכר בתנ"ך בשני הקשרים: שמו של אחד משני עמודי התווך במקדש שלמה ושמו של אחד מגיבורי מגילת רות – קרובו של אלימלך וגואלהּ של רות. אך מה משמעותו של השם?
המשך קריאה >>

מה זה בכלל אסרו חג?

אסרו חג

המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות- מתן איור בחור מחזיק בתג שם, עליו השם 'מתן' וכיתוב "שמות ומשמעויות"

מַתָּן

השם מַתָּן ניתן לעיתים קרובות לילדים שנולדו סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה. המילה מתן משמשת גם כשם פעולה, כמו 'נתינה', וגם מילה נרדפת למתנה.
המשך קריאה >>

ילדנ מקפצת בשדה שיבולים והכיתוב: שמות ומשמעויות – נעמי

נעמי

בין מגילת רות ל"מותק שלי"

השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה.
המשך קריאה >>