ראש השנה

שנה טובה

מילים וגלגוליהן

במעגלות הזמן

"וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א, יד) שָׁנָה המילה שָׁנָה משותפת למשפחת הלשונות השמיות. מדקדקי ימי הביניים סברו כי יש קשר בינה ובין המילה שְׁנַיִם והפועל שָׁנָה (חזר, עשה שנית) "לפי ששבה השמש שנית אל הנקודה שהחלה ממנה" (רד"ק, ספר השרשים). ואולם ההשוואה ללשונות…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו בצירוף מילת היחס העברית ב־ (בפרוס) במשמעות 'לפני', 'ערב': "בשלשה פרקים…
המשך קריאה נעימה >>

ברכת האקדמיה לשנה החדשה – תשע"ה

ברכת האקדמיה לשנה החדשה – תשע"ו

ברכת האקדמיה לשנה החדשה – תשע"ז

ברכת האקדמיה לשנה החדשה – תשע"ח

אוצר מילים

דבורים ודבש לקראת ראש השנה

 

מילים וגלגוליהן

הרת עולם מאת אבא בנדויד

בזמננו מקובל לומר: השעה הרת גורל, הדרך הרת סכנות. מה פירוש הֲרַת? פירושה כידוע: הָרָה. השעה כאילו הרה ללדת ועוד מעט ייוולד הגורל המזומן לנו. הרת גורל – על פי הביטוי "הרת עולם". והביטוי "הרת עולם" מאין הוא? כמובן מתוך תפילות ראש השנה:   היום…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

חג שמח ומועדים לשמחה

הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים. ואכן מקומה נפקד מן הרשימה בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928), ותחתיה אנו מוצאים שתי ברכות אחרות למועדים:  "מועדים לשמחה" ו"תזכו לשנים רבות".
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

חודשי השנה העברית

בימי קדם נהגו שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. לימים נעשתה המערכת השנייה עיקר בלוח השנה העברי. במקרא החודשים העבריים מכונים בדרך כלל על פי מספרם הסידורי מחודש ניסן ועד חודש אדר, למשל: "בַּחֹדֶשׁ…
המשך קריאה נעימה >>

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל הוֹחִיל בבניין הפעיל: "קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" (תהלים…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין ראש השנה לראש הממשלה?

רֹאשׁ הוא חלקו העליון של גוף האדם, ומכאן בהשאלה גם החלק העליון של עצמים, כגון רֹאשׁ הָהָר (שמות לד, ב), רֹאשׁ הַמִּגְדָּל ("הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם", בראשית יא, ד), רֹאשׁ הסולם ("וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", בראשית כח, יב),…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מחזור לחג מאת אבא בנדויד

כולנו מכירים את המושג מחזור השמש והירח, מחזור הדם, מחזור הכסף. אבל מדוע ספר התפילות לחג נקרא מחזור? מחזור ליום כיפור, לסוכות, לפסח וכו'. מה מחזוריות יש כאן? את הדבר הזה לא יוכל להבין אלא מי שהיה בבית הנכות, או בספרייה הלאומית, וראה את ספרי…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן ההקבלה בפסוק ל'תאווה'. אולם לפי המסורת הפרשנית אֲרֶשֶׁת היא 'ביטוי'…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מילים לשולחן החג

בימות החול אנו אוכלים בדרך כלל ארוחה – מילה שמקורה בתנ"ך, אך בחגים אנו מדברים בעיקר על סעודה – מילה בעלת אותה משמעות שירשנו מלשון חז"ל. סעודת החג צריכה כמובן להיות בעלת אופי חגיגי – מילה שחידש אליעזר בן־יהודה. מילים רבות עולות על שולחננו בחגים,…
המשך קריאה נעימה >>

שנה עברית טובה

ראש השנה המועד שראש השנה חל בו מצוין בתורה במילים: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד; במדבר כט, א). ככל הנראה נהגו בתקופת המקרא שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. לימים נעשתה המערכת…
המשך קריאה נעימה >>