יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

יום העצמאות

ארץ הצבי

הצבי הוא מבעלי החיים האופייניים לנופי ארצנו עוד מימי התנ"ך. בגלל מקומו המרכזי בעולמו של האדם זכה הצבי לצורת נקבה – צְבִיָּה – לעומת בעלי חיים רבים, כגון דוב, ששמם משמש בתנ"ך לזכר ולנקבה גם יחד. בן הצבי זכה אף הוא לשם משלו – עֹפֶר – שם המשותף לו ולבן האייל. צורת הרבים של צְבִי היא צְבָיִים
המשך קריאה נעימה >>

יום העצמאות

בין הנצחה לניצחון

הנצחה היא פעולה הנעשית לשם שימור הזיכרון. המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח: הקמת זיכרון נצחי ובר־קיימה לאדם או לדבר. המילה נֵצַח (גם בסגול: נֶצַח) מקורה בתנ"ך, והיא רווחת בייחוד בצירוף לָנֶצַח שפירושו לעד, לעולם. משמעות מוכרת פחות…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים, ונראה שאין להעדיף אחד מהם על חברו. את הביטוי 'זכרו לברכה' אפשר לקשור לפסוק במשלי: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים…
המשך קריאה נעימה >>

מאוצרות הארכיון

מכתב מבית המעצר בעתלית

שאול־ליב וירצברגר ז"ל עלה לארץ בשנת 1941 באניית מעפילים ונכלא במחנה המעצר בעתלית. "זה שמונה חודשים שאנו במחנות הסגר", כתב שאול בשמו ובשם חבריו לוועד הלשון העברית. קבוצת המעפילים ביקשה לנצל את זמן השהייה במעצר כדי ללמוד ולשכלל את הלשון, אך חומר לימוד לא היה בנמצא. "אני פונה אליכם", ביקש שאול, "שתאבו בטובכם ותשלחו לנו…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

על המילה שכול ומשמעה

המושג הקשה והטעון שְׁכוֹל שזור בדברי ימיה של מדינת ישראל, ואנו נשאלים לעיתים על משמעותה המדויקת של מילה זו. עיון בתנ"ך מעלה שהשורש שׁכ"ל משמש בכמה הקשרים – מהם המעידים על מובן מצומצם יותר מן המובן הרווח היום, ומהם המעידים על מובן רחב יותר. בתנ"ך רוב ההיקרויות של מילים מן השורש הזה מתייחסות לנשים ולבהמות…
המשך קריאה נעימה >>